יהואש (סופר)

יהואש
Yehoash
לידה	16 בספטמבר 1872; וירבאליס, ליטא
פטירה	10 בינואר 1927 (בגיל 54); הברונקס, ארצות הברית
שם לידה	שלמה בלומגאַרטן
מדינה	ארצות הברית
שם עט	יהואש
שפות היצירה	יידיש
סוגה	שירה
תקופת הפעילות	מ-1907

יהואַש הוא שם העט של שלמה בלומגאַרטן (בכתיב יידי: בלומגאַרטען; 16 בספטמבר 1872, פולין הקונגרסאית – 10 בינואר 1927, הברונקס, ניו יורק), היה סופר ומשורר יהודי, אשר כתב יידיש. כתב בכתבי-עת רבים ביידיש, ותירגם טקסטים רבים משפות שונות.

אחת מיצירותיו החשובות ביותר הוא תרגומו של התנ"ך ליידיש, הידוע בשם "תרגום יהואש" ("תּרגום פֿון יהואש").

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוורשבלוב (כיום בליטא) שבפלך סובאלק, בפולין הקונגרסאית. אביו נמנה עם חובבי ציון ואמו הייתה בעלת חנות לכלי בית. מגיל ארבע למד ב"חדר". בגיל 13 החל בלימודי שפות זרות וספרות. בצעירותו שימש כמורה פרטי לעברית.

ב-1890 היגר לארצות הברית והשתקע בניו יורק. במשך עשר שנים היה איש עסקים ובשנת 1900 התאשפז בסנטוריום בדנוור לצורך החלמה ממחלת השחפת. בתקופת שהותו שם עסק בכתיבה. תרגם יצירות משפות שונות ליידיש, ביניהם את שירת "היאותה" של המשורר האמריקני הנרי וודסוורת' לונגפלו. בשנת 1911 הוציא לאור, בשיתוף עם צ'ארלס (חיים) ספיבק, מנהל הסנטוריום, מילון של מילים מלשון הקודש המצויות ביידיש.

בינואר 1914 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתישב ברחובות. בתקופה זו השתלם בערבית ספרותית, ואפילו תרגם ליידיש קטעים מהקוראן ואגדות ערביות^[1]. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עזב את הארץ עם משפחתו, בשל החשש למצבם של נתינים זרים תחת שלטונם של העות'מאנים. את רשמי שהותו כתב והפיץ בשלושה כרכים בשם "מניו יורק ועד רחובות וחזרה". התקציר תורגם מאוחר יותר לאנגלית בשם "The Feet of the Messenger" והופיע ב-1923. יצירתו פורסמה בעשרה כרכים בשנים 1920-21.

יהואש נפטר בפתאומיות בביתו והותיר אחריו את רעייתו, פלורה, ובתו, חווה.

הבת נישאה למו"ל בן דבורקין ^[2] בניו יורק. השניים עלו לישראל ב-1967 והשתקעו ברחובות. לזוג נולד בן יחיד.

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית^[3].

"תרגום יהואש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1910, הוציא לאור תרגום יידישאי לישעיה, רות, איוב, דברי הימים ואיכה. התרגום, שנועד להיות מילולי ומדעי כאחד, היה למשימת חייו של יהואש^[4].

באותה תקופה, קרא י"ל פרץ ליצור "תרגום ליידיש של כל נכסי התרבות של עברנו המוזהב, ומעל לכל של התנ"ך". פרץ הוביל באופן אישי את היוזמה לתרגם את החמש מגילות: מגילות אסתר, אֵיכָה, קהלת, רות ושיר השירים. תרגום שאר ספרי התנ"ך נעשתה על-ידי יהואש.^[5]

תקופת מגוריו בארץ ישראל השפיעה עליו ליצור תרגום חדש לתנ"ך; הוא נטש את תרגומיו הקודמים, והתחיל מחדש.

בתחילה, התרגום יצא בפרקים, והופיע ביומון היידשאי דער תעג (אנ'), החל משנת 1922, לפי סדר התורה, מבראשית. עד פטירתו הופיע התרגום רק לחמישה חומשי תורה. ב-1922 החל בהדפסת פרקים מתוך תרגומו לספר ירמיהו.

בין השנים 1926 ו-1936 יצא לאור התרגום המלא בשמונה כרכים, שנים מהם בחיי המחבר והשאר לאחר מותו ב-1927, ע"פ כתביו, הודות למאציהם של בתו, חוה, ובעלה, אברהם דוב בער דבורקין, שנודע כ"יידישיסט" ^[4]. בהמשך התנ"ך יצא בשני כרכים (תש"א), ובכרך אחד (תש"ח).

יצירתו שתורגמה לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במארג (תרגם: שלמה שנהוד), ירושלים, 1957.
מניו יורק ועד רחובות וחזרה: רשמי מסע? (תרגמה: ציפורה בן אביגדור), הוצאת טברסקי, 1949.
על נהרות: אנתולוגיה של שירת יידיש, ובתוכה משירי יהואש (תרגם: שמשון מלצר), ירושלים, 1956.
שירים (תרגם: אידל פרסמן), מוסד ביאליק, 1957.