טסי כהן-פפר
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
1947 (בת 77 בערך) פרובינציית בואנוס איירס |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיסוק | רישום, פיסול וציור |
| צאצאים | מאור כהן |
טסי כהן־פפר (נולדה בארגנטינה בפרובינציית בואנוס איירס ב-1947) היא אמנית ישראלית העוסקת ברישום, פיסול וציור.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טסי כהן-פפר נולדה בארגנטינה בשנת 1947 למשפחה שהיגרה מפולין. עד שנת 1966 חייה בעיר קילמס (Quilmes) בפרובינציית בואנוס איירס.
שמה הרשמי הוא טרסה פפר (Teresa Pfeffer). היא בת שלישית להורים שהיגרו לארגנטינה, וניהלו אורח חיים יהודי אך לא מסורתי. את שמה "טסי" קיבלה מחברותיה לכיתה בבית הספר התיכון, בעקבות הספר "טס לבית דברוויל".
כהן פפר למדה בתיכון ריאלי, ובכיתות י"א ו-י"ב, למדה, בנוסף לכך, גם לימודי ערב בבית לאומנויות בעיר קילמס, שם פגשה מורים שהעריכו את אמנותה ופתחו בפניה דלתות לעולם האמנות.
בסוף כתה י"ב, בגיל שבע עשרה, היא הגיעה לישראל לבקר את אחותה, למדה באולפן בקיבוץ גל עד, התחילה ללמוד ב"בצלאל", אך הפסיקה את לימודיה מסיבות משפחתיות.
ב"בצלאל" הכירה את מי שהיום הוא בעלה, יעקב כהן – אדריכל נוף, נישאה לו, והם עברו להתגורר בשדרות. טסי התחילה ללמד אומנות בעיר, וגם בבית הספר האזורי "שער הנגב". במהלך השנים האלה היא השלימה את התואר של מורה לאומנות ולשנה אחת חזרה ללימודים חלקיים בבצלאל.
בשנים אלה, הציגה בתערוכת רישום בירושלים, עליה כתבה המבקרת מרים טל, והתייחסה לרישום הדרום האמריקני של כהן-פפר, ובתערוכה נוספת באשקלון.
מאחר יותר עבר הזוג להתגורר באשקלון, שם לימדה טסי בבתי ספר ומכללות באזור, והשתלמה בהשתלמויות שארגנה שולמית סירוטה בירושלים. בשנת שבתון שלקחה, יצאה ללמוד במדרשה לאומנות ברמת השרון, שם למדה שנתיים אצל רפי לביא, רונית שני ומורים נוספים.
בשנת 1986 עברו לגור בתל אביב. כהן-פפר עזבה את עבודתה במשרד החינוך והחלה לכתוב על אמנות בעיתון הילדים 'דבר לילדים' שם כתבה תחת שמות שונים: טרזה פפר או טסי כהן .
בשנת 1992 החלה ללמד בסדנאות במוזיאון תל אביב ובמגמה לאומנות בבית הספר עירוני א', שם עבדה עשרים שנה.
כהן-פפר התחילה לפסל בשנת 1989 ותערוכת הפיסול הראשונה שלה הייתה בגלריה הקיבוץ בשנת 1990.
בשנת 2005 כהן-פפר הצטרפה לאמני "גלריה בינט" והתערוכה הראשונה שהציגה שם הייתה תערוכת רישומים גדולים.
בשנים האחרונות התרחב עיסוקה בציור לצד עבודתה במדיומים אחרים.
טסי כהן-פפר מתגוררת ויוצרת בתל אביב.
לטסי כהן-פפר ולבעלה יעקב כהן שלושה ילדים: חגית, מישר, ומאור כהן – שחקן, בדרן, זמר-יוצר, וסולן להקת זקני צפת.
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכות יחיד נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1988 - גלריה מימד קטן, תל אביב.
- 1989 - גלריה רגע, תל אביב.
- 1990 - גלריה הקיבוץ, תל אביב.
- 1993 - מוטענים. מוזיאון ינקו דאדא, עין־הוד.
- 1995 - נפח חיוני, אומנים ירושלים.
- 1995 - גלריה לאמנות חדשה, טבעון.
- 1995 - גלריה לאמנות חדשה, טבעון.
- 1996 - פרט-פן גלריה לפיסול קונסטנט רמת־גן.
- 1997 - כפ- כ, מוזיאון אשדוד לאמנות.
- 1998 - צילום + ילדה, נערה, אישה חזקה. אגודת אומנים, סניף תל אביב.
- 2001 - "ראשים", גלריה D-1 דדה לה סיטה, פריז
- 2005 - "רקיחות", בית האמנים, תל אביב
- 2006 - "עומק הנוף", גלריה בינט, תל אביב
- 2008 - "גן התמנון", גלריה בינט, תל אביב
- 2009 - "אנשי היער", גלריה בינט, תל אביב
- 2012 - גלריה בינט, תל אביב
- 2015 - 'Mon Petit Muséum National d'Histoire Naturelle', גלריה מקום לאמנות בקרית המלאכה
- 2016 - ״טריו", בית האמנים, תל אביב. אוצר: ניר הרמט.
- 2016 - פיסול חדש ,Comme-il-ffaut, תל אביב
- 2016 - צלקת בודדה. מקום לאומנות, תל אביב
- 2022 - פַאוּנָה, אוצר: ניר הרמט, מקום לאמנות, תל אביב
תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1991 - סביבה ביתית. בית אמנים, תל- אביב.
- 1992 - ממדים קטנים, בית אומנים, תל- אביב.
- 1993 - ארבע מקרים פרטיים, גלריה עירונית רחובות.
- 1996 - מאוזן. בית אמנים, תל- אביב
- 1997 - שמשון ודלילה עכשיו. מוזיאון אשדוד.
- 1999 - ארט פוקוס, ביאנאלה בינלאומית לאמנות עכשווית, ירושלים.
- 2000 - קרקס החפצים מוזיאון תל אביב
- 2002 - מסר בבקבוק. מוזיאון ינקו דאדא, מוזיאון אשדוד.
- 2003 - מי מפחד מאמנות? בית אמנים תל- אביב.
- 2003 - נשים יפות- גברים חסונים, טיפוח גוף בתנ"ך. מוזיאון השפלה
- 2004 - עקב בצד אגודל גלריה טובה אוסמן-תל אביב.
- 2004 - יופי של בובה. גלריה זמן לאומנות. תל אביב.
- 2004 - הדימוי שבחומר. מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 2005 - אמנות הארץ-ספר אמן אמנות לעם
- 2005 - לא בובה של אף אחד-פורום המוזיאונים לאמנות
- 2005 - הגלריה לארכיטקטורה ולאמנות ניסויית על שם פ.ק. הנייך
- 2007 - הביאנלה השלישית הארצית לרישום. אוצרת דליה מנור. רשמים, בית האמנים ירושלים
- 2007 - רשמים, בית האמנים ירושלים
- 2007 - CIGE יריד אמנות בינלאומי, בייג'ינג, סין
- CIGE - 2008 יריד אמנות בינלאומי, בייג'ינג, סין
- 2008 - צבע טרי, יריד אמנות, תל אביב
- 2009 - צבע טרי, יריד אמנות, תל אביב
- CIGE - 2009 יריד אמנות בינלאומי, בייג'ינג, סין
- 2010 - יש מצע, מוזיאון תל אביב לאומנות, תל אביב
- 2010 - הביאנלה הארצית הרביעית לרישום. אוצרת תמר מנור-פרידמן.
- 2010 - ארט קוטור, גלריה בינט, תל אביב
- 2011 - רשמים 4 – נאחז בסבך, הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, בית האמנים, ירושלים
- 2016 - קיר אמן מקום לאומנות תל אביב
- 2015 - בויס, בויס, בויס, בית אומנים תל אביב.
- 2017- 9 קירות אומן, גלריה מקום לאומנות, תל אביב
- 2018 - מוזיאון תל אביב, יד רושמת, עבודת אוסף של מוזיאון תל אביב.
- 2018 - גורילה שחורה ורעה כשכחה. מקום לאומנות.תל אביב
- 2018 - סלון אירוטי. גלריה נוגה תל אביב.
- 2019 - אהבות ופארק דרום. מקום לאומנות תל אביב
- 2020 - בייאנלה לטקסטיל, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
- 2021 - פוליפוניה ב־12 קולות, אוצרת: דליה דנון, הגלריה החדשה, סדנאות האמנים טדי ירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרת זהויות  |
|
|---|