דיני משפחה
דיני משפחה הם כינוי כולל לדיני ענף משפטי, שבהתאם למיון המקובל בתורת המשפטים, כוללים מעמד אישי (יוחסין, הורות, נישואים וגירושים), וזכויות וחובות הנובעים מן המעמד האישי.
מגוון הנושאים בהם מטפלים דיני המשפחה רחב, ונהוג לכלול בו את הנושאים הבאים:
- נישואים ותקפם. מוסדות מקבילים למוסד הנישואים כגון ידועים בציבור.
- עניינים הקודמים לנישואים - הפרת הבטחת נישואים, הסכם ממון.
- חובות וזכויות העולות מתוקף הנישואים, עניינים המתרחשים במהלך הנישואים - מזונות, הסדרי רכוש, מניעת אלימות במשפחה.
- סיום קשר הנישואין ותוצאותיו - גירושים, מדור, משמורת, הסדרי ראיה, מזונות חלוקת הרכוש המשותף.
- הורות, יצירתה ותוצאותיה, לרבות אפוטרופסות, הכרה באבהות, אימוץ, פונדקאות.
- בשיטות משפט מסוימות מסווגים גם ענייני ירושה כענייני המעמד האישי.
הדין המהותי הנוהג בענייני המשפחה הוא לעתים הדין הדתי, ולעתים הדין האזרחי, תלוי בשיטת המשפט הנוהגת במדינה, ובנסיבות העניין. במדינת ישראל ישנה סמכות ייחודית לבית הדין הרבני או בית דין דתי אחר, לפסוק בעניין נישואים וגירושים, אך בכל יתר העניינים ישנה סמכות מקבילה עם בית המשפט למשפחה. בית הדין הדתי פוסק על פי הדין הדתי (המשפט העברי או חוקי השריעה למשל), אך בית הדין האזרחי פוסק על פי החוקים האזרחיים שחוקקה המדינה. לעתים ישנה סתירה בין מערכות החוקים. במקרה כזה מתקיים מירוץ סמכויות שכן כל צד ירצה לקיים את הדיון בערכאה הנוחה לו מבחינת הדין המהותי.
במקומות רבים מוקם בית משפט למשפחה המתרכז בדיני המשפחה. במדינת ישראל הוקם בית משפט כזה בעקבות חקיקת חוק בית המשפט למשפחה בשנת 1995. מאפייניו העיקריים של בית המשפט למשפחה הם שופטים המכירים את התחום ובקיאים בו, פרוצדורה המאפשרת גמישות, כמתבקש מאופיו של הדיון, ויחידת סיוע הכוללת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים המסייעים לבית המשפט ולמתדיינים. עם זאת הגדרת סמכות הדיון של בית המשפט למשפחה בישראל רחבה, וכוללת כל סכסוך שהוא בין בני משפחה, בנוסף לסמכות בכל התחומים המסורתיים הנמנים בענייני משפחה. כך שגם סכסוך כספי בין אחים, למשל, נדון בפני בית משפט זה ולא בפני בית משפט רגיל, על אף שמבחינה מהותית אינו שונה מסכסוך כספי אחר.
 |
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט. |
