טיוטה:סוויפטיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוויפט מצטלמת עם מעריציה, המכונים סוויפטיז, מחוץ למשרדי התוכנית "בוקר טוב אמריקה" בניו יורק בשנת 2012. סוויפט דואגת לשמור על קשר הדוק עם קהל מעריציה.

סוויפטיז או סוויפטיםאנגלית: Swifties) הם הפאנדום של הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט. עיתונאים רבים החשיבו אותם כאחת מקהילות המעריצים הגדולות והמסורות ביותר. הם ידועים בקנאתם לסוויפט ובשמירה על תדמידתה הציבורית, וכן גם מנתחים בקביעות את תכמינים שהיא מפזרת לאורך קריירת המוזיקה שלה. כמו כן, פאנדום הסוויפטיז נתון לסיקורים נרחבים בכלי התקשורת.

כלי התקשורת הבחינו בקשר המיוחד בין סוויפט למעריציה, וטענו כי אף אמן מיינסטרים לא מתייחס לאוהדיו בצורה דומה לזו. לעיתים רבות עזרה לסוויפטיז, שמעה לקולם ואף תיעדפה אותם במסעות קמפיין שעשתה. בעוד שהם הביעה תמיכה חסרת תקדים בכל יצירה מוזיקלית שפורסמה על ידה, והגיבו לביקורות שלילות אודותיה.

לאורך השנים השפיעו הסוויפטיז רבות על תעשיית המוזיקה, והפכו למוקד התעניינות רב מצד כלי התקשורת. הם המשיכו לתמוך במושא הערצתם גם כאשר עברה לז'אנרים שונים בשיריה, סייעו לה במהלך ההמחלוקת על זכויות המאסטרינג שלה ב-2019, יזמו את השימוע הפוליטי נגד טיקטמאסטר, שהוביל לחקיקת חוקים חדשים ועוררו צמיחה כלכלית בערים המאחרות את סיבוב ההופעות "The Eras Tour". עם זאת, כלפי הסוויפטיז הוטחו האשמות בגין חוסר כיבוד הפרטיות של סוויפט ותקיפה מילולית כנגד מבקריה. ניתוחים אקדמאים, שלמדו את יצירת התוכן, ההון החברתי והיחסים האישיים בקהילת הסוויפטיז, תיארו ותם כתת-תרבות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט החלה את הקריירה המוזיקלית שלה כזמרת-יוצרת בשנת 2006 בגיל 16. אולם על פי דיווחים שונים היה לה כבר קהל מעריצים עוד ב-2005, קדם להוצאת סינגל הבכורה שלה, "Tim McGraw"‏ (2006), באמצעות רשתות חברתיות מקוונות. היא הייתה אחת מאמני הקאנטרי הראשונים שהשתמשו באינטרנט כאמצעי שיווקי, בעיקר בפלטפורמת מייספייס, ודאגה ליצור שירים שיצברו אהדה בתחנות הרדיו ובתחום האיירפליי.[1][2][3] את חשבון המייספייס שלה פתחה ב-31 באוגוסט 2005, יום לפני שחברת התקליטים שלה דאז, ביג משין רקורדס, נוסדה. שיריה צברו באתר למעלה מ-45 מיליון האזנות.[4]

באוקטובר 2006 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, Taylor Swift. הוא נמכר בכ-40,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[5] אולם נתוני מכירותיו נותרו על כנם בעקביות, ורק בנובמבר 2007 הגיעו למיליון עותקים.[6][7] שבוע המכירות הגדול ביותר שלו אירע בינואר 2008, לאחר שנמכר בכ-187,000 עותקים.[8] ההצלחה ארוכת-טווח זו תרמה לפרסומה של סוויפט בסצנת הקאנטרי ומחוצה לה. סוויפט בילתה עשרים וארבעה שבועות במקום הראשון במצעד אלבומי הקאנטרי – הצעידה הארוכה ביותר לאלבום שיצא בעשור הראשון של המאה ה-21.[9][6] אלבומה השני, Fearless, יצא בנובמבר 2008, והפך לאלבום הנמכר ביותר ברחבי העולם ב-2009. הוא זכה להצלחה בין-לאומית שחצתה את גבולותיה של האנגלוספירה,[10][11] שבה מוזיקת קאנטרי לא הייתה פופולרית כלל.[12][11] הסינגלים "Love Story" ו-"You Belong with Me" הושמעו רבות גם ברדיו פופ, והזניקו את הקריירה המוזיקלית של סוויפט אל מחוזות חדשים.[13] הצלחתה נטעה שורשים ראשוניים בהקמת קהילת מעריצים ייעודית אליה מחוץ לארצות הברית, דוגמת הממלכה המאוחדת, אירלנד, ברזיל, הפיליפינים, וייטנאם וטאיוואן.[14][15] אלבומיה העוקבים, שנעו בין הסוגות פופ, רוק, אלקטרוניקה, פולק ומוזיקה אלטרנטיבית, סייעו להרחיב את מעגל מעריציה ברחבי העולם ולגןן את הדמוגרפיה שלו.[16][17]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "סוויפטי", שמתאר מעריץ של סוויפט, זכה לפופולריות רחבה בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21.[18] בשנת 2012 הצהירה בריאיון ל-Vevo כי השם לדעתה "מקסים". במרץ 2017 הפך המונח לסימן מסחר.[19]

יחסים עם טיילור סוויפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט מעריצים שהוכן על ידי סוויפטי.

לסוויפט ולקהילת הסוויפטיז קשר הדוק. עיתונאים רבים תיארו זאת כראיה להשפעתה התרבותית על תעשיית המוזיקה.[20][21] לטענתו של מגזין The Washington Post, סוויפט והסוופטיז הם קבוצת חברים גדולה ומשותפת. The New York Times הוסיף כי הזמרת חוללה מהפכה ביחסים שיכולים להיות בין ידוען למעריציו: ”סוויפטיז מרגישים מחוברים אליה, כיוון שהם גדלו איתה ועם המוזיקה שלה”.[22][23][24] לוקה קלי מ-The Atlantic סברה כי סוויפט מבינה ומכירה בכוח של החוויה הקבוצתית מהאזנה לשיריה. הקשר שלה עם הקהילה נחשבת לייחודית עבור אמנים במעמדה: היא יצרה עמם אינטראקציה ברשתות החברתיות, בחרה חלקם להשתתף בקונצרטים יחידניים, בירכה ונפגשה איתם בביקורי פתע, השתתפה בחלק מחתונותם וכן חילקה גם כרטיסים בחינם למעריצים מיעוטי יכולות או בעלי מוגבלויות.[25][26][27]

ביוני 2010 ערכה סוויפט מפגש בן 13 שעות כחלק מפסטיבל CMA בנאשוויל שבטנסי. בשנים 2014, 2017 ו-2019 הזמינה מספר מעריצים לביתה כחלק מ-"Secret Sessions", מסיבות השמעה לאלבומיה החדשים טרם יציאתם הרשמית.[28][29] ב-2014 אף הקימה אירוע חג המולד בביתה במסגרתו חילקה לכמה סוויפטיז מתנות.[30] בנוסף, לכבוד קהילתה כתבה כמה שירים, דוגמת "Long Live"‏[31]‏ (2010) ו-"Ronan"‏ (2012) – סינגל צדקה לזכרו של רונאן, ילד בן 4, מנוירובלסטומה.[25] In 2023, she invited 2,200 fans to the world premiere of her concert film, Taylor Swift: The Eras Tour, free of cost.[32] בשנת 2023 הזמינה 2,200 ממעריציה לאירוע הקרנת הבכורה של סרט ההופעה Taylor Swift: The Eras Tour ללא עלות. ”סוויפט נותנת חוויות למעריציה על מנת לטפח קהל מאזינים שגדל ללא הרף. היא תמיד שמה את הסוויפטיז במקום הראשון” – נכתב ב-Independent.

סוויפטית מצלטמת עם סוויפט בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו, 2022.

סוויפט נמנת בין האישים הנעקבים ביותר במדיה החברתית.[33][34][35] לדברי נתן האבד, סוויפט הייתה המוזיקאית הראשונה שניחנה בפרסום מקוון רב ומסיבי.[36] בריטני ספנוס מ-Rolling Stone כתבה כי סוויפט השתמשה בטאמבלר הרבה לפני שהיה ידוע לקהל הרחב, וכיום היא פעילה בטיקטוק.[3] החלק העוסק סביבה בפלטפורמה מכונה על ידי מעריציה כ-"סוויפטוק". הסוויפטיז מכנים אותה שם "בלונדי" בשל שערה הבלונדיני; "טי-סוויזל", מחווה למילות השיר "Thug Story" – פרודיה ל-"Love Story" – של טי-פיין ו"תעשיית המוזיקה", למעין רמיזה על השפעתה הרבה.[37]

במרוצת השנים תרמה סוויפט למעריציה כספים רבים על מנת לכסות את לימודיהם האקדמיים, חשבונות רפואיים, שכר דירה והוצאות נוספות.[38] בשנת 2018 רכשה למעריצה הריונית דרת רחוב.[39] תרומתה הגדולה לסוויפטי חולה לוקמיה ב-2015 גרמה לפלטפורמת מימון ההמונים "GoFundMe" לקרוס עקב עומס רב.[40] בשנת 2023 תרמו אלפי סוויפטיז כ-125,000 אלף דולר דרך "GoFundMe" למשפחתו של מעריץ, שנהרג בתאונת דרכים על ידי נהג שיכור בדרכו הביתה מהופעתה של סוויפט. חלק גדול מהסכום שנצבר ניתן באריזה של 13 דולרים, מספר המזל של הזמרת.[41]

קהילתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאים רבים מתארים את יצירותיה של סוויפט, את הפופולריות שלה ואת קולה כתת-תרבות בפני עצמה, שמכונה "היקום המוזיקלי של טיילור סוויפט". יקום זה נתון לניתוחיו הקפדניים של הסוויפטיז.[42][43] הצורך שלהם לנתח כל שיר או וידאו קליפ שגור בכמות ביצי הפסחא, שמפזרת הזמרת לאורך הוצאותיה. כמו כן, נטען כי היקום המוזיקלי שלה חזק מאין כמותו בזכות קשרה ההדוק עם מעריציה.[44][45] סוויפטים ידועים באדיבותם כלפי חברי הקהילה: ברוב הופעותיה של סוויפט הם מתחפשים לדמותה, ומחליפים זה עם זה צמידי חברות.[46][47]

Glamour ו-The Washington Post טענו כי סוויפט רוקמת תורה חדשה עבור מעריציה.[48][49]Entertainment Weekly כינה את היקום המוזיקלי שבנתה כ"עולם פופי נהדר, שכולל עשרות ביצי פסחא הנתונים לפיענוח מלא על ידי מעריציה של הזמרת".[50] ב-The Guardian נכתב כי הסוויפטיז הם תת-תרבות המבוססת על תקשורת המונים, ומטופחת על ידי "שנים של בניית עולם ומיתולוגיה "סוויפטיאנית"".אלים חראג' סבר כי סוויפט הפכה את הפופ לפאזל ענקי, המורכב ממחויבות אדירה למעריציה, כזו שאמנים אחרים ניסו לחקות וכשלו.[51]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Willman, Chris (25 ביולי 2007). "Getting to know Taylor Swift". Entertainment Weekly. ארכיון מ-24 במאי 2022. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Willman, Chris (5 בפברואר 2008). "Taylor Swift's Road to Fame". Entertainment Weekly: 3. ארכיון מ-21 בפברואר 2015. נבדק ב-22 באפריל 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "Taylor Swift is peak millennial vibes". NPR. 21 באוקטובר 2022. ארכיון מ-28 במאי 2023. נבדק ב-19 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Roland, Tom (7 ביולי 2016). "Love Story: The Impact of Taylor Swift's First Decade in Music". Billboard. ארכיון מ-14 ביולי 2016. נבדק ב-7 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Hasty, Katie (1 בנובמבר 2006). "'Hannah Montana' Trumps My Chem, Legend At No. 1". Billboard. ארכיון מ-23 במאי 2013. נבדק ב-21 בפברואר 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Malec, Jim (2 במאי 2011). "Taylor Swift: The Garden In The Machine". American Songwriter. p. 3. אורכב מ-המקור ב-7 באוגוסט 2013. נבדק ב-21 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Guerra, Joey (3 בנובמבר 2007). "Swift known for sweet sound, but there's more to her". Houston Chronicle. ארכיון מ-25 בספטמבר 2019. נבדק ב-21 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Walsh, Chris (27 בדצמבר 2007). "Groban, Blige Enjoy Huge Weeks On Album Chart". Billboard. ארכיון מ-15 בינואר 2021. נבדק ב-27 בפברואר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Whitaker, Sterling (24 באוקטובר 2021). "15 Years Ago Today: Taylor Swift Releases Debut Album". Taste of Country. ארכיון מ-24 באוקטובר 2021. נבדק ב-24 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Cripps, Charlotte (21 ביוני 2013). "Country music star Taylor Swift the new country music is all about". The Independent. ארכיון מ-9 ביוני 2023. נבדק ב-9 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Rosen, Jody (17 בנובמבר 2013). "Why Taylor Swift Is the Reigning Queen of Pop". New York. ארכיון מ-19 בנובמבר 2013. נבדק ב-9 בנובמבר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Crummy, Colin (13 במרץ 2014). "Detwanging country music: how Nashville took the UK". The Guardian. ארכיון מ-22 במאי 2022. נבדק ב-23 בספטמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "The Significance of Taylor Swift's Fearless in 2008—and How Taylor's Version Stacks Up". Time. 9 באפריל 2021. ארכיון מ-26 באוגוסט 2021. נבדק ב-9 באוגוסט 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Stewart, Allison (12 באפריל 2021). "Taylor Swift's New Take on Fearless Piles on the Nostalgia, Along with Some Revenge". The Washington Post. ארכיון מ-27 באוגוסט 2021. נבדק ב-20 באוגוסט 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Jackson, Lauren M. (12 בנובמבר 2018). "10 Years Later, Taylor Swift's Fearless Still Slaps". Rolling Stone. ארכיון מ-10 באפריל 2021. נבדק ב-27 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Hull, Tom (27 ביולי 2020). "Music Week". Tom Hull – on the Web. ארכיון מ-10 בספטמבר 2020. נבדק ב-31 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Hunt, El (24 ביולי 2020). "How Taylor Swift's new album 'Folklore', inspired by The National, made dad-rock cool again". NME. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Swift, Taylor (29 באוקטובר 2012). "Taylor Swift - #VEVOCertified, Pt. 3: Taylor Talks About Her Fans". ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023 – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Rys, Dan (15 במרץ 2017). "Taylor Swift Files Nine Trademarks For the Word 'Swifties,' But Why?". Billboard. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Khan, Fawzia (18 ביוני 2021). "The Might Of Taylor Swift". Elle. אורכב מ-המקור ב-28 ביוני 2021. נבדק ב-20 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Collins, Katie (8 ביוני 2018). "How Taylor Swift flipped online fandom on its head for the better". CNET. ארכיון מ-29 במאי 2023. נבדק ב-19 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Brodesser-Akner, Taffy (12 באוקטובר 2023). "My Delirious Trip to the Heart of Swiftiedom". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-14 באוקטובר 2023. נבדק ב-15 באוקטובר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Fanick, Christopher (1 במאי 2019). ""Call It What You Want": The Impact of Fan Characteristics on Political Views". Communication Honors Theses. ארכיון מ-14 במאי 2023. נבדק ב-23 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Pazzanese, Christina (2 באוגוסט 2023). "So what exactly makes Taylor Swift so great?". Harvard Gazette. ארכיון מ-7 באוגוסט 2023. נבדק ב-7 באוגוסט 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 Tilchen, Jordyn (21 באוגוסט 2019). "Taylor Swift's Fans Have Known Her For 13 Years — This Is How She's Kept Growing With Them". MTV News. ארכיון מ-14 במאי 2023. נבדק ב-14 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Taylor Swift defends fan, gets them tickets after incident at Philadelphia show". CBS News. 16 במאי 2023. ארכיון מ-17 במאי 2023. נבדק ב-17 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Raza-Sheikh, Zoya (17 בנובמבר 2021). "How Taylor Swift redefined online fandom, from SwiftTok to #Taylurking". The Independent. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Kawa, Katie; Cartlidge, Cherese (15 בדצמבר 2016). Taylor Swift: Superstar Singer. Greenhaven Publishing LLC. ISBN 978-1-5345-6026-0. ארכיון מ-31 ביולי 2023. נבדק ב-23 בספטמבר 2023. {{cite book}}: (עזרה)
  29. ^ Yahr, Emily (15 בנובמבר 2017). "Taylor Swift Avoided and Mocked the Media with 'Reputation.' And It Worked". The Washington Post. ארכיון מ-19 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Wang, Jenna (24 בדצמבר 2014). "Fans on Taylor Swift's 'Swiftmas': 'No One in the Music Industry Has as Big a Heart as She Does'". Billboard. ארכיון מ-24 בדצמבר 2021. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Sodomsky, Sam (19 באוגוסט 2019). "Taylor Swift: Speak Now". Pitchfork. ארכיון מ-14 בדצמבר 2020. נבדק ב-19 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Of Course Beyoncé Made A Cameo At Taylor Swift's 'Eras' Film Premiere". Elle. 12 באוקטובר 2023. ארכיון מ-14 באוקטובר 2023. נבדק ב-13 באוקטובר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Weiner, Natalie (9 בספטמבר 2015). "Taylor Swift Officially the Most-Followed Person on Instagram (Over Kim K and Bey)". Billboard. ארכיון מ-11 במאי 2023. נבדק ב-11 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ Duboff, Josh (16 במרץ 2016). "How Did Selena Gomez Become the Most Followed Person on Instagram?". Vanity Fair. ארכיון מ-31 במאי 2023. נבדק ב-11 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ "Brandwatch's 50 Most Influential People on Twitter 2021". Brandwatch. ארכיון מ-27 בדצמבר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Ben, Sisario (5 באוגוסט 2023). "How Taylor Swift's Eras Tour Conquered the World". The New York Times. ארכיון מ-5 באוגוסט 2023. נבדק ב-5 באוגוסט 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Pelzer, Kelsey (13 בדצמבר 2022). "15+ Taylor Swift Nicknames". Parade. ארכיון מ-13 באוקטובר 2023. נבדק ב-30 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Aniftos, Rania (23 במרץ 2021). "A Timeline of Taylor Swift's Generosity". Billboard. ארכיון מ-22 במרץ 2023. נבדק ב-14 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Atkinson, Katie (3 בינואר 2018). "Taylor Swift Helps Pregnant Fan Buy a House: 'She Lifted Me Off the Ground'". Billboard. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Plucinska, Joanna (13 ביולי 2015). "GoFundMe Raised Its Donation Cap Thanks to Taylor Swift". Time. ארכיון מ-17 במאי 2023. נבדק ב-17 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ "Taylor Swift Fans Donate Thousands For Fan Who Was Killed On The Way Home From Her Concert". Yahoo!. 26 באפריל 2023. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Yahr, Emily (15 במאי 2023). "The bonding experience of watching a Taylor Swift concert from a parking lot". The Washington Post. ארכיון מ-22 במאי 2023. נבדק ב-17 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Gambles, Sarah (23 ביולי 2023). "The ubiquitous power of Taylor Swift". Deseret News. ארכיון מ-23 ביולי 2023. נבדק ב-23 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Lutz, Ashley (8 באוקטובר 2022). "Taylor Swift's new album proves she is a business genius". Fortune. ארכיון מ-8 באוקטובר 2022. נבדק ב-8 באוקטובר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ Horton, Adrian (29 במאי 2023). "How Taylor Swift's Eras tour took over America". The Guardian. ארכיון מ-29 במאי 2023. נבדק ב-29 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ "All the Taylor Swift fan theories that predicted the 1989 (Taylor's Version) announcement". Hello!. 10 באוגוסט 2023. ארכיון מ-25 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  47. ^ Arthur, Bruce (26 בספטמבר 2023). "Bruce Arthur: Higher, Stronger, Swifter? Taylor Swift goes to a football game and shows she's bigger than the NFL". Toronto Star. ארכיון מ-27 בספטמבר 2023. נבדק ב-27 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Yahr, Emily (26 בדצמבר 2022). "2022: The year in review (Taylor's version)". The Washington Post. ארכיון מ-26 בדצמבר 2022. נבדק ב-26 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Tannenbaum, Emily. "Taylor Swift Hid a Bunch of Easter Eggs in the All Too Well Short Film". Glamour. ארכיון מ-18 ביוני 2022. נבדק ב-13 במאי 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ Suskind, Alex (9 במאי 2019). "New Reputation: Taylor Swift shares intel on TS7, fan theories, and her next era". Entertainment Weekly. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2019. נבדק ב-13 במאי 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Kheraj, Alim (9 בנובמבר 2022). "The curate's Easter egg: how Taylor Swift turned pop into a multiplayer puzzle". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-28 באפריל 2023. נבדק ב-5 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)