דברי הימים

ערך זה עוסק בספר מסדר הכתובים. אם התכוונתם לשם כללי לדיווח היסטורי על עובדות ואירועים בסדר כרונולוגי, ראו כרוניקה.

דִּבְרֵי הַיָּמֶים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי כלול הספר בחלק הכתובים, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Παραλειπομένων (פאראליפומנון) בתרגום השבעים היווני או Chronicorum בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה. הספר מציג בראשיתו סקירה גנאלוגית מאדם הראשון עד למשפחות שנים עשר השבטים וצאצאיהם, לאחר מכן הוא סוקר כרונולוגית את קורות עם ישראל מתקופת מלכות שאול ועד לחורבן ממלכת יהודה והצהרת כורש.

חוקרי המקרא מתארכים את חיבור ספר זה לתקופה הפרסית, סביב המאה הרביעית לפני הספירה, כאשר המסורת היהודית מייחסת את תחילת חיבורו לעזרא הסופר, ממנהיגי היהודים בתקופת שיבת ציון, ראשית התקופה הפרסית. ואת סיום חיבורו לנחמיה. בדור זה, שבו מהגלות יהודים בני השבטים יהודה, בנימין, ולוי שלא ידעו את ייחוסם. לכן עזרא כתב את הספר בשבילם וניתן לראות כיצד זה בא לידי ביטוי בשני מאפיינים של הספר: א. הספר כולו מלא בייחוסים מימי האבות עד לימי החורבן. ב. היהודים שעלו, כאמור, הם מבני שלושת השבטים שהיו בממלכת יהודה (שאר השבטים בממלכת ישראל גלו ונעלמו). לכן, הספר מתייחס רק לממלכת יהודה, וממלכת ישראל כמעט ולא מוזכרת בו כלל.

תוכנו

חלקו הראשון של הספר (הקרוי דברי הימים א') מתחיל בסיכום כרונולוגי לדורות, החל מבריאת העולם ועד להמלכתם של המלכים הראשונים בישראל, שאול ודוד. חלקו השני (דברי הימים ב') מתמקד בתולדות ממלכת יהודה ובשושלת מלכי בית דוד עד לחורבן בית המקדש הראשון, ונספח בסופו מזכיר את הצהרת כורש. ממלכת ישראל לעומת זאת, מקבלת בתיאור ההיסטורי של הספר מקום שולי יחסית.

הספר מקביל בעיקר לספרים בראשית, שמואל ומלכים, אך יש בינו לבינם הבדלים לא מעטים, ואף סתירות. מאורעות מרכזיים המוכרים מספרי התנ"ך האחרים, כגון השיעבוד במצרים ויציאת מצרים אינם מופיעים בספר. הדומיננטיות של דוד בספר ברורה. חלק א' מקדיש כשני שלישים ממנו לדוד המלך, בעוד ששאול זוכה לאזכור של הקרב המסוים שבו הוא נהרג בלבד, וגם דבר זה מאוזכר כנראה כהכנה למלכות בית דוד.

תיארוכו

על פי החוקרים הספר נכתב בתקופה הפרסית, ככל הנראה במאה ה-4 לפנה"ס. אחת הסיבות העיקריות לכך, היא שברשימת היחוס של צאצאי דוד המלך, נזכרים דור שישי של צאצאי זרובבל (דברי הימים א' ג, יט-כד), כלומר צאצאים שחיו כנראה לכל הפחות 150 שנה לאחר העלייה מבבל. ובגלל שאין בספר השפעה הלניסטית, מקדימים רוב החוקרים את חיבור הספר לתקופה ההלניסטית.

שם הספר

בפשטות, ניתן לתרגם את "דברי הימים" כ"היסטוריה". בתרגום היווני (תרגום השבעים), מכונה הספר: "ההשמטות" או: "הספר של הדברים שנשארו". הירונימוס, בעל התרגום הלטיני, הוולגטה (Vulgata), מכנה את הספר "ההשמטות" בעקבות "השבעים", אך מציין כי ראוי יותר לכנותו "דברי הימים של ההיסטוריה הקדושה" (Chronicon la divina historia).

פרשן התנ"ך הרד"ק טען בהקדמה לפירושו על ספר דברי הימים כי זהו "ספר דברי הימים למלכי יהודה", המוזכר רבות בספר מלכים (לדוגמה ב: מל"א י"ד, כ"ט. מל"א ט"ו, י"ג). טענתו זו לא התקבלה בקרב הפרשנים הקלאסיים או חוקרי-המקרא.

חלוקת הספר לשניים

במקור הספר הוא ספר אחד, אך במסורת הנוצרית חולק לשני חלקים- דברי הימים א' ודברי הימים ב', הנחשבים לשני ספרים שלמים. המקור למסורת זו הוא בתרגום השבעים, שבו הספר כבר מחולק לשנים (כנראה בגלל אורכו, וכן לגבי ספר שמואל וספר מלכים). חלוקה זו לשניים הופיעה גם במהדורות הדפוס העבריות הראשונות לתנ"ך במאה ה-15, ומאז התקבלה.

מקומו של הספר בכתובים

בכתבי יד אשכנזיים של המקרא, ועל פיהם בדפוסים המקובלים היום, דברי הימים הוא הספר האחרון שבחלק "כתובים", ולכן גם הספר האחרון במקרא כולו.

ואולם אין סדר מחייב במסורת היהודית לספרים שבחלק כתובים, ויש גם מסורות אחרות לגבי סדרם. בכתבי היד של בעלי המסורה בטבריה והקרובים להם, דברי הימים הוא הספר הראשון בכתובים.

בסדרם של ספרי הכתובים בתלמוד (מסכת בבא בתרא יד ע"ב - טו ע"א) מופיע סדר שונה מהמקובל היום, אבל גם בו "דברי הימים" הוא הספר האחרון.

חלוקת הפרקים

דברי הימים א'

• א' אילן יוחסין מהאדם הראשון ועד יעקב אבינו.
• ב'-ד' - שרשרת יוחסין של שבט יהודה.
• ד' - שרשרת יוחסין של שבט שמעון.
• ה' - שרשרת יוחסין של שבט ראובן, שבט גד, וחצי מנשה ובני לוי.
• ו' - בני לוי ועריהם.
• ז' - בני יששכר, נפתלי, אשר ואפרים.
• ח' - שבט בנימין ובית-שאול.
• ט' - סיום היוחסין, יושבי ירושלים ובית-שאול.
• י' - מות שאול.
• י"א-כ"ט - דוד המלך.

דברי הימים ב'

• א'-ט'-שלמה המלך.
• י-יב - רחבעם.
• יג - אביה.
• יד-טז - אסא
• יז-כ - יהושפט
• כא -יהורם
• כב - אחזיה
• כג - עתליה
• כד - יואש
• כה - אמציה
• כו - עוזיהו
• כז - יותם
• כח - אחז
• כט-לב - חזקיהו
• לג - מנשה ואמון
• לד-לה - יאשיהו
• לו - יהואחז, יהויקים, יהויכין, צדקיהו; החורבן, הגלות והצהרת כורש.

לקריאה נוספת

• יצחק קלימי, ספר דברי הימים: כתיבה היסטורית ואמצעים ספרותיים, מוסד ביאליק, ירושלים, תש"ס, כ + 477 עמ'

קישורים חיצוניים

• דברי הימים, הטקסט המלא, באתר "מכון ממרא"
• שרה יפת, ‏ספר דברי הימים : חיבור היסטורי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יד, תשס"ד
• רשימת מאמרים כלליים על ספר דברי הימים באתר רמב"י – רשימת תת-נושאים מפורטת

• E. L. Curtis & A. A. Madsen, Chronicles (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1910. Online copy at the Internet Archive