צום גדליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
►► תשרי ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

צוֹם גְּדַלְיָה (גם צוֹם גְּדַלְיָהוּ) הוא יום צום ביהדות החל ב-ג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם ג' בתשרי חל ביום שבת הצום נדחה ליום המחרת, ד' בתשרי). צום גדליה הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון.

תענית זו נקבעה לציון רצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס, ומותו היווה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בימי בית ראשון[1].

הופעת הצום במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך, בספר זכריה[2], שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן[3]. בגלל ההקשר, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי).

מותו של גדליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים, הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. נבוכדנצר השני, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למצפה‏[4].

כפי שמתואר בספר ירמיה[5], גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים, בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה נצר לשושלת המלוכה. הוא הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, מפקד הצבא יוחנן בן קרח ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל. יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להורגו בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום), ואיתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון.

ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. הרצח גרם לדלת העם, שהיו תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם, להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מחשש לתגובת הבבלים. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה, עד ימי שיבת ציון.

מועד רצח גדליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת במסורת היהודית בשאלה האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שנרצח ב-א' בתשרי והצום נדחה למעשה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לתקן צום ביום חג.

  • ג' תשרי:
    • "צום השביעי זה שלשה בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם"‏[6].
    • "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם"‏[7].
    • "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם"‏[8].
  • א' תשרי:
    • אבן עזרא[9], אומר: "נהרג גדליה בראש השנה על כן קבעוהו ביום השלישי".
    • הרד"ק[10], אומר: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב".
    • רבי יוסף קארו מביא בשולחן ערוך[11] בשם ר' ירוחם שגדליה בן אחיקם נהרג בראש השנה, והצום נדחה לג' בתשרי, כדי שלא לעשות תענית בראש השנה.

הלכות הצום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים.
  • במשך הצום אין אוכלים ואין שותים דבר.
  • יש אמירת סליחות מיוחדת לצום גדליה. כמו כן מוסיפים בתפילת שמונה עשרה את תפילת "עננו" (הספרדים בתפילת שחרית ומנחה והאשכנזים בתפילת מנחה בלבד) וקוראים בתורה את "ויחל משה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.