טוען רבני
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
טיעון רבני הוא מקצוע מודרני של ייצוג לקוחות מול בתי דין רבניים, בעיקר בדיני משפחה ואישות, אך גם בגיור ודיני ממונות. טוען רבני מעניק גם סעד מחוץ לכותלי בתי הדין כייעוץ משפחתי, גישור ובוררות, בעיקר בענייני נישואין וגירושין. טוענים רבניים שייכים לקבוצת מקצועות-העזר לעולם המשפט (- שאינם בעלי תפקיד שיפוטי אך עוזרים להם) הכוללת בין השאר את עורכי הדין. בשונה מהאחרונים, טוען רבני אינו יכול להופיע בבית משפט אזרחי, וסמכותו מקיפה ייעוץ וייצוג מול דיינים רבניים בלבד.
גישור הוא תחום-משנה שמהותו סיוע זוגי בהליך גירושים, ומחליף את הצורך בייצוג נפרד של בני הזוג בידי טוענים רבניים או עורכי דין.
תוכן עניינים |
טוענות רבניות [עריכה]
עד סוף שנות השמונים למבקש או מבקשת לדון בענייניו בבית-דין רבני לא ניתנה האפשרות להיות מיוצג על ידי טוענת אישה, ומקצוע הטיעון הרבני היה שמור לגברים בלבד. אך פסיקת בג"ץ בעניין איפשרה כניסת נשים למערכת, ומקרב הציבור הדתי-לאומי החלו נשים לרכוש את המקצוע ולעסוק בו. העובדה שמרב העיסוק הוא בנושאים אישיים ומשפחתיים, הופכת את הסמכות הנשית נוחה עבור לקוחות דתיות. כיום נשים דתיות רבות משמשות במקצוע זה.
מקצוע הטיעון הרבני מבסס עצמו לרוב על ההנחה שבגירושים האישה היא הצד החלש, זאת מאחר שללא הסכמתו של הבעל לא ניתן להתגרש; ומכאן הזיהוי של המקצוע עם דאגה לצד החלש – ברוב המקרים נשים עגונות ומסורבות-גט, או קורבן לאלימות פטריארכלית מסוגים שונים (פיזית, נפשית או כלכלית). משימת הטוען או הטוענת היא להקל על המתדיינים, ולוודא שהליך הגירושין לא מתעכב מעבר לנדרש. ככלל, טוענות רבניות מהוות מענה למצב כיום שבו בהיעדרה של סמכות דתית בידי נשים, בכל שאלה הלכתית, גם אם היא באופן מובהק בענייני נשים, האחרונות נאלצות לפנות אל רבנים גברים.
לאור זאת יש שטוענים רבניים פועלים מתוך תפיסה פמיניסטית, לפיה יש לשפר את מעמד האישה הנחות בבית-הדין הרבני, ומהם אף שפועלים במסגרת ארגוני נשים.
מאז תקנת רבינו גרשום מאור הגולה שמוכרת גם כ"חרם דרבינו גרשום" או בראשי תיבות חדר"ג, אשר שמה קץ לתופעת הפוליגמיה (היתר לגבר לשאת יותר מאשה אחת בו זמנית) ביהדות, המצב השתנה באופן מהותי. התקנה שאם השנים התפשטה בכל העדות כוללת איסור חמור לשאת יותר מאישה אחת בו זמנית וגם איסור לגרש אשה שלא מדעתה. וכך נוצרה האפשרות לעגן את הגבר ע"י סירוב אישתו לקבל גט. התופעה אף קיימת בפועל בבתי הדין, אך יש הבדל גדול בין הגבר לאישה, הואיל והאיסור של הגבר חמור ככל שיהיה (בעבירה על איסור-חרם אדם מתחייב מיתה בידי שמיים) הוא איסור דרבנן ועבירה על האיסור אינה פוגמת בצאצאים שנולדו כתוצאה ממנה. אצל הנשים לעומת זאת העבירה היא דאורייתא (מהתורה) והצאצאים - ממזרים.
לכן במקרים קיצוניים של עיגון ניתן להתיר לגבר לשאת אישה שניה ולאישה לא עומד סעד זה בשום מקרה. הואיל ואדם בחברה מודרנית לא מסוגל להסתדר לבדו, ולבתי הדין בישראל יש סמכות לשלול רשיונות ולהטיל סנקציות כלכליות ומקצועיות מגוונות, סרבני גט משני המינים מטופלים ביעילות גבוה מאד. לכן מתוך אלפי תיקי גירושין בשנה רק במקרים בודדים נתקלים בתופעות עגינות חמורות. תופעת גברים עגונים שואפת לאפס בגלל הסעד של "היתר 100 רבנים", ואצל נשים - עשרות בודדות שהצטברו במשך העשורים אחרונים.
המקצוע נלמד בדרך כלל במכונים להכשרת טוענים רבניים, כדוגמת מכון לנדר; ומשלב ידע תורני ומשפטי. הדגשים העיקריים הם על לימודי הלכה רלוונטיים, דיני משפחה במשפט העברי והאזרחי, תקנות הדין בבתי-הדין, פסקי דין רבניים, דיני ירושה וצוואה וכללי הגישור. עבור הטוענת הרבנית המקצוע משמש ערוץ אופציונלי ליעדים מקצועיים נוספים אם בכיוון של מנהיגות הלכתית - ולמעשה לדיינוּת ולרבנות (האחרונה מקובלת בזרמים המתקדמים של היהדות) ואם לעריכת דין ומשפטנות.
בין המוסדות המובילים בהעסקה של טוענות רבניות נמנה "יד לאישה" - שהוא ארגון התנדבותי המשרת קהל של מסורבות-גט ממקרים קשים.
עמדת ההלכה [עריכה]
 |
ערך מורחב – אל תעש עצמך כעורכי הדיינים |
במסורת ההלכתית המקובלת לא מופיעים טוענים-רבניים מכל סוג, ובעת עמידה של שני בעלי-דין בבית דין אין מי שמייצג אותם אלא הם עצמם[1]. עם זאת, בהלכה מוכר תחום המכונה "הרשאה", ובו נקבע כי כל אדם רשאי למנות אדם אחר שיבצע במקומו פעולות משפטיות. מונח זה יכול לשמש בסיס הלכתי למינוי טוען-בשם בבית-הדין.
מקובל לחשוב כי המשנה מביעה עמדה מוסרית שלילית כלפי מקצוע הטיעון בבית-הדין, בפסיקתה - "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים" (מסכת אבות, פרק א', ח'), אולם קיימות פרשנויות מקובלות אחרות למשפט זה.
כמו כן יש לציין שקיים הבדל מהותי בין עורכי דין לטוענים רבניים. את ההבדלים ניתן לראות בתקנון האתיקה של לשכת עורכי הדין לעומת תקנון האתיקה של הנהלת בתי הדין הרבניים. לעו"ד אמנם אסור לשקר לטובת הלקוח, אך הוא חייב להאמין ללקוח... והחיסיון הגורף על יחסי עו"ד-לקוח מאפשר לחפות כמעט על כל עוולה. טוען רבני לעומתו מוגבל לפעול במסגרת ההלכה, שאוסרת להטעות את בית הדין ולהטות את הדין בניגוד להלכה. ולכן הטוענים לא נקראים עורכי דין ולא אמורים לפעול כמו "עורכי הדיינים" המוזכרים במשנה באבות. כל תפקידו של הטוען הוא לעזור לדיינים להציל עשוק מיד עושקו ע"י עריכת טענותיו. אם הוא מגיע למסקנה שמרשו הוא הצד העושק בתיק, טוב יעשה אם יציע לו, או לשנות את עמדתו, או לשכור עו"ד במקום טוען רבני. עבירה חמורה על תקנון האתיקה יכולה לעלות לטוען רבני בשלילת רשיון ל-5 שנים!
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ למעט מקרים חריגים, כגון יתומים שבית-הדין ממנה להם אפוטרופוס וטוען בשבילם טענות מסוימות. ראו: ביאור דין 'טענינן'.
