טיוטה:הסהרה הספרדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסהרה הספרדית
الصحراء الغربية
Sáhara Occidental
דגלסמל
ממשל
שפה רשמית ספרדית
ערבית
עיר בירה לעיון
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[1] תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית קמ"ר[2] ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית בעולם]])
אזור זמן UTC +1
היסטוריה
הקמה 26 בדצמבר 1884
פירוק  
פירוק 26 בפברואר 1976
ישות קודמת מערב אפריקה הספרדית (אנ')
ישות יורשת ממלכת מרוקו
מאוריטניה
רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטח בעבר 266,000 קמ"ר
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית)
תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית נפש[2][4] ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית בעולם]])
צפיפות תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית נפש לקמ"ר ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית בעולם]])
דת נצרות קתולית
אסלאם סוני
כלכלה
תמ"ג[5] (תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית) תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית מיליון $ ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית בעולם]])
תמ"ג לנפש תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית$ ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית בעולם]])
מדד הפיתוח האנושי[6]
(2022)
תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית בעולם]])
מטבע פזטה ספרדית‏ (ESP)
שונות
קוד ISO 3166-1 ISO 4217

הסהרה הספרדיתערבית: الصحراء الغربية; בספרדית: Sáhara Occidental) היה שמה של סהרה המערבית תחת כיבוש ספרד (1884 - 1976). בין השנים 1958 - 1976 נקרא באופן רשמי מחוז הסהרה. מחוז זה היה אחד הכיבושים האחרונים של האימפריה הספרדית, ואחת הטריטוריות האחרונות מעבר לים שנותרו בידיה, זכר לאימפריה שהתרחבה פעם מאמריקה לאיי הודו המזרחית הספרדיים.

בין השנים 1946 - 1958 אוחדה סהרה הספרדית עם כף ג'ובי (אנ') ואיפני לצורך הקמת מושבה חדשה, מערב אפריקה הספרדית (אנ'). זה התהפך במהלך מלחמת איפני כאשר איפני והסהרה הפכו למחוזות ספרד בנפרד, בהפרש של יומיים, בעוד שכף ג'ובי נמסרה למרוקו בהסכם השלום. הם פוצלו בחזרה במהלך מלחמת איפני, כשאר איפני והסהרה הפכו למחוזות נפרדים ואילו כף ג'ובי נמסרה למרוקו בהסכם השלום.

ספרד ויתרה על אחזקתה בסהרה בעקבות דרישות מרוקאיות ולחץ בינלאומי, בעיקר מהחלטות האו"ם בנוגע לדה-קולוניזציה. בנוסף, היה לחץ פנימי מצד האוכלוסייה הילידית בסהרה, דרך חזית פוליסריו, וטענות מצד מרוקו ומאוריטניה. לאחר שזכתה לעצמאות בשנת 1956, תבעה מרוקו את שטחי הסהרה הספרדית כחלק מהשטח ההיסטורי הפרה-קולוניאלי. מאוריטניה תבעה את השטח במשך מספר שנים על בסיס היסטורי, אך ביטלה את כל תביעותיה בשנת 1979.

בשנת 1975 כבשה מרוקו חלק גדול מהשטח, המכונה סהרה המערבית, אך חזית פוליסריו, שתבעה את עצמאות רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית, ונלחמה במשך 16 שנים במלחמת גרילה נגד מרוקו. בשנת 1991 האו"ם ניהל משא ומתן להפסקת אש וניסה לארגן משאל עם כדי לאפשר לאוכלוסייה המקומית להצביע על עתידה. מאז, מרוקו שולטת בחוף האטלנטי כולו וברוב האדמה, האוכלוסייה והמשאבים הטבעיים של סהרה המערבית[7].

הכיבוש הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוועידת ברלין (1884-1885) קבעו המעצמות האירופיות כללים להקמת אזורי השפעה או הגנה באפריקה. ב־26 בדצמבר 1884 ספרד הכריזה על "הפרוטקטורט של חוף אפריקה" מראס נואדיבו (אנ') ועד כף בוז'דור (אנ'). ב־14 בינואר 1885 היא הודיעה רשמית ובכתב למעצמות האחרות[8]. ספרד החלה להקים עמדות סחר ונוכחות צבאית. ביולי 1885 אלפונסו השנים עשר מינה את אמיליו בונלי לנציב בריו דה אורו בעל הסמכות האזרחית והצבאית. ב־6 באפריל 1887 שולב האזור בקפטן הכללי של האיים הקנריים למטרות צבאיות.[8]

בקיץ 1886, בחסות האגודה הספרדית לגאוגרפיה מסחרית[9], חוליו סרברה באווירה (אנ'), פליפה ריזו (1823–1908) ופרנסיסקו קירוגה (1853–1894) חצו את ריו דה אורו וערכו תצפיות טופוגרפיות ואסטרונומיות. באותה עת גאוגרפים לא מיפו את השטח ותכונותיו לא היו ידועות באופן נרחב. המסע שלהם נחשב למסע המדעי הראשון בסהרה[10].

עם כניסתם לשטח בשנת 1884, התמודדו הכוחות הספרדיים מיד על ידי התנגדות נוקשה מצד שבטי סהראווים הילידים, ערביי הסהרה שחיו בנווה מדבר רבים ובכפרי חוף. הילידים עבדו בעיקר בדיג ובגידול גמלים, ומדברים בשפת חסניה, ניב ערבי־בדואי. מרד 1904 הונהג על ידי עצמה סמארה המבוסס Marabout, שייח' מא אל-עיניין, דוכא על ידי צרפת בשנת 1910, אשר קבעו שכנת אלג'יריה. בעקבות זאת גל התקוממויות תחת בניה של אל אל-עיניין, נכדיו ומנהיגים פוליטיים אחרים.

בשנת 1886 חתמה ספרד על חוזה אידג'יל, לפיה אמירות אדראר מסרה את ארץ המושבה לספרד. לאמנה זו לא היה שום ערך חוקי, מכיוון שלאמיר לא הייתה כל טענה לשטח, הספרדים 'המציאו' תביעה שהאמיר יכול, ללא פגיעה בעצמו, לוותר עליה מייד.[11]

יש מחלוקת ואי-בהירות בשאלה האם השטח היה בריבונות מלכותית מרוקאית בזמן שהספרדים טענו זאת בשנת 1884, על פי שתי האמנות של המאה השש עשרה שצוטטו על ידי ההיסטוריון רומיאו (כרך א'): אמנת אלקובס ובאמנה של סינטרה, בין ספרד לפורטוגל, הם מכירים בכך שהסמכות של מרוקו התרחבה מעבר לקאבו בוג'דור, ואז יש את האמנה בין מרוקו לספרד של ה-1 במרץ 1767.[12] אמנה זו, על פי סעיף 18 שהריבונות השריפיאנית שלה התרחבה מעבר לוואד נון, ל., דרומה יותר לאזור הסמוך סאקיה אל חמרה, היא קובעת עוד בהסכם האנגלו-מרוקאי מיום 13 במרץ 1895 שהשטח המרוקאי משתרע על קאבו בוג'אדור כולל סאקיה אל חמרה.[13] בית המשפט הבינלאומי לצדק מצא בחוות דעתם המייעצת על סהרה המערבית משנת 1975 כי הם היו קשרים משפטיים של נאמנות באיה בין שטח זה לממלכת מרוקו, אך הם לא התרחבו לריבונות על השטח.

גבולות השטח לא הוגדרו בבירור עד לאמנות בין ספרד לצרפת בתחילת המאה ה־20. סהרה הספרדית הוקמה מהשטחים הספרדיים ריו דה אורו סגייה אל-חמרה בשנת 1924. זה לא היה חלק מהאזורים המכונים מרוקו הספרדית והוא הוחלף בנפרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסהרה הספרדית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ 1 2 תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  4. ^ תבנית:נתוני מדינות/הסהרה הספרדית
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  7. ^ בשיר סמיד, משבר בין מרוקו לאו"ם: באן קי מון תיאר את סהרה המערבית כשטח כבוש, באתר שיחה מקומית, ‏19 במרץ 2016
  8. ^ 1 2 Robert Rézette, The Western Sahara and the Frontiers of Morocco (Paris: Nouvelles Éditions Latines, 1975), p. 60.
  9. ^ בספרדית: Sociedad Española de Geografía Comercial
  10. ^ "Encuentro con Premiados SGE 2007". Sociedad Geográfica Española. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Robert Rézette, The Western Sahara and the Frontiers of Morocco (Paris: Nouvelles Éditions Latines, 1975), p. 60.
  12. ^ Fouad Ammoun, Separate Opinion of Vice-President Ammoun',international court of justice 1975, p. 79.
  13. ^ Fouad Ammoun, Separate Opinion of Vice-President Ammoun',international court of justice 1975, p. 81.

קטגוריה:אפריקה: מושבות ספרדיות לשעבר