קווינטוס טיניאוס רופוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טורנוסרופוס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קווינטוס טיניאוס רופוס
נציב יהודה 
שם בשפת אם: Quintus Tineius Rufus
מנהיג קודם לא ידוע
מנהיג הבא אחריו יוליוס סוורוס
תחילת כהונה 130
סוף כהונה 134
תאריך פטירה 134
מקום פטירה יהודה
אירועים בתקופתו מרד בר כוכבא
רקע מקצועי או הכשרה פרו-קונסול

קווינטוס טיניאוס רופוס (לטינית: Quintus Tineius Rufus‏; ? - 134), מכונה בתלמוד טורנוסרופוס) היה נציב רומא ביהודה בשנים 130-134. רופוס היה בונה העיר האלילית איליה קפיטולינה ובתקופתו פרץ מרד בר כוכבא.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו

קווינטוס טיניאוס רופוס שירת כנציב הפרובינקיה הקיסרית-פריטורית תראקיה, בשנים 123-126.[1] הוא שירת כקונסול ממשיך בחודשים פברואר-מאי של שנת 127,‏‏‏‏[2] לאחר תום הקונסולאט שלו הוא נתמנה לנציב יהודה, כפי שעולה מכתובת הקדשה של פסל הקיסר שהתגלתה בקיסריה, ומתוארכת כנראה לכבוד ביקור הקיסר בקיסריה בשנת 130. קומתו של פסל אדריאנוס שהתנוסס מעל הכתובת הייתה אפוא גבוהה מקומת אדם. וזוהי הכתובת:[3]

Cquote2.svg לכבוד הקיסר, קיסר טריאנוס אדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טריאנוס פרתיקוס האלוהי, נכדו של נרווה האלוהי, פוניפקס מקסימוס, בטריבונאט הארבעה-עשר, קונסול בפעם השלישית, אבי האומה, [מאת] ה-beneficiarii של טיונוס רופוס, מושל קיסרי בדרגה של פראיטור Cquote1.svg

ניתן אולי לשייך את הפסל של אדריאנוס שמצא אבי יונה לכתובת זו.[4] עוד מסקנה שניתן להבין מהכתובת הזו, היא שטיונוס רופוס הוא שהיה אחראי ליסוד איליה קפיטולינה – שהיום כבר ידוע לנו שנוסדה לפני המרד – ודבר זה עשוי להיות היסוד לעוינות שהובאה כלפיו במקורות היהודים.[5]

הכתובת הזו, וכן הקדשות לאשתו ובתו שהתגלו בסקיתופוליס, הן העדויות האפיגראפיות הראשונות לתפקידו של טיונוס רופוס כמושל יהודה. רופוס כיהן כמושל יהודה משנת 130 ויורשו בתפקיד, יוליוס סוורוס, לא הגיע ליהודה לפני שנת 133, כאשר טיונוס רופוס כבר כיהן כמושל לפחות שלוש שנים. למרות שחילופי התפקידים מעידים על כישלון צבאי יש הסבורים שהיה לו חלק גדול בדיכוי היהודים בשלבי המרד הראשונים והכנת הצבא הרומי להתמודדות טובה עם המורדים. ‏‏[6] בזמן המרד היה אחראי על הריגת רבבות יהודים ושעבוד אדמות תושבי הארץ היהודים.[7]

[עריכה] בתלמוד

[עריכה] ויכוחים עם ר' עקיבא

לפי המסופר טורנוסרופוס (כפי שהוא מכונה בתלמוד),היה לא רק פוליטיקאי, אלא גם פילוסוף ולעתים תכופות היה מתווכח עם רבי עקיבא, שהיה גדול החכמים בתקופתו. בוויכוחים ביניהם, חלק טורנוסרופוס על משמעות קיום המצוות ועל היחס אליהם כאל תיקון העולם. כדוגמאות הוא הביא מצוות כמו שבת, מילה וצדקה, וסבר שהכל דטרמיניסטי, נקבע מלמעלה, ואין כח לאדם לשנות מציאות על ידי פעולות שאדם עושה. לעומת זאת רבי עקיבא ענה לו בגישה היהודית, שהמצוות שאדם עושה מביאים תיקון לעולם וגם תיקון לאדם. ר' עקיבא גם טען שמעשי האדם משובחים ממעשי הבורא ברוח זו.

[עריכה] אשתו של טורנוסרופוס

מסופר גם שפעם אחת התלונן טורנוסרופוס לאשתו רופינה, שר' עקיבא הקניט אותו בפני השליטים הרומאים. אשתו הציעה לו להפיל את ר' עקיבא בפח על ידיי פיתויו. היא ניסתה זאת, אך לא הצליחה. ר' עקיבא כשבאה אליו ירק, צחק ובכה. ככשאלה אותו לפשר דבריו, ענה, שירק, שכן היא באה מטיפה סרוחה. צחק, לא ענה לה, שכן הסיבה הייתה, שתינשא לו בעתיד. ובכה, שכל היופי שלה יבלה לאחר מותה. כששמעה רופינה, יחס כל-כך משונה לחיים ממה שהיא הכירה, וראתה אדם עם חכמה כזאת, הרגישה צורך לעשות תשובה, שהייתה אפשרית לפי דברי ר' עקיבא. לאחר חזרתה בתשובה החליטה להינשא לר' עקיבא.

[עריכה] מיתתו של ר' עקיבא

כשתפסו את ר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים מונה טורנוסרופוס למוציא להורג שלו. הוא ציווה לסרוק את בשרו במסרקות של ברזל. כשראה את ר' עקיבא קורא את "קריאת שמע" התפלא למעשיו. ר' עקיבא ענה לו שוב באותה גישה: "כל ימי הייתי מצטער, מתי אוכל לקיים מצווה זו, ועכשיו באה לידי ולא אקיימנה?"

[עריכה] חרישת ירושלים אחרי מרד בר כוכבא

לפי המשנה במסכת תענית הדבר החמישי שקרה בתשעה באב הוא חרישת ירושלים על ידי טורנוסרופוס.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ הוא מופיע כמושל תראקיה על גבי אבן מיל מהפרובינקיה: CIL III, 14207,35
  2. ^ AE 1945, 36b], AE 1997, 1780].‏
  3. ^ לכתובת: כותן חנה מ., והק וורנר, 'מושלים ופרסונל בכתובות לטיניות מקיסריה מריטימה', 31-52.; הגרסה האנגלית: Cotton, Hannah M., Werner Eck ,‘Governors and their Personnel on Latin Inscriptions from Caesarea Maritima’, in: Proceedings of the Israel Academy of Sciences and Humanities VII 7, 2001, 215-38' ; לביקור אדריאנוס בקיסריה: Kenneth G Holum, 'Hadrian and Caesarea: An Episode in the Romanization of Palestine', Ancient World 23.1 (1992): 51-61.
  4. ^ אבי-יונה, מיכאל, פסל של אבן-פורפיר שנמצא בקיסרי, ארץ-ישראל י (תשל"א) 50-52, 1971. ; והגרסה האנגלית: M. Avi-Yonah, ‘The Caesarea Porphyry Statue’, Israel Exploration Journal 20, (1970), pp. 203–208.
  5. ^ לדוגמה: תלמוד ירושלמי, תעניות, ס"ט ע"ב: "ונחרשה העיר – חרש רופוס שחיק עצמות את ההיכל"
  6. ^ שמעון אפלבאום, "טיניוס רופוס ויוליוס סוורוס" בתוך: מרד בר כוכבא מחקרים חדשים, עמ' 147-152‏
  7. ^ אוסביוס, תולדות הכנסייה, ד, 6, 1

[עריכה] מקורות

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אפלבאום שמעון, 'טיניוס רופוס ויוליוס סוורוס',‬ ‫מרד בר-כוכבא - מחקרים חדשים, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, (1984) , עמ' 147-152.
  • כותן חנה מ., והק וורנר, מושלים ופרסונל בכתובות לטיניות מקיסריה מריטימה, קתדרה 122 (תשסז), 2006, עמ' 31-52
  • S. Applebaum, 'Tineius Rufus and Julius Severus', in: Judaea in Hellenistic and Roman Times: Historical and Archaeological Essays, Brill, 1989, pp.117-123
  • W. Eck, 'Rom und die Provinz Iudaea/Syria Palaestina: Der Beitrag der Epigraphik', in: A. Oppenheimer (ed.), Jüdische Geschichte in hellenistisch-römischer Zeit Oldenbourg, 1999, pp.237-264.
  • E.M. Smallwood, The Jews Under Roman Rule. From Pompey to Diocletian, Brill, 2001, p.551.


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא