ישראל גלילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל גלילי
Israel Galili.jpg
תאריך לידה 10 בפברואר 1911
תאריך עלייה 1914
תאריך פטירה 8 בפברואר 1986
ממשלות 13, 14, 15, 16, 17
כנסות 1, 3 - 8
סיעה מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון, המערך, עבודה
תפקידים בולטים
ישראל גלילי ודוד כהן בטקס למלאת 25 שנה לנוער העובד

ישראל גלילי (10 בפברואר 19118 בפברואר 1986) היה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ישראל גלילי בצעירותו, בחולצת התנועה של הנוער העובד

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל גלילי נולד בשנת 1911 כ-"ישראל בֶּרְצֶ'נְקוֹ", בבראילוב שבחבל פודוליה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). בשנת 1914, בהיותו בן שלוש, עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב שם למד ישראל בבית הספר העממי. לאחר מכן למד את מקצוע הדפוס.

בשנת 1924 נמנה עם מייסדי תנועת הנוער "הנוער העובד" ואף היה המזכיר הראשון של התנועה, ובשנת 1930 נמנה עם מייסדיו של קיבוץ נען, שבו היה חבר עד יום מותו.

בשנת 1927 התגייס ל"הגנה" ופתח בקריירה צבאית. ב-1935 מונה לחבר מרכז ההגנה, ומאוחר יותר הפך לממונה על הרכש והחימוש. בתקופת מלחמת העולם השנייה השתתף בהכנות לפלישה גרמנית לארץ. בתקופת פעולתה של תנועת המרי העברי, שהייתה ארגון גג של המחתרות היהודיות בארץ ישראל, כיהן גלילי יחד עם משה סנה כנציג "ההגנה" בהנהגת התנועה. בשנת 1947 התמנה לראש המפקדה הארצית של הארגון (רמ"א).

בראשית מלחמת העצמאות, לפני הכרזת המדינה, עסק בארגון והקמת שירות האוויר, שהפך להיות לחיל האוויר, וכן בהקמתם של השירותים שהפכו לאחר מכן לחילות השריון, הים והתותחנים. ב-3 במאי 1948 ביטל דוד בן-גוריון את תפקיד הרמ"א. ראשי האגפים במטה הכללי של ההגנה הציגו לדוד בן-גוריון אולטימטום בדרישה להחזיר את גלילי לתפקידו. בן-גוריון הסכים להחזירו לתפקידו עד אשר מנהלת העם (הגוף המבצע העליון של היישוב בתקופה שבין החלטת האו"ם לבין הכרזת המדינה) תקבע נהלים לניהול המלחמה ותקנים למפקדיה.

ערב הכרזת המדינה השתתף גלילי בישיבת מנהלת העם שדנה בשאלה האם להכריז על הקמת המדינה. ביוני 1948 ניהל גלילי את המשא ומתן עם האצ"ל והלח"י על צירופם לצה"ל. גלילי ניהל את המשא ומתן עם מנחם בגין על גורל אוניית הנשק אלטלנה. שנים לאחר-מכן, ציין שמעון פרס, בעניין זה, ש"היה מי שהטעה את בן-גוריון. הוא היה ישר כסרגל ופעל לפי ההנחיות של גלילי". בן-גוריון, בראיון לאחר מכן, סירב להתייחס לאפשרות שקיבל מידע לא-נכון מגלילי"‏[1]. גלילי גם עסק ברכש נשק מחו"ל. עם הקמתו הרשמית של צה"ל השתתף גלילי, יחד עם בן-גוריון, בהשבעת סגל הפיקוד העליון של צה"ל.

מונה לכהן כיושב הראש הראשון של מועצה אזורית גזר משנת 1949 ועד 1951.

בכנסת היה חבר מהכנסת הראשונה ועד הכנסת השמינית (עם הפסקה בכנסת השנייה) – בתחילה מטעם מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת) ומאוחר יותר מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון והמערך. בממשלה ה-13 שימש כשר ההסברה בימי מלחמת ששת הימים, ומספר פעמים כיהן כשר בלי תיק (בממשלה ה-13 עד לממשלה ה-17). עם זאת, מעמדו והשפעתו היו רבים מהמקובל לשר בלי תיק, והוא נחשב אחד השרים המקורבים לגולדה מאיר עת כיהנה כראש ממשלה, לחבר קבוע ב"מטבחון" ולכותב הנאומים שלה. כמו כן שימש כחבר ועדת החוץ והביטחון ויושב ראש ועדת השרים לענייני התיישבות. היה ממצדדי תנועת ההתנחלות ומיוזמי הקמת ימית.

בשנת 1963 התאבד בנו, יונתן. בעקבות מותו יצא הספר "יונתן גלילי, אביב קצר" - אוסף ממכתביו. בשנת 1986 נפטר גלילי. הוא הותיר אחריו אישה ובן - שלמה, אביה של אשת התקשורת עינב גלילי.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במוקדי עשיה והכרעה / מנאומיו ומסותיו של ישראל גלילי / ערך שלמה דרך, [תל אביב]: הקיבוץ המאוחד, 1987.
  • טעם המערכה,‫ [תל אביב]: הקיבוץ המאוחד, 1987.
  • אל ועל: איגרות ודמויות,‫ [אפעל]: מרכז ישראל גלילי - יד טבנקין, 1990.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורה ערמוני, חבר ואיש סוד: שיחות עם סיני. הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד טבנקין, 2008.
  • עמוס שיפריס, ישראל גלילי: שומר המסד ונוטה הקו. הוצאת יד טבנקין, 2010.
  • דני הדרי, ישראל גלילי: סמכות ללא תואר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה נקדימון, "אלטלנה" עמ' 471-470

היה גם מהמשפיעים ביותר על לוי אשכול: 'ראש וראשון ליועצים ולאנשים הקרובים בלשכת רה"מ היה השר ישראל גלילי...עצם ישיבתו בלשכת רה"מ, בקרבת רה"מ, הייתה לתועלת רבה לאשכול'. מקור: הבר,'היום תפרוץ מלחמה' זכרונותיו של תא"ל ישראל ליאור. עידנים/ידיעות 1987. עמ' 119 -120.