זבולון המר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זבולון המר
Hamar.jpg
תאריך לידה 31 במאי 1936
ט' בסיוון ה'תרצ"ו
תאריך פטירה 20 בינואר 1998 (בגיל 61)
כ"ב בטבת ה'תשנ"ח
ממשלות 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 27
כנסות 7 - 14
סיעה מפד"ל, גשר - מרכז ציוני דתי
תפקידים בולטים
בעת הענקת היתר מוסד להשכלה גבוהה למכללת לוינסקי. מרץ 1983.
המרכז הפדגוגי על שם זבולון המר ברמת גן

זבולון המר (ט' בסיוון ה'תרצ"ו - כ"ב בטבת ה'תשנ"ח, 31 במאי 1936 - 20 בינואר 1998) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה בט' בסיוון ה'תרצ"ו (1936), למד בתיכון יבנה בחיפה, היה חבר בתנועת בני עקיבא, קומונר וחבר ההנהלה הארצית. שירת בחיל השריון של צה"ל במסגרת הנח"ל.

בוגר תואר ראשון ביהדות וחינוך מאוניברסיטת בר-אילן. בוגר המכללה לביטחון לאומי במחזור השלישי‏[1] ובעל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן, ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, טורו קולג' והאוניברסיטה הפתוחה.

נישא למנחמיה ונולדו להם ארבעה ילדים.

את דרכו הפוליטית החל כיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן. כחבר בתנועת המפד"ל, נמנה יחד עם חברו יהודה בן-מאיר על ראשי "צעירי המפד"ל" שקראו תגר על המנהיגות הוותיקה - יוסף בורג, זרח ורהפטיג ואחרים. הוא הוצב במקום ה-15 ברשימת המפד"ל בבחירות לכנסת השישית‏[1]. נבחר לכנסת השביעית ומאז כיהן כח"כ עד יום מותו. בפברואר 1974 היה ממקימי "גוש אמונים", אך בהמשך דרכו הפוליטית ובמיוחד מאז מונה לשר בממשלה התמתנו דעותיו לכיוון הפלג המרכזי המתון בתנועה.

שימש כסגן שר החינוך ובנובמבר 1975, מספר חודשים לאחר פטירת השר יעקב מיכאל חזני, נבחר המר למלא את מקומו, ונכנס לראשונה לממשלה כשר הסעד. הוא פוטר יחד עם שרי המפד"ל ב-22 בדצמבר 1976 במסגרת התרגיל המבריק. לאחר המהפך מונה המר לשר החינוך, וכיהן בתפקיד במשך 7 שנים. הוא הביא למימון ממשלתי של שכר הלימוד בתיכון והביא לחינוך חינם עד כיתה י"ב כבר בקדנציה הראשונה שלו. ב-1984 פרש יחד עם יהודה בן-מאיר מהמפד"ל עמו הקים סיעה בשם גשר - מרכז ציוני דתי, אך הסיעה שבה והתאחדה עם המפד"ל לאחר זמן קצר. המר כיהן 4 שנים כשר הדתות (1986-1990), ולאחר התרגיל המסריח, בשנת 1990, שב לכהונה נוספת בת שנתיים במשרד החינוך.

בשנת 1996 נבחר המר לכהן כהונה שלישית כשר החינוך. נוסף לכך כיהן המר כסגן ראש הממשלה, ובחלק מהקדנציה גם כשר הדתות. המר כיהן בתפקידים אלו עד יום פטירתו.

לפי אתר משרד החינוך, המר כשר חינוך ביצע מספר רב של פעולות לעיצוב סדר היום החינוכי של תלמידי ישראל: הוא יזם לקראת סוף כהונתו את יום הלימודים הארוך, הכניס לספרי הלימוד את תולדות מורשת יהדות המזרח, החינוך היהודי בתפוצות והקשר לישראל. הוא הקים תנועה של בתי-ספר קהילתיים, האמין וטיפח מתן אוטונומיה חינוכית לבתי-ספר, יזם הקמת רשת של מוסדות חינוך ותרבות יהודיים במדינות חבר-העמים והניח את היסודות לפרויקט נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). כיום המועצה להשכלה גבוהה מעניקה מלגות ע"ש זבולון המר, מלגות אלו מוענקות לסטודנטים אשר ימשיכו את לימודיהם באחת מאוניברסיטאות בארץ וזאת לאחר שסיימו בהצטיינות במוסדות אשר אינם נחשבים כאוניבסטאות.

בכ"ב בטבת ה'תשנ"ח (20 בינואר 1998) נפטר המר ממחלת הסרטן בירושלים בגיל 61 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.


הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי החינוך בממשלות ישראל

זלמן שזר | דוד רמז | דוד בן-גוריון | בן-ציון דינור | זלמן ארן | אבא אבן | זלמן ארן | יגאל אלון | אהרן ידלין | זבולון המר | יצחק נבון | יצחק שמיר | זבולון המר | שולמית אלוני | יצחק רבין | אמנון רובינשטיין | זבולון המר | יצחק לוי | יוסי שריד | אהוד ברק | לימור לבנת | מאיר שטרית | יולי תמיר | גדעון סער | שי פירון