יוהאן כריסטיאן באך

יוהאן כריסטיאן באך
Johann Christian Bach

דיוקן שצויר בלונדון על ידי תומאס גיינסבורו ב-1776
לידה	5 בספטמבר 1735 לייפציג, סקסוניה (כיום חלק מגרמניה)
פטירה	1 בינואר 1782 (בגיל 46) לונדון, בריטניה
מקום קבורה	הכנסייה הקדושה סנט פנקראס
מוקד פעילות	מילאנו
תקופת הפעילות	מ-1760
מקום לימודים	בית הספר ע"ש תומאס בלייפציג
עיסוק	מלחין
סוגה	אופרה, סימפוניה
שפה מועדפת	אנגלית, גרמנית
כלי נגינה	עוגב
בן או בת זוג	צ'צ'ליה גראסי (31 ביולי 1777–?)

יוהאן כריסטיאן באך (גם: "באך הלונדוני", בגרמנית: Johann Christian Bach‏; 5 בספטמבר 1735 – 1 בינואר 1782), מלחין בן התקופה הקלאסית ובנם האחד-עשר של יוהאן סבסטיאן באך ואנה מגדלנה באך.

מראשית לימודיו ועד 1762

בילדותו למד מוזיקה מאביו, וייתכן שגם מבן דודו מדרגה שנייה, יוהאן אליאס באך. רווחת הסברה שהספר השני של הפסנתר המושווה נכתב, ואף שימש, להדרכתו של יוהאן כריסטיאן. הוא שימש כמעתיק אצל אביו, ועם מות אביו ב-1750 עבר ללמוד אצל אחיו למחצה, קארל פיליפ עמנואל באך, בברלין.

ב-1754 נסע לאיטליה, שם למד הרמוניה אצל ג'ובאני בטיסטה סמרטיני, ובין השנים 1760 ו-1762 החזיק במשרת נגן עוגב בקתדרלה של מילאנו. עבור הקתדרלה במילאנו כתב שתי מיסות, רקוויאם, טה דאום ועוד. בסביבות התקופה הזו הוא המיר את דתו מלותרניות לקתוליות.

הוא היה היחיד מבניו של יוהאן סבסטיאן שכתב יצירות בסגנון האופרה האיטלקית, החל באריות המבוססות על אופרות של אחרים וכלה בפסטישים. התאטרו רג'ו בטורינו הזמין אצלו אופרה (ארטאסרז) שהוצגה ב-1760. הדבר הוביל להזמנות נוספות ולהצעות מוונציה ומלונדון להלחנת אופרות. הוא נענה להזמנה מלונדון, נסע לשם ב-1762, ובלונדון העביר את שארית חייו. משום כך הוא נקרא לעתים "באך הלונדוני". הקתדרלה של מילאנו שמרה לו משרה פתוחה, בתקווה שישוב אליהם.

החיים בלונדון

במשך עשרים שנה היה יוהאן כריסטיאן המוזיקאי הפופולרי ביותר באנגליה: יצירותיו הדרמטיות, שהופקו בתיאטרון המלך, התקבלו בלבביות מצד הקהל. האופרה אוריון הייתה היצירה המוזיקלית הראשונה שעשתה שימוש בקלרינט. האופרה האחרונה שלו, חסדו של סקיפיו (La Clemenza di Scipione) מ-1778, נותרה פופולרית בלונדון במשך שנים רבות. האופרה מוצרט חסדו של טיטוס, מ-1791, מציגה קווים מקבילים מעניינים עם יצירה זו, דבר המעלה השערה שמוצרט שאב השראה מיצירתו של יוהאן כריסטיאן.

יוהאן כריסטיאן מונה לשר המוזיקה של המלכה, וחובותיו כללו שיעורי מוזיקה לה ולילדיה, וליווי בפסנתר למלך, שניגן בחליל. הקונצרטים שלו עם קארל פרידריך אבל, באולמות כיכר הנובר, הפכו תוך זמן קצר לאירועים חביבים על הציבור. המוזיקאים המפורסמים ביותר בתקופה זו הופיעו בקונצרטים הללו, כדוגמת הצ'לן ג'ובאני בטיסטה צ'ירי. יוהאן כריסטיאן פרש את חסותו על הפסנתרן יוהאן סמואל שרטר והביאו אל חצר המלכות האנגלית. שרטר ירש את משרתו של יוהאן כריסטיאן לאחר שזה הלך לעולמו.

יחסיו והשפעתו על מוצרט

במהלך שנותיו הראשונות בלונדון התיידד יוהאן כריסטיאן עם מוצרט הצעיר, אז בן שמונה, שביקר בלונדון במהלך המסעות שארגן אביו ליאופולד כדי להציגו כילד פלא. ליוהאן כריסטיאן הייתה השפעה חשובה על מוצרט הצעיר. ניתן לזהות השפעה זו בסונאטה לפסנתר בסי במול של מוצרט (K.315c, סונאטת לינץ מ-1783-1784) שניכרת בה השפעתן של שתי סונאטות של י"כ באך, ובעקיפין גם השפעת ניסיונו של י"כ באך בסונאטה מוקדמת (הסונאטה לפסנתר בדו מינור, אופוס 5 מס' 6) לשלב את סגנון הגאלאנט של ימיו עם מוזיקה פוגלית.

יוהאן כריסטיאן מת בלונדון ביום הראשון של 1782. מוצרט כתב במכתב לאביו שזה היה "אובדן לעולם המוזיקה". השניים תוארו על ידי אביו של מוצרט כ"בלתי נפרדים" בתקופת היכרותם בלונדון. הם היו יושבים ליד העוגב ומנגנים שעות על גבי שעות. יוהאן כריסטיאן השפיע על תפיסתו של מוצרט הצעיר את מבנה הסימפוניה והקונצ'רטו לפסנתר. הרוח והצליל של המוזיקה של מוצרט הצעיר ושל יוהאן כריסטיאן דומים מאוד. בעת מותו של יוהאן כריסטיאן הלחין מוצרט את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 12 בלה מז'ור, K.414; הנושא של החלק השני של הקונצ'רטו קרוב לאחד הנושאים בפתיחה של לה קלאמיטה דל קואורי (La Calamità del Cuori) של יוהאן כריסטיאן. משערים שהפרק השני בקונצ'רטו של מוצרט נועד להיות מנחת הוקרה לי"כ באך.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוהאן כריסטיאן באך בוויקישיתוף

• יוהאן כריסטיאן באך, באתר ספוטיפיי
• יוהאן כריסטיאן באך, באתר AllMusic (באנגלית)
• יוהאן כריסטיאן באך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יוהאן כריסטיאן באך, באתר Discogs (באנגלית)
• יוהאן כריסטיאן באך, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• יוהאן כריסטיאן באך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)