טס לבית דרברוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טס לבית דרברווילאנגלית: Tess of the d’Urbervilles), רומן מאת תומאס הרדי שפורסם לראשונה בשנת 1891. בדומה לכל ספרי הרדי, גם רומן זה יצא לאור בהמשכים. לאחר שמספר עורכי מגזינים סירבו לפרסמו בשל עיסוקו הגלוי בנושאי מין, הרומן פורסם לבסוף במגזין "הגראפיק" אחרי שהרדי צינזר חלקים ממנו ושינה אותו. טס לבית דרברוויל הוא הרומן הלפני האחרון של הרדי שאחריו פרסם את "ג'וד האלמוני" והמשיך לכתוב שירה בלבד.

כריכת הספר טס לבית דרברביל

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טס (תרזה) דרביפילד היא נערה כפרית, בת לאיכרים חסרי השכלה הגרים בכפר מרלוט. ג'ון דרביפילד, אביה של טס, פוגש במקרה את הכומר המקומי ולומד ממנו שהוא נצר למשפחת דרברוויל, משפחת אצולה ששורשיה בימי הביניים. האב, הרוצה להרוויח משייכותו לשושלת מיוחסת, משכנע את טס לבקר אצל משפחת דרברוויל הגרה בקרבת מקום ולדרוש הכרה בקרבה המשפחתית. למעשה, למשפחת דרברוויל זו אין קשר לשושלת המקורית, כיוון ששמם האמיתי הוא סטוקס והם רכשו שם משפחה מכובד של משפחה שנכחדה.

טס מתחילה לעבוד אצל מרת דרברוויל ובנה, אלק דרברוויל רודף הנשים, שמתאהב בה ומחזר אחריה בניגוד לרצונה. אלק מפתה את טס, וכשהיא נמצאת אתו לבד ביער, הוא אונס אותה. כשטס מגלה שהיא בהיריון היא חוזרת אל בית הוריה למורת רוחו של אלק. טס יולדת בן וקוראת לו "צער" (Sorrow). התינוק מת לאחר זמן קצר ובתקווה להשתחרר מהחרפה שהמיטה על עצמה, עוזבת טס את ביתה ומוצאת עבודה חדשה במחלבה הנמצאת במרחק ארבעים מייל ממרלוט.

במחלבה טס פוגשת את אנג'ל קלייר, בנו הצעיר של כומר מהעיר אמיניסטר. הם מתאהבים ואנג'ל מפציר בטס להינשא לו. טס יודעת שהוא רואה בה נערה כפרית תמימה וטהורה, אך היא מתקשה לספר לו על עברה, מכיוון שהיא חוששת שהוא יפסיק לאהוב אותה. אחרי הפצרות מרובות טס מסכימה להינשא לאנג'ל.

בליל הכלולות אנג'ל מספר לטס על פרשת אהבים שהייתה לו בצעירותו ומבקש את סליחתה. טס מתוודה אף היא על עברה ומאמינה שסיפורה דומה לשלו ואף הוא יסלח לה. אולם אנג'ל מתחלחל לשמע סיפורה ויחסו אליה משתנה לחלוטין. כשהיא מוחה ואומרת "אבל חשבתי שאתה אוהב אותי, אותי עצמי". הוא מצהיר בתשובה "האשה שאהבתי זו לא את, אלא אשה אחרת בדמותך". בשלב זה הוא מתחיל לחשוב שהיא אישה קלת דעת וערמומית שרימתה אותו. וכך איננו יכול להשלים עם אהבתו אליה. לאחר ימים אחדים בני הזוג נפרדים, ואנג'ל אומר לטס שהוא יחזור אליה אם יוכל לסבול את קרבתה.

טס חוזרת אל משפחתה אך אינה יכולה לשאת את החיים שם ומוצאת עבודה כשכירת יום בחוות אחרות. במהלך חודשים אלה היא פוגשת שוב את אלק דרברוויל, הוא טוען שחזר בתשובה ומציע לטס נישואים. טס דוחה אותו בתיעוב, וממשיכה לעבוד בחורף הקר, בעבודה קשה בשדות. היא מצפה שאנג'ל יגלה רחמים וישוב אליה.

באביב מת אביה של טס, ג'ון דרביפילד, והמשפחה מאבדת את ביתה. הם נאלצים לנדוד עם רכושם כדי למצוא מקום מגורים ועבודה. אלק דרברוויל נחלץ לעזרתם, וטס הנואשת מסכימה להיות המאהבת שלו כדי שתוכל לתמוך באמה ובאחיה הצעירים.

לאחר פרידתו מטס, נסע אנג'ל קלייר לברזיל כדי למצוא חווה ולהשתקע שם, אך הוא חלה במחלה אנושה וכמעט מת. אחרי הרהורים רבים הוא חוזר לאנגליה כדי למצוא את טס ולחדש את אהבתם. הוא מגלה שהיא חיה עם אלק דרברוויל בבית, בעיר חוף. טס לבושה יפה אך היא אומללה. טס אומרת לאנג'ל שהוא חזר מאוחר מדי ושולחת אותו לדרכו. ביאושה היא הורגת את אלק בתקווה שמעשה זה ישחרר אותה והיא תוכל לשוב ולחיות עם בעלה. טס הולכת בעקבות אנג'ל והם נמלטים יחד מפני אנשי החוק. בני הזוג מסתתרים ימים אחדים בבית ריק, וכשהם מתגלים הם ממשיכים לברוח ומגיעים לסטונהנג'. טס מבקשת מאנג'ל שידאג לאחותה הצעירה ליזה-לו, שהיא, כדבריה, "בת דמותה הרוחנית". בבוקר מגיעים שוטרים ועוצרים את טס.

בפרק האחרון צופים אנג'ל וליזה-לו מחוץ לחומות בית הסוהר ורואים דגל שחור מונף המסמל את הוצאתה להורג של טס.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור מתוך "טס" של ג'וזף סידול משנת 1891

טס דרביפילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

טס היא הדמות הראשית ברומן והעלילה מתפתחת סביבה. היא נערה כפרית תמימה ויפה הנקלעת למצבים מסוכנים שמזמן לה הגורל. היא אינה משכילה אבל היא פקחית ויש בה סקרנות ללמוד ולדעת, היא דנה בנושאי דת ומוסר עם אנג'ל ואחר כך עם אלק.

חולשתה של טס היא תמימותה וחוסר ידיעותיה בהלכות העולם, ולכן היא נופלת קורבן ואינה מסוגלת להגן על עצמה. היא גוערת באימה על כך שלא הזהירה אותה מפני הסכנה שבגברים. היא חשה אחריות למשפחתה וכאשר הסוס, שבו תלויה פרנסת המשפחה נהרג, טס חשה אשמה ומרגישה שהיא מחויבת לעשות כרצון הוריה וללכת להציג את עצמה בפני מרת דרברוויל.

טס יפה ומושכת את כל רואיה, כשהיא נפרדת מאנג'ל היא מנסה לשנות את הופעתה כדי להסתיר את יופיה הטבעי. יש בה אצילות והידור, אך היא אינה שופעת חיים כפי שאפשר לצפות מנערה כפרית.

טס אינה אנוכית, היא אומרת לחברותיה לעבודה שהן ראויות יותר ממנה לאהבתו של אנג'ל והן אינן נוטרות לה טינה על אהבתו. טס לוהטת באהבתה לאנג'ל ומנגד בשנאתה לאלק. היא נכנעת לאלק רק כאשר הוא משכנע אותה שאנג'ל לא יחזור מברזיל, ומשפחתה תיוותר בחוסר כול. אבל כשהיא נוכחת שאלק שוב רימה אותה, היא הורגת אותו בחמת זעם.

הגורל ממלא תפקיד חשוב בחייה. "כך נגזר להיות", אומרים אנשי המקום שהיא גרה בו. היא משלימה עם גורלה ומקבלת על עצמה את תוצאות מעשיה, ההעמדה לדין בעקבות הרצח ועונש התלייה שאחריו.

דמותה היא כמעט מיתולוגית, אנג'ל מכנה אותה "בת הטבע" ומדמה אותה לאלות דמטר וארטמיס מהמיתולוגיה היוונית.

אנג'ל קלייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנג'ל הוא בנו של כומר הנושא לאישה את טס. הוא מדמה את עצמו כחופשי בדיעותיו אבל למעשה דיעותיו הן שמרניות. הוריו רוצים שהוא ימשיך את המסורת המשפחתית ויהיה כומר כאביו וכאחיו, אבל אנג'ל במקום ללמוד בקיימברידג' מעדיף לעסוק בעבודת אדמה וללמוד להיות חוואי. הוא עובד במחלבת טלבותיי כדי לרכוש נסיון בעבודה חקלאית ולבנות חווה משל עצמו.

הוריו גם מיעדים לו אישה, את מרסי צ'אנט, בת עירו. אנג'ל אינו רוצה גבירה מעודנת לאישה, אלא בת זוג שתעזור לו בעבודתו בחווה. הוא מתאהב בטס, שאותה הוא מדמה לנערת כפר תמימה וטהורה. אנג'ל מורד במוסכמות, חילוני בדעותיו ומעדיף לעשות ל"תהילת האדם" במקום "תהילת האלהים". גם אהבתו לטס, שהיא ממעמד נמוך משלו, ובחירתו בה כבת-זוגו היא התרסה נגד המסורת של הוריו.

במחלבה היה ידוע שאנג'ל מתעב משפחות אצולה ותיקות, וכאשר טס שומעת על כך היא חוששת לספר לו שמוצאה ממשפחה כזו. אבל אנג'ל דווקא מתגאה בכך שהאשה שבחר היא ממוצא מכובד.

לאנג'ל היה בעבר רומן עם אשה בלונדון, הוא מספר על כך לטס ביום כלולותיהם ומבקש את סליחתה. אבל כשטס מספרת לו על קשריה עם אלק, הוא אינו מוכן לסלוח לה כפי שהיא סלחה לו. הוא מרגיש שזו טס אחרת, והיה מעדיף שהיא תהיה מתה. באותו לילה אנג'ל הולך מתוך שינה, ונושא בידיו את טס ושם אותה בתוך קבר.

בלי להתכוון לכך הוא פוגע בנערות העובדות במחלבה ואשר מאוהבות בו. אחרי שהוא עוזב את טס ומתכונן לנסוע לברזיל, הוא מציע לאיזי יואט לבוא אתו. היא מסכימה, אבל הוא מתחרט והיא נותרת פגועה. לטס הוא משאיר כסף והנחיות לפנות להוריו במקרה הצורך, אבל הוא אינו לוקח בחשבון שהיא גאה מידי מכדי לבקש עזרה.

אלק דרברוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנם של סיימון סטוק ומרת דרברוויל. הוא מפתה את טס והוא המקור לרוב סבלותיה. כשאנג'ל חוזר מברזיל וטס מבינה שבגלל אלק היא אינה יכולה לחיות עם בעלה, היא רוצחת אותו מתוך יאוש.

אלק מכנה את טס דודנית, אך הם אינם קרובי משפחה כלל. בעוד טס היא נצר למשפחה אריסטוקרטית, אלק הוא בנו של סוחר אשר קנה בכסף את שם המשפחה "דרברוויל".

הוא מחזר אחרי טס ומנסה לעזור לה ולמשפחתה, אבל היא דוחה אותו שוב ושוב. כאשר טס נקלעת לעימות עם העובדים האחרים בחווה, אלק נחלץ לעזרתה, מנצל את ההזדמנות שהוא נמצא אתה לבד ביער ואונס אותה.

אלק אינו מופיע בחלקו המרכזי של הסיפור, אבל טס שומעת עליו מפי אנג'ל על כך שאלק נקלע לוויכוח תאולוגי עם אביו של אנג'ל, הכומר קלייר. כשטס פוגשת אותו שוב הוא נראה שונה בדמות דרשן נודד. השפעתה של טס גורמת לו לוותר על אמונתו החדשה, והוא מתחיל לחזר אחריה ומציע לה נישואים. אבל גם כשמתברר לו שהיא כבר נשואה הוא אינו מוותר עליה ומנסה לשכנע אותה שבעלה נטש אותה. היא נכנעת לו אחרי מות אביה וכאשר בני משפחתה נותרים חסרי כול.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון דרברפילד – אביה של טס, עגלון שגר במרלוט. הוא אדם עצל ונוטה לשתות לשוכרה. כשהוא מגלה שמוצא משפחתו מהאצולה הוא מפסיק לעבוד לגמרי ומתנהג כאריסטוקרט.
  • ג'ואן דרברפילד – אמה של טס, אשה חרוצה ובעלת גישה מעשית לחיים
  • ג'יימס קלייר – אביו של אנג'ל, כומר הגון וטוב לב
  • מרת קלייר – אמו של אנג'ל, הרוצה שאשת בנה תהיה נוצריה חסודה וטהורה
  • פליקס קלייר – אחיו הבכור של אנג'ל, משמש כעוזר לכומר
  • קתברט קלייר – אחיו השני של אנג'ל, עוסק בלימודים קלאסיים
  • מרסי צ'אנט – אישה צעירה שהוריו של אנג'ל חושבים שהיא האישה המושלמת בשבילו. היא מתחתנת עם קתברט.
  • אלייזה לואיזה דרביפילד (ליסה-לו) – אחותה הצעירה של טס. בסוף הרומן טס רוצה שאנג'ל ישא לאישה את אחותה ליסה-לו.
  • מרת סטוק דרברוויל – אמו של אלק, אלמנה עיוורת ועשירה
  • אברהם, הופ ומודסטי – ילדיהם הקטנים של משפחת דרביפילד
  • ריצ'רד קריק – בעל המחלבה טלבותיי המעסיק את טס ואת אנג'ל
  • איזי יואט, רטי פרידל ומריאן – חברותיה לעבודה של טס במחלבה. שלושתן מאוהבות באנג'ל אבל אינן נוטרות טינה לטס על אהבתו אליה. מצבן מורע אחרי נישואי טס ואנג'ל.
  • מר טרינגהם – הכומר שמספר לג'ון דרביפילד על מוצאו המכובד
  • סוֹרוֹ (Sorrow) – בנה התינוק של טס שמת בינקותו. הכומר המקומי אינו מוכן לטפל בו כשהוא חולה וטס נאלצת להטביל אותו ואחר כך לקבור אותו בעצמה.

סימבוליזם ונושאים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס הרדי כתב לעתים קרובות על "מכאובי המודרניזם", נושא זה בא לידי ביטוי ברומן. הוא מדמה את המכונות החקלאיות החדשות לתופת. הרדי מציין שבמחלבה מוהלים את החלב הנשלח לעיר כי אנשי העיר אינם יכולים לעכל חלב מלא. טס מתוארת כמין חווה חקלאית של וסקס, הנמצאת בהרמוניה עם הטבע, כה יפה ונחשקת שנראה שהרדי עצמו מאוהב בה. הבררנות של אנג'ל והגישה של המעמד הבינוני גורמת לו לדחות אותה, אבל בלעדיה הוא חולה והופך להיות כ"שלד צהוב". אלו דוגמאות של התוצאות השליליות הנגרמות מהתרחקות האדם מן הטבע, ביצירת מכונות הרסניות ובחוסר היכולת להנות מן הטבעיות שבעולם. הרדי מתאר גם את פירוק הכפרים ונדידת עובדי האדמה לערים ולמרכזי אוכלוסייה גדולים.

נושא נוסף הוא המוסר הכפול של ההתייחסות לנשים ולגברים, שלהם נופלת טס קורבן. הרדי הוא הסניגור היחיד של טס, כבר בכותרת של ספרו הוא מכנה אותה "אשה טהורה שמוצגת בנאמנות", הרדי מותח ביקורת על המושג הוויקטוריאני של "אשה טהורה", אבל המוסר הכפול הוא הגורם לטרגדיה של טס, ומשמש כמנגנון שמקדם את העלילה ויוצר את גורלה. בדרכים שונות הוא רומז שטס חייבת לסבול בגלל מגרעותיה שירשה מאבותיה האצילים וכדי לכפר על חטאי אבותיה הקדמונים, או כדי לספק שעשוע לאלים.

ברומן יש אזכורים רבים של נושאים פאגאנים ותנ"כיים, לעתים טס נראית כאלת האדמה ולעתים כמועלת לקורבן. בתחילת הרומן היא משתתפת בפסטיבל לכבוד קרס, אלת הקציר. כשהיא מטבילה את הילד שלה היא בוחרת בפסוק מבראשית, ספר הבריאה, במקום פסוקים מקובלים יותר מהברית החדשה. בסוף הרומן כשטס ואנג'ל מגיעים לסטונהנג', שנחשב בתקופתו של הרדי למקדש פאגאני, היא שוכבת מרצונה על מזבח, ובכך מגשימה את גורלה כקורבן לאלים. דמותה מתוארת כהתגשמות הטבע, מצד אחד יפה ופוריה, ומצד שני מנוצלת על ידי אחרים.

יש ברומן אזכורים לסיפור גן עדן טס מתוארת כחווה, אנג'ל כאדם ואלק דרברוויל כנחש המסית והמפתה. לפני נישואיהם זוג האוהבים אנג'ל וטס מרגישים כאילו הם יחידים בעולם, והמחלבה היא גן עדן עבורם. אלק משווה את העבודה בשדה לגן-עדן ומצטט את "גן העדן האבוד" של ג'ון מילטון.

כריכת הספר בתרגום עברי

עיבודים לתיאטרון לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עובד פעמיים לתיאטרון. בפעם הראשונה בשנת 1897 הועלתה הפקה של לורימר סטודרד בכיכובה של השחקנית מיני מאדרן פיסק ונחלה הצלחה גדולה בברודוויי. מיני מאדרן פיסק הופיעה שוב באותו תפקיד ב-1902 וכן בסרט קולנוע ב-1916.

הפקה נוספת של המחזאי רונלד גאו הועלתה בהצלחה בווסט אנד בשנת 1946 בכיכובה של ונדי הילר.

הרומן עובד מספר פעמים לקולנוע ולטלוויזיה, הסרט הידוע ביותר הוא "טס" סרטו של רומן פולנסקי משנת 1979 בכיכובם של נסטסיה קינסקי בתפקיד טס ופיטר פירת' בתפקיד אנג'ל קלייר.

סדרת טלוויזיה על פי הרומן הופקה ב-1998 על ידי רשת A&E, עיבוד שהיה נאמן מאוד למקור הספרותי.

בספטמבר 2008 שודרה בבריטניה מיני-סדרה בת ארבעה חלקים, עיבוד לרומן בהפקת ה-BBC. דייוויד ניקולס כתב את התסריט ובין השחקנים היו ג'מה ארטרטון בתפקיד טס, האנס מאטסון בתפקיד אלק, אדי רדמיין בתפקיד אנג'ל ואנה מאסי בתפקיד מרת דרברוויל.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן תורגם לעברית בשם טס לבית דרברוויל, אשה טהורה על ידי נעמי כרמל ויצא לאור בשנת 1984 בהוצאת כנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]