יוזף פון שטרנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוזף פון שטרנברגגרמנית: Josef von Sternberg; ‏ 29 במאי 1894 - 22 בדצמבר 1969) היה במאי קולנוע יהודי-אוסטרי-אמריקאי. ב-1930 ביים את הסרט המדבר הגרמני הראשון ואחד הסרטים המדברים האירופאים הראשונים, "המלאך הכחול", עם אמיל יאנינגס ומרלן דיטריך. פון שטרנברג היה הבמאי הראשון שנתן לדיטריך תפקיד ראשי ובעקבות הצלחת "המלאך הכחול" זכה יחד עמה לחוזה בחברת פרמאונט בהוליווד במסגרתו הפיקו השניים שישה סרטים משותפים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון שטרנברג נולד בווינה, בגיל שבע עבר לארצות הברית, עקב כישלונו של אבי המשפחה מוריס שטרנברג למצוא עבודה חזרה המשפחה לאוסטריה ולאחר מכן שבה לארצות הברית לפני שמלאו לפון שטרנברג 14 והתיישבה בניו יורק. תואר האצולה-כביכול "פון" נוסף לשמו ב-1925 כדי ש"ייראה טוב" ברשימת הקרדיטים של סרטיו.

שטרנברג החל לעבוד בתעשיית הסרטים של ניו יורק ובשנת 1926 כתב וביים, בעצתו של דאגלס פיירבנקס את הסרט A Woman of the Sea בהפקת צ'ארלי צ'פלין עבור בת-זוגו דאז, עדנה פורביאנס, צ'פלין גנז את הסרט. בהמשך הפיק מספר סרטים אילמים עבור אולפני פרמאונט בהשתתפות השחקן הגרמני אמיל יאנינגס, בהם "הפקודה האחרונה"[1], שזיכה את יאנינגס בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר הראשון שחולק.

ב-1929 הזמין אותו יאנינגס, ששב לברלין עקב העובדה שלא יכל לשחק בסרטים מדברים באנגלית, לבוא לעיר ולביים את הסרט המדבר הראשון בגרמנית, בכיכובו של יאנינס, בחברת UFA. היחסים האישיים בין יאנינגס לפון שטרנברג היו סבוכים וכללו התעללות פיזית ונפשית של פון שטרנברג ביאנינגס, שמצידו לא דחה אותה. סצנות ההשפלה של פרופסור אונראט, גיבור "המלאך הכחול" נבעו מהתעללות של פון שטרנברג ביאנינגס במציאות שהאחרון עודד[1].

פון שטרנברג ערך מבחני בד לעשרות שחקניות צעירות על מנת ללהק את לולה, גיבורת "המלאך הכחול" ולבסוף בחר בשחקנית אלמונית ואדישה בשם מריה-מגדלנה דיטריך. הוא שינה את שמה ל"מרלנה" וצילם אותה תוך שימוש בטכניקות של אור וצל שהקנו לה מעמד מיידי של כוכבת.

בעקבות ההצלחה המסחררת של "המלאך הכחול", קיבלו פון שטרנברג ודיטריך בשנת 1932 הצעה מאולפני "פרמאונט" ונסעו לארצות הברית. דיטריך שווקה כתשובה הגרמנית לשחקנית השבדית של אולפני "מטרו גולדווין מאייר", גרטה גרבו. דיטריך שיחקה בשישה סרטים של פון שטרנברג באולפני "פרמאונט" בין השנים 1930 עד 1935. פון שטרנברג עיצב את דמותה הקולנועית של דיטריך בתור פאם פאטאל. הוא עודד אותה לאבד משקל ואימן אותה כשחקנית. והיא בתמורה שיתפה פעולה עם דבריו למרות הביקורות שהופנו אליהם.

בסרט האמריקאי הראשון שלהם, "מרוקו", שיחקה דיטריך זמרת קברטים. הסרט זכור בעיקר עקב תלבושתה הגברית ונשיקתה לאישה, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה. בסרט זה דיטריך זכתה במועמדותה היחידה לפרס האוסקר. לאחר מכן היא שיחקה בסרטים "הקלון" (1931), "בלונד ונוס" (1932) ו"שנגחאי אקספרס" (1932) (שהפך לסרט המצליח ביותר של דיטריך ופון שטרנברג), "השטן הוא אישה" (1934) ו"הקיסרית האדומה" (1935) זכו לפחות הצלחה למרות שדיטריך ציינה שבראשון היא הייתה בשיא קריירתה. לאחר מכן פיטרה פרמאונט את פון שטרנברג.

בשנת 1953 כתב, צילם, ביים וקריין את סרטו האחרון Anatahan, אודות חיילים יפנים שסירבו להאמין שמלחמת העולם השנייה הסתיימה. בין השנים 1959 ל-1963 לימד קורס קולנוע באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בין תלמידיו היו ג'ים מוריסון וריי מנזרק, חברי להקת הדלתות והתייחסויות לסרטיו מצויות בשיריהם. מנזרק ציין שהשפעתו של פון שטרנברג היא ככל הנראה ההשפעה הגדולה ביותר של גורם בודד על ה"דלתות"[2].

ב-1932 ביקש מהארכיטקט ריצ'רד נאוטרה לתכנן את ביתו בעמק סן פרננדו בקליפורניה, בבית גרה לאחר מכן הסופרת איין ראנד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "הפקודה האחרונה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ UCLA Woman