חיל האוויר הפקיסטני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חיל האוויר הפקיסטני הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של פקיסטן. החיל נחשב לאחד הטובים בעולם וטייסיו נודעו בזכות יכולתם הגבוהה.

Pakistani Air Force Ensign.svg

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס F-16 פקיסטני

החיל הוקם תחת השם חיל האוויר המלכותי הפקיסטני {RPAF) ב- 1947 לאחר ההיפרדות עם הודו, ב-1956, עם הפיכתה של פקיסטן לרפובליקה, שונה השם לחיל האוויר הפקיסטני (PAF). מראשית הקמתו שיתף החיל פעולה עם בריטניה וצרפת ומאוחר יותר עם ארצות הברית שהפכה לספקית הנשק העיקרית של צבא פקיסטן. שיתוף פעולה זה ספג מכה קשה אחרי שממשלו של ביל קלינטון החליט להטיל סנקציות על פקיסטן בשל ניסויי הגרעין שביצעה. כתוצאה מהסנקציות, בוטלה עסקת רכישת 71 מטוסי F-16 שהיו אמורים להצטרף ל-40 מטוסי F-16 שכבר נרכשו על ידי פקיסטן ב-1981. עם הטלת הסנקציות, גבר שיתוף הפעולה עם סין, שתי המדינות חברו יחד גם כתוצאה מהאויב המשותף - הודו. כחלק משיתוף הפעולה החלו שתי המדינות לייצר בין היתר טנקים (אל-חאליד/MBT-2000), מטוסי אימון (K-8, Super Mushak) וגולת הכותרת - פיתוח וייצור מטוס הקרב JF-17/FC-1. לאחר פיגועי 11 בספטמבר, שיתפה פקיסטן פעולה עם כוחות ארצות הברית במלחמה נגד הטרור, כתוצאה משיתוף פעולה זה הסכים השלטון האמריקאי להסיר את הסנקציות, ארצות הברית העניקה במתנה גם 2 מטוסי F-16 ולאחרונה שתי המדינות חתמו על הסכם לרכישת 44 מטוסי F-16, כמו כן, שתי המדינות חתמו על הסכמי נשק שונים הכוללים אספקת מסוקי קרב, טילים ושדרוג מערכות הנשק שברשות פקיסטן.

ההקשר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייסים פקיסטנים השתתפו במהלך מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. לפי מקורות פקיסטניים, הצליחו הטייסים הפקיסטנים להפיל 3 מטוסים ישראליים מבלי לספוג אבידות, אחד הטייסים הפקיסטנים זכה בשל כך לאות כבוד מטעם הממשל הסורי. בין טייסי המדינות קיימת הערכה הדדית אך הצדדים נזהרים לא להתבטא בנושא בעיקר בשל היעדר היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

מדריכי צבא פקיסטניים רבים מצויים במדינות המפרץ, טייסים פקיסטניים רבים משרתים בשורות חיל האוויר המלכותי הסעודי וכן בחיל האוויר של איחוד האמירויות. בין פקיסטן לערב הסעודית גם ברית הגנה ושיתוף הפעולה הצבאי הפך לצמוד בשנים האחרונות.

כלי התעופה שברשות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות מתבצע תהליך מודרניזציה של החיל אשר כולל עסקאות נשק נרחבות.

מטוסי קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מטוסי JF-17, המהווים את גאוות חיל האוויר הפקיסטני
  • F-16 - כיום מצויים בשירות 44 מטוסים מדגמים מיושנים. פקיסטן חתמה על עסקאות נשק עם ארצות הברית במסגרתו תקבל 18 מטוסים מדגם חדיש (עם אופצייה לרכישת 18 מטוסים נוספים), 26 מטוסים משודרגים ושדרוג המטוסים אשר מצויים כבר בשירות. פקיסטן בוחנת גם את האפשרות לרכוש כמות גדולה יותר של מטוסים.
  • JF-17 - מטוס שפותח על ידי פקיסטן וסין, 2 מטוסים נכנסו כבר לשירות. פקיסטן מתכננת ייצור של 150-250 מטוסים.
  • מיראז' 3/ מיראז' 5 - 221 מטוסים נמצאים בשירות, מתוכם 143 מטוסי מיראז' 5 ו-78 מטוסי מיראז' 3, חלק מהמטוסים עברו שדרוג על ידי צרפת. המטוסים בעלי יכולת לנשיאת נשק גרעיני. המטוסים נחשבים מיושנים. מדי שנה מתרסקים מספר מטוסים בשל המצב המכני והמבני המיושן.
  • F-7 - מטוס סיני המבוסס על המיג 21, 57 מטוסים מצויים בשירות. כמו מטוסי המיראז', המטוסים נחשבים מיושנים ומספר לא מבוטל של מטוסים התרסקו כבר.
  • Q-5 - מטוס הפצצה סיני המבוסס על המיג 19. 48 מטוסים נמצאים בשירות מבצעי.

מטוסי תובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

C-130 הרקולס של חיל האוויר הפקיסטני

מטוסי אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • K-8
  • Super Mushak
  • ססנה T-37

מסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסקאות נשק עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למטוסי F-16 ומטוסי JF-17, פקיסטן חתמה על הסכם עם סין לרכישת 36 מטוסי J-10 - מטוס קרב סיני מתקדם שלפי הערכות מבוסס על פרויקט הלביא הישראלי. פקיסטן עדיין שוקלת אפשרות לרכישת מטוס קרב מתקדם (יורופייטר 2000 טייפון, JAS-39 גריפן או ראפאל). כמו כן, פקיסטן אמורה לקבל מטוסי AWACS מתוצר סאאב, מטוסי P-3 אוריון שישמשו בעיקר את חיל הים הפקיסטני וכן רכישות נוספות של מסוקי קוברה ומסוק קרב מתקדם אחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • [1] חיל האוויר הפקיסטני באתר Global Security
  • [2] חיל האוויר הפקיסטני באתר Scramble