טבח בתי הזיקוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרטה בחצר בתי הזיקוק לנרצחים בטבח במקום ב-י"ז בטבת תש"ח (30/12/1947)
עיתון המשקיף של התנועה הרוויזיוניסטית מלמחרת הטבח, מדווח על 41 חללים במקום 39
שלט הסבר בבתי הזיקוק על טבח העובדים היהודים שהיה שם ב-30/12/1947. (התאריך בשלט שגוי)

טבח בתי הזיקוק אירע ב-30 בדצמבר 1947 בבתי הזיקוק במפרץ חיפה. בטבח שהתחולל בעקבות התקפה של האצ"ל בה נהרגו שישה פועלים ערבים, נהרגו 39‏‏‏[1] יהודים שעבדו במקום. בפעולה של הפלמ"ח, שבאה בעקבות הטבח, נהרגו יותר מ-76 ערבים וכן 3 מהתוקפים.

בערב ההצבעה על תוכנית החלוקה עבדו בבתי הזיקוק כ-1,700 ערבים וכ-470 יהודים (בנוסף על שכבת ניהול בריטית).

בבוקר 30 בדצמבר 1947 השליכו לוחמי אצ"ל, מתוך מכונית חולפת, קופסאות שימורים ממולאות בחומר נפץ לעבר קבוצה גדולה של פועלי-יום ערבים שהמתינו בשער הכניסה לבתי זיקוק לנפט, הרגו שישה פועלים ופצעו 42. מיד לאחר מכן, פרץ המון זועם לשטח בתי הזיקוק והרג באמצעות מקלות, מוטות ברזל וסכינים, 39 פועלים יהודים אשר עבדו שם ופצע 49 אחרים[2]. לאחר יותר משעה הגיעו למקום כוחות של הצבא הבריטי והשליטו סדר. אוטובוסים ערביים הובאו למקום והפורעים הערבים הוסעו בהם לבתיהם מבלי שייעשה קודם כל נסיון מצד המשטרה או הצבא, לזיהוי ובדיקה לשם גילוי המשתתפים הפעילים בטבח.

עוד באותו יום שלח פיקוד ההגנה ארבע מחלקות מהגדוד הראשון של הפלמ"ח ושתי מחלקות מחטיבת 'לבנוני' של חי"ש חיפה בראשות יוחאי בן-נון (כ-120 לוחמים), לפעולת נקם בכפרים בלד א-שיח' (כיום שכונת תל חנן בעיר נשר) וחוואסה (כיום שכונת בן דור בנשר), בהם התגוררו רבים מבין המשתתפים בטבח בבתי הזיקוק‏‏‏[3]. פקודת המבצע הורתה לכוחות "להרוג מקסימום של גברים בוגרים, להרוס ריהוט וכו'", אבל להימנע מהריגת נשים וילדים.‏ בפעולה הרגו כוחות הפלמ"ח למעלה מ-60 מתושבי הכפרים, חלקם נשים וילדים‏[4]. בחוואסה נהרגו 16 גברים ו-19 נפצעו. בפעולה נהרגו גם 3 מאנשי "ההגנה".

בעקבות הטבח, החליטה ההגנה לחטוף את אנשי האצ"ל שהיו מעורבים באירוע. בין החטופים היה גם איש האצ"ל ידידיה סגל, שאף עונה ומצא את מותו.

לאחר טבח בתי הזיקוק הוקמה פלוגת הנמל שפעלה בנמל חיפה בפיקודו של יוחאי בן-נון, ומטרתה הייתה להגן על הפועלים היהודים שהיוו מיעוט בקרב עובדי הנמל.

בשטח בתי הזיקוק הוקמה אנדרטה לזכר ההרוגים. שמו של הצומת הסמוך, צומת וולקן, הוסב ל"כיכר הל"ט".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד קורן, הטבח בבתי הזיקוק והביטחון במקומות עבודה מעורבים בחיפה תש"ח, המרכז לתולדות כוח המגן - ההגנה על שם ישראל גלילי, 1988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמציה פלד, ככר הל"ט, מדריך רחובות חיפה, עיריית חיפה
  2. ^ בתי זיקוק בחיפה, באתר "ארץ זוכרת יושביה"
    Zachary Lockman, Comrades and Enemies. Chapter 8: The Descent into Madness
  3. ^ יעקב מרקוביצקי, ‏המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח.
  4. ^ בני מוריס, קורבנות, עמוד 192 הוצאת עם עובד, 2003