מרדכי אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מרדכי אליהו
Mordechai eliyahu.jpg
הרב מרדכי אליהו
תאריך לידה כ"א באדר א' ה'תרפ"ט ( 3 במרץ 1929)
תאריך פטירה כ"ה בסיוון ה'תש"ע (7 ביוני 2010)
מקום פעילות ישראל
השתייכות יהדות חרדית, חרדים לאומיים
נושאים שבהם עסק פסיקת הלכה, קבלה ועוד
תפקידים נוספים הראשון לציון, רב ראשי, דיין
רבותיו הרבנים עזרא עטייה, מרדכי שרעבי, ישראל אבוחצירא, עובדיה הדאיה
חיבוריו סידור שפתי תפתח לאשכנזים ולספרדים, דברי מרדכי שמות, שו"ת הרב הראשי, שו"ת מאמר מרדכי א', שו"ת מאמר מרדכי ב' קיצור שולחן ערוך, מאמר מרדכי למועדים ולימים ועוד
הרב מרדכי אליהו

הרב מרדכי צמח אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"טכ"ה בסיוון ה'תש"ע; 3 במרץ 19297 ביוני 2010) היה פוסק, תלמיד חכם, מקובל ומנהיג דתי. כיהן בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג-ה'תשנ"ג (19831993).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר העתיקה בירושלים לרב סלמאן אליהו, מקובל שעלה מבגדד לפי הוראת רבו ה"בן איש חי", ולמזל לבית צדקה, אחותו של הרב יהודה צדקה ונכדת אחותו של הרב יוסף חיים (ה"בן איש חי")‏[1]. העוני בביתם היה רב ובגיל אחת עשרה נפטר אביו. בצעירותו למד אצל הרב עזרא עטיה והרב צדקא חוציין.

בראשית דרכו, ובדומה לאחיו, בחר בשם מרדכי בן אליהו.

במלחמת השחרור השתתף בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים.

באפריל 1950 נמנה עם חברי "ברית הקנאים".‏[2] הייתה זו מחתרת שמטרתה הייתה כפיית חוקי הדת היהודית במדינת ישראל והקמת מדינת הלכה. אליהו, שכּונה "יאיר", עסק בקבלת חברים לקבוצה, בגיוס הון לפעולתה, באיתור מקומות מחבוא לנשק ובדיונים ביחס לפעולותיה.‏[3] במאי 1951 נעצר עם עוד 40 מחברי הארגון. במשפטו הודה ב-24 סעיפי אישום, בהם גרימת נזק לאטליז, הטפה להשמדת תיקי יוצאי צבא, החזקת מכשיר מסוכן, החזקת נשק, גרימת נזק למכוניות שנסעו בשבת ושליחת מכתב איום בחבלה לנהגי מוניות שייסעו בשבת.‏‏‏[4] הוא נדון לעשרה חודשי מאסר.‏‏‏[5] במשפטו אמר: "הרגשתי כי ליהודים יש הרגשת נחיתות הגורמת ליחס של זלזול אליהם מצד הזולת, דבר המשפיע גם על המנהיגות. בח' בניסן תש"י נפגשנו בפנימיית ישיבת 'פורת יוסף' שבירושלים, והחלטנו על ייסוד ארגון שמטרתו החדרת גאווה יהודית. ... האמנתי כי באמצעות המחתרת נוכל להשליט חיי תורה במדינה".‏‏‏[6]

לימים אמר:" אני מודה שהדרך שבה הלכתי בעבר אינה מתאימה לדורנו, לא שהתורה השתנתה חס-וחלילה אלא שהדרך להחדירה לעם השתנתה".‏[7]

הרב אליהו שימש רבנים אחדים, ובהם רבי אברהם ישעיה קרליץ (ה"חזון איש") והרב יצחק ניסים, והיה מקורב לרב מרדכי שרעבי, לרב ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי) ולאדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון[8].

הרב נסים הורה לרב אליהו לטפל בעניין העלאת עצמותיו של החיד"א ארצה, מהעיר ליבורנו שבאיטליה; ואכן, בכ' באייר ה'תש"ך (17 במאי 1960) הועלו עצמותיו של החיד"א להר המנוחות בירושלים.

כדיין וכרב ראשי לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנת ה'תש"ך (1960) השלים את לימודיו בבית המדרש לרבנים ולדיינים של הרב ניסים וקיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית[9]. הוא התמנה לדיין הצעיר ביותר בארץ, בבית הדין הרבני בבאר שבע. לאחר ארבע שנים עבר לבית הדין הרבני האזורי בירושלים ובשנת תש"ל התמנה כחבר בית הדין הרבני הגדול.‏[10].

בד' בניסן תשמ"ג נבחר לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל במקומו של הרב עובדיה יוסף, כאשר קיבל 87 קולות וגבר על הרב אליהו בקשי דורון, שזכה ב-49 קולות.‏[11] הרב אליהו כיהן כרב הראשי, יחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שהיה הרב הראשי האשכנזי, עד סיום כהונתם בשנת ה'תשנ"ג (1993). הכתרתו התקיימה בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי שבעיר העתיקה בירושלים.

כרב ראשי הרבה לבקר ביישובים ובבתי ספר שאינם דתיים, וכן בקהילות יהודיות בעולם.

לאחר סיום כהונתו כרב ראשי, נודע הרב אליהו כמנהיג הרוחני של חלק גדול מן הציבור הדתי לאומי יחד עם הרב אברהם אלקנה שפירא, אך גם של מי שאינם ציוניים. הרב אליהו היה ידוע כמקובל ונחשב ל'עושה נסים'. הוא קיבל קהל וחילק ברכות ועצות למבקשים.

השפעתו הרבה של הרב אליהו התגברה בתחילת המאה ה-21 בזכות הקמתם של עשרות רבות של גרעינים תורניים בכל רחבי ישראל – מערי פיתוח ועד לערי המרכז. הרב שימש כנשיא "קרן מורשת", רשת הגרעינים התורניים הגדולה ביותר בזמנה, שנסגרה ב-2005. ב"גרעינים" של קרן מורשת הוקמו בתי מדרש ("כוללים" או ישיבות גבוהות וישיבות הסדר), ועסקו גם בפעילות ציבורית. הגרעינים התורניים, תחת הסיסמה "להתנחל בתוך הלבבות", הפכו לתנועה בעלת השפעה רבה בציונות הדתית. הרב היה מפרסם מדי שבוע מאמר קצר בעלון פרשת השבוע של "תנועת מעייני הישועה", הפועלת להפצת יהדות והשקפת הדת היהודית בקרב הציבור החילוני.

הרב אליהו היה נשיא של הכולל "דרכי הוראה" בירושלים, שבראשות בנו הרב יוסף אליהו. כולל זה מכשיר אברכים לרבנות ודיינות ולהנהגת קהילות בארץ ובעולם. ברחבי העולם ישנם למעלה מ-60 שליחים של הרב במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ.

הרב אליהו העביר שיעור שבועי בהלכה ואגדה בכל יום שני בערב בבית הכנסת שלו בשכונת קריית משה בירושלים. שיעורים אלו היו מועברים באמצעות לווין לאלפי אנשים מהארץ ומהעולם הצופים בהם. לאחר מכן היו השיעורים משוכתבים ומופצים בבתי כנסת רבים באלפי עותקים באמצעות עלון פרשת שבוע שנקרא "קול צופיך".

הרב אליהו היה רבו של המרגל האמריקאי-ישראלי יונתן פולארד, השתתף במאבק לשחרורו, ואף ביקר אותו בכלאו שבארצות הברית עשר פעמים.

פטירתו וקבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אליהו נפטר בכ"ה בסיוון תש"ע, 7 ביוני 2010, לאחר תקופה של כשנתיים שבה חלה הידרדרות במצב בריאותו. מעל מאה אלף אנשים השתתפו בהלווייתו. הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים בסמוך לרב החיד"א, שאת עצמותיו העלה לארץ חמישים שנה קודם לכן.

המצבה שעל קברו נבנתה בעבודה עברית בחוות גבעות עולם באיתמר. המצבה נבנתה מאבנים מארבע ערי הקודש וכן מקבר יוסף שבשכם. מאות מבוגרים ובני נוער הגיעו מהארץ ומחו"ל כדי לקחת חלק בהקמת המצבה. הוגה רעיון המצבה ויוצרה, האומן אסף קדרון, אמר: "לא היה מתקבל על הדעת להקים לרב אליהו, אוהב הארץ, מצבה משיש איטלקי. לאורך כל חייו של הרב היה שזור קו תקיף ועקבי אשר ביטא את יחסו לקדושת ארץ ישראל. המצבה... מאפשרת לבאים להתחבר ולחוש את שליחות חייו הגדולה של הרב".

על מצבתו נחקק: "אהבת עולם נפשו בערה, מזבח תוקד סתר עליון סתרה. עוצם עיונו חוט השערה, לפני קודשו זרחה נהרה, מעפעפי שחר רוחו שוררה, יושב על מדין באמונה ויושרה. פסקיו קבע באהבת תורה, מאמר מרדכי דרכי טהרה. אשכולות מידותיו על תלמידיו השרה, ברגבי ארצינו דבק בגבורה. אומה שלמה באהבתו קשורה, טוהר עיניו אלה אזכרה. הרי בתורה עלה בסערה, בחיי עולם נפשו תהיה צרורה. נלב"ע כ"ה סיוון תש"ע".

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקי הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיקותיו של הרב אליהו נחשבות כמחמירות באופן יחסי. הוא המשיך את שיטת הפסיקה של יהודי עיראק, בעיקר על פי דרכו של הבן איש חי, זאת בניגוד לשיטתו של הרב עובדיה יוסף, המבסס את פסיקתו על פסקי רבי יוסף קארו. בפסקיו הוא משלב גם אלמנטים מתורת הקבלה, בעיקר קבלת האר"י.

דוגמאות לפסיקותיו הידועות:

  • תמיכה בהיתר מכירה בשנת השמיטה,‏‏‏[12] בעקבות מסורת פסיקה ספרדית בנושא זה.
  • יש לומר הלל בלא ברכה ביום העצמאות, ואין לומר תחנון.‏‏‏[13]
  • קריאה שלא לחתום על "כרטיס אדי" לתרומת איברים, למרות שותפותו להחלטה של מועצת הרבנות הראשית,‏[14] המתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך, ולא לתת היתר מראש,‏‏‏[15] ואכן, בשאלה מעשית שהובאה לפניו התיר את תרומת האיברים.‏[16]
  • הסתייג משימוש רחב בבדיקת רקמות לצורך קביעת אבהות, משום שתוצאותיה עלולות להטיל כתם של ממזרות.‏‏‏[17]
  • איסור לאכול מצה עשירה (הנעשית באופן תעשייתי) לספרדים בחג הפסח, כדומה למנהג האשכנזים, מכיוון שיש חשש למים, זאת בניגוד לדעתו של הרב עובדיה יוסף.
  • איסור אכילת טחינה וחומוס שהוכנו על ידי נוכרים,‏[18] מפני שלשיטתו גם בשומשום, ממנו מוכנים מוצרים אלו, יש איסור בישולי נוכרים. העובדה כי בזמן פרסום דעה זו לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים, הובילה למעשה למניעה כללית משימוש במוצרים אלו, על פי דעה זו. בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישול עכו"ם.
  • איסור לבנות לשרת בשירות לאומי[19]. בנו, הרב שמואל אליהו, נשאל ישירות לדעתו של אביו, והוא השיב כי אביו אינו מתנגד לשירות לאומי באופן גורף, אלא כל מקרה נידון לגופו, וכי יש פעמים שאביו התיר, ויש פעמים שאביו אסר.‏[20]

מפסקיו כדיין בבית הדין הרבני הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתי הדין הרבניים הממונים מטעם המדינה והתקבלו על ידי הציבור, וכל שכן בית הדין הרבני הגדול, רשאים להכריע בדין על פי אומדן הדעת והוכחות נסיבתיות חזקות גם ללא עדות ברורה‏[21].
  • ראוי לכנס פורום מתאים של רבנים גדולים שיתקנו תקנה המחייבת את הצד המפסיד בדינו בהוצאות המשפט‏[22].
  • לבן יש זכות קדימה לרשת משרת רבנות של אביו, אם הוא ראוי לכך. למרות זאת, רשאים מנהיגי הציבור להחליט מראש כתקנה קבועה בעיר שהמינויים הם אישיים בלבד‏[23].
  • אדם שהתחייב לשלם סכום מסוים בהצמדה למדד - חייב בהצמדה גם אם הייתה אינפלציה גבוהה באופן בלתי צפוי, כי הכל יודעים שזוהי אפשרות קיימת, ועל דעת כך מתחייבים‏[24].

ענייני חברה ומדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההחלטה על תוכנית ההתנתקות אמר פעמים רבות, במהלכן של הפגנות ועצרות התנגדות לתוכנית, שההתנתקות לא תתגשם – "היֹה לא תהיה", וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: "זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". בנוגע לחיילים האמורים לבצע את הפינוי, הביע את דעתו כי יש להיזהר שלא לפרק את הצבא ולכן אין להכריז על סירוב פקודה, אולם מאידך ביצוע התוכנית הוא איסור תורה ולכן על החייל לבקש ממפקדיו שלא לבצע את הפינוי, משום שהוא אינו מסוגל לבצעו. עוזרו, הרב שמואל זעפרני, התבטא בשמו: "אם יש כאלה חיילים שאונסים אותם לבצע אז שיגשו לתוך הבית ישבו עם המשפחות שם, ויבכו איתם"‏[25]. .

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמרי מרדכי - מאמרים וחידודים על שולחן ערוך אורח חיים. נערך על ידי הרב שמואל זעפרני והרב דוד פתחי, ירושלים תשס"ז.
  • דרך התורה - על הלכות קריאת התורה, נכתב על ידי הרב יוסף אלנקווה, ירושלים תשנ"ב
  • דרכי הלכה - הערות על הספר קיצור שולחן ערוך לרב שלמה גאנצפריד
  • דרכי טהרה - הלכות נידה וטהרת המשפחה, והלכות צניעות. יצא גם במהדורה מקוצרת.
  • מאמר מרדכי - הלכות לימות החול - ספר הלכות בענייני אורח חיים (מקביל לשולחן ערוך סימנים א'-ר"מ). ירושלים תשע"ג. בעבר יצא ספר זה בשם "ספר הלכה".
  • מאמר מרדכי - למועדים ולימים - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים (מקביל לשולחן ערוך סימנים תכ"ט - תרצ"ז). יצא קודם לכן בשם "ספר הלכות חגים".
  • מאמר מרדכי - ושבתה הארץ - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים
  • מאמר מרדכי - צרור החיים - שאלות ותשובות קצרות בהלכות אבילות, נכתב על ידי תלמידו, הרב מישאל רובין, חברון תשס"ג
  • מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול - דברי תורה שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי על ידי הרב
  • מן המותר בפיך - חוברת ובה הוראות מעשיות לבדיקת מזון מתולעים, בעריכת הרב מאיר לובין
  • קיצור דרכי טהרה - קיצור של ספרו "דרכי טהרה" על הלכות נידה וטהרת המשפחה
  • קיצור שולחן ערוך - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" ע"פ פסקי הרב מרדכי אליהו.
  • ספר ההלכה - הלכות לתלמידים, כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים)

שאלות ותשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת הרב הראשי - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, ג' כרכים
  • שו"ת מאמר מרדכי - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך, ד' כרכים
  • שו"ת דברי מרדכי - חוברת מתוך הספר דרכי טהרה, שאלות ותשובות בהלכות נידה, עם ביאור "באר מרדכי"
  • בין אדם לחברו - הלכות

דרשות, הגות ומחשבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברי מרדכי - דברי זיכרון והספד - דברי זיכרון והספד על גדולי תורה, מקובלים ועוד
  • דברי מרדכי - ירח האיתנים - דרשות, שיחות ומכתבי חיזוק לימים נוראים וחגי תשרי (בעבר יצא ספר זה בשם "אמרי אליהו" וכן כחוברת בשם "מאמר מרדכי - ירח האיתנים").
  • דברי מרדכי - על התורה - דרשות, מאמרים והלכות על התורה, חמישה כרכים
  • ויאמר מרדכי - דרשות לרגל מועדי השנה (כולל יום העצמאות ויום ירושלים), דברי זיכרון ושיחות לנשים, בעריכת הרב מאיר טויזר
  • מפי אליהו - אוצר דברי תורה וחכמת חיים משולבים עם סיפורים ומעשיות, בעריכת הרב יוסף אלנקווה, תשע"א
  • "אביהם של ישראל - הגדה של פסח" - הלכות, ביאורים ופירושים על ההגדה של פסח, לאשכנזים ולספרדים, נערך מתוך ספריו. בהוצאת דרכי הוראה, תשע"ג
  • "סדר ט"ו בשבט" - הלכות, ביאורים ופירושים על סדר ט"ו בשבט, לאשכנזים ולספרדים. בהוצאת דרכי הוראה, תשע"ד

סידורים ומחזורים עם פסקי הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשער המלך - חוברת תפילות וסגולות בתוספת סיפורים על אישיותו ופועלו, תשע"א
  • ישועות מרדכי - תפילות וסגולות בכתב יד הרב, נלקט ונערך על ידי עוזרו אסף אהרוני, תשע"א
  • סדר הסליחות השלם - כולל הלכות לחודש אלול וערב ראש השנה
  • קול אליהו - סידור לשבת וימי חול עם הלכות. כמו כן יצאו בנפרד: סידור מנחה וערבית, סידור לשבת קודש).
  • קול אליהו - לתשעה באב, עם הלכות
  • קריאי מועד - קול אליהו - תיקון ליל שבועות והלכותיו וכרך נוסף תיקון ליל הושענא רבה והלכותיו. בשניהם גם הלכות ברכת הנהנין.
  • קול יעקב - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות), בתוספת הלכות
  • שפתי תפתח - סידור קול אליהו - סידור לתלמידים עם הלכות, בתוספת פירוש רעיוני מהרב שמואל אליהו. לספרדים ואשכנזים. ירושלים ה'תשע"א.
  • תהילים כינור דוד - כולל הלכות, תפילות, בקשות וסדר לימוד ותפילה על קברי צדיקים

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורים על הרב אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שמואל זעפרני, "דורש טוב לעמו", חלק א', בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", תשס"ז. ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו.
  • הרב שמואל אליהו, "אביהם של ישראל", חמישה חלקים, לקט סיפורים בליווי תמונות. בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", תשע"א.
  • הרב מרדכי נגארי, איש ההליכות ואיש ההלכה - הראשון לציון המקובל האלקי הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, מעלה אדומים תש"ע
  • הרב משה סופר, זכור לטוב, תולדות חייו עם תמונות, הוצאת יריד הספרים, ירושלים תשע"א‏[26]
  • נתנאל ובת אל אפשטיין, אביהם של ילדי ישראל - קומיקס לילדים, ג' כרכים
  • "לקט מאמרים על משנתו החינוכית והנהגותיו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל" בתוך שמעתין, שנה מ"ח, גיליון 178, אדר ב' תשע"א, עמ' 11-‏119
  • הרב יוסף אליהו וחנוך ריגל, אביהם של ישראל לילדים - בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", ירושלים תשע"א
  • אפרת שלג, הרב אליהו (פרשת גדולת מרדכי) - מסכת חייו המופלאה של מרן הגאון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל, ירושלים תשע"א
  • הרב אריאל לוי, פרשת גדולת מרדכי חלק א' - סיפורים שלא סופרו על מרן הראשון לציון זצוק"ל בנושאי ארץ ישראל, חברון תשע"א
  • הרב חיים בן שושן, באור פניך - ליקוטי סיפורים והנהגות מחיי מורנו ורבנו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, תשע"ב
  • גדולת מרדכי - הספדים שנאמרו על הרב אליהו מפי רבנים ותלמידי חכמים, בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", תשע"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי אינטרנט
שיעורים, מאמרים וספרים
כתבות
וידאו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחותו של הבן איש חי, פרחה, הייתה אמה של שמחה, שנישאה לרב שאול צדקה - הוריהם של הרב יהודה צדקה ומזל אליהו.
  2. ^ ראו: שמואל זעפרני, ‏מעבירים בכפייה זדונית רבבות אנשים על הדת, מקור ראשון, מוסף "שבת", גיליון 724
  3. ^ החל משפטם של עצורי "ברית הקנאים", דבר, 31 במאי 1951
  4. ^ היום פסק הדין במשפט הקנאים הדתיים, דבר, 7 במרץ 1952‏
  5. ^ פסק הדין במשפט קנאי הדת, דבר, 26 במרץ 1952
    "הרב מרדכי אליהו", בתוך: יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
    מרדכי אליהו, באנציקלופדיה ynet
  6. ^ ‏מצוטט בספרו של אהוד שפרינצק, בין מחאה חוץ פרלמנטרית לטרור: אלימות פוליטית בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995.‏
  7. ^ הרב הראשי לישראל לשעבר מרדכי אליהו נפטר באתר nrg מעריב.
  8. ^ טקסט ווידאו מביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרב שניאורסון קובץ וידאו
  9. ^ קול תורה, טבת תש"כ, עמ' כ.
  10. ^ יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970
  11. ^ הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר HebrewBooks
  12. ^ ‏"מאמר מרדכי – ושבתה הארץ"‏.
  13. ^ ‏שו"ת הרב הראשי, ה'תשמח-ה'תשמ"ט, סימן קנ"ג.‏
  14. ^ הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית באתר דעת.
  15. ^ הרב אליהו קורא לא לחתום על כרטיס לתרומת איברים באתר nrg‏ מעריב.
  16. ^ במותה ציוותה להם את החיים, באתר בשבע - ערוץ 7
  17. ^ ‏הרב אליהו, ‏על בדיקת רקמות, באתר דעת
  18. ^ אבישי בן חיים, הרב אליהו: "אסור לנגב חומוס", באתר nrg‏, 3 ביולי 2005
  19. ^ http://www.yoel-ab.com/data/upload_images/docs/מרדכי%20אליהו%20שירותך%20לאומי.jpg
  20. ^ הרב שמואל אליהו, דעת הרב אליהו על שירות לאומי, תשובה באתר כיפה
  21. ^ פסקי דין רבניים, חלק ט, עמ' 34.
  22. ^ פסקי דין רבניים, חלק י, עמ' 3.
  23. ^ פסקי דין רבניים, חלק י, עמ' 60.
  24. ^ פסקי דין רבניים, חלק יא, עמ' 144.
  25. ^ [1]; [2]
  26. ^ על הספר ראו: יוחנן ביק, הקללה של הרב אליהו • ספר חדש, באתר בחדרי חרדים, 10 בינואר 2011


הראשונים לציון

משה גלנטימשה בן שלמה אבן חביבאברהם בן דוד יצחקיבנימין הכהן מעליאליעזר נחוםניסים חיים משה מזרחיישראל יעקב אלגאזירפאל בן רבי שמואל מיוחסחיים רפאל בן אשררפאל משה בולהיום-טוב אלגאזימשה יוסף מרדכי מיוחסמרדכי הלוייעקב משה עייאשיעקב קוראלרפאל יוסף חזןיום טוב דאנוןשלמה משה סוזיןיונה משה נבוןיהודה נבוןחיים אברהם גאגיןיצחק קוב'וחיים נסים אבולעפיהחיים דוד חזןאברהם אשכנזירפאל מאיר פאניז'יליעקב שאול אלישריעקב מאיראליהו משה פאניז'ילנחמן בטיטומשה יהודה בן רבי יוסף פרנקונסים יהודה דנוןחיים משה אלישריעקב מאירבן-ציון מאיר חי עוזיאליצחק נסיםעובדיה יוסףמרדכי אליהואליהו בקשי דורוןשלמה עמאריצחק יוסף