יוסף אדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוסף אדלר

הרב יוסף אדלררומנית: Iosif Adler; נודע בכינוי הרב מטורדה; 18831977, י"ב באדר תשל"ז) היה רב בטרנסילבניה (רומניה) ובישראל, בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו למד בישיבת ניטרה אצל הרב אברהם אהרן כ"ץ ולאחר מכן היה, בברטיסלבה (פרסבורג), תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר". החל משנת 1920 יוסף אדלר היה רב בעיר סיגישוארה במקום הרב שלמה זלמן ליכטנשטיין (שעבר לקהילת בקליאן). אחר כך כיהן כרב של הקהילה היהודית האורתודוקסית בעיר טורדה שבטרנסילבניה, ומשנת 1938, אחרי מות חמיו, הרב בן ציון וועזעל, שימש בה אב בית דין וראש ישיבה. היה פעיל מאוד בהנהגה האורתודוקסית ברומניה. נבחר במקום חמיו גם כראש "לשכת הקהילות האורתודוקסיות" בטרנסילבניה, שמושבה היה בעיר קלוז', ושימשה כפורום שייצג את החרדים במסגרת פדרציית איחודי הקהילות היהודיות ברומניה.

ביוני 1942 היו יהודי טורדה אמורים להיות בין ראשוני יהודי רומניה שיישלחו למחנות ההשמדה בפולין. לבסוף עיכבו השלטונות הרומניים את תוכנית המשלוחים, למרות לחציה של גרמניה הנאצית. בנסיבות אלה הישארות העיר טורדה תחת שלטון רומניה הביאה להישרדות תושביה היהודים של העיר. באותן השנים היה הרב אדלר מעורב במגעים עם גורמים רומנים להברחת יהודים מצפון טרנסילבניה הכבושה על ידי הונגריה לרומניה, ועל ידי כך להצילם מן הנאצים.

לאחר הדחת המשטר של יון אנטונסקו ברומניה, היה הרב אדלר שותף לרבנים אלכסנדרו שפרן ומרדכי רולר בהחלטה לכנס באוגוסט 1945 בבוקרשט את הכנס הראשון של רבני רומניה אחרי השואה, לצורך ארגון מחדש של חיי הדת היהודיים במדינה. ‏[1] בין השנים 1945-1950 שוב נבחר בראש לשכת ההקהילות האורתודוקסיות. בעקבות עליית הקומוניסטים לשלטון הרב יוסף אדלר עלה עם משפחתו לישראל ב-1950. בארץ שכל שניים מבניו. ‏[2] הרב אדלר התיישב בירושלים. בכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל, שהתכנסה בירושלים ב-1954, נבחר כחבר מועצת גדולי התורה, וכיהן בה עד פטירתו.

נפטר בשנת 1977 בירושלים בגיל 93, ונקבר בהר המנוחות.

הרב אדלר התכתב בשאלות הלכתיות עם הרב בצלאל זאב שפרן והתכתבות זו פורסמה בתוך "שאלות ותשובות הרב"ז".

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hasefer,Bucureşti 2008 (ברומנית) (ברוך טרקטין ולוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת "הספר", בוקרשט, 2008 - ברומנית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]