יוסף מאורער

יוסף מאורער
José Maurer
	יוסף מאורער, פאולינה טאכמן ובתם, 1936
לידה	6 במאי 1906; בוריסלב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	23 במאי 1968 (בגיל 62); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ארגנטינה
בן או בת זוג	פאולינה מאורר
	פרופיל ב-IMDb

יוסף (חוסה) מאורער (בספרדית: José Maurer;‏ 6 במאי 1906 – 23 במאי 1968) היה שחקן תיאטרון, קולנוע, במאי ומתרגם מספרדית ליידיש. יהודי ישראלי אשר פעל בעיקר בארגנטינה ובישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם יוסף מאורער נאומן לחנה לבית שטרייפלד ולמיכאל, בעיירת הנפט בוריסלב שבמערב גליציה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בפלך לבוב אשר באוקראינה), בן למשפחה בת שמונה ילדים קשת יום. אביו התפרנס כסנדלר העיירה אך דאג ללימודיו של מאורער בגימנסיה ואפילו לשיעורי מוזיקה ואכן הנער נודע בכישרונו המוזיקלי כזמר, כנר ושחקן חובב.(Borislav, Ukraine (Pages 82-100), www.jewishgen.org).

באביב 1922, במסגרת מסע הופעות בפולין ורומניה, ביקרה בעיירה הלהקה הווילנאית בהנהגתו של זיגמונט טורקוב. כפי שהיה מקובל הם העלו מופעים בעזרת אנשי העיירה אשר שימשו בעיקר כפועלי במה וסטטיסטים אך למאורער הוצע תפקיד קטנטן של ממש. התנסותו בבמה המקצועית שינתה את חייו וכעבור שבועיים, כאשר הלהקה המשיכה בנדודיה, הצטרף מאורער אליה למסע ההופעות.

במשך חמש השנים הבאות הופיע מאורער עם הלהקה במיטב הרפרטואר ביידיש וכן במחזות מאת איבסן, גורקי ומולייר. כאשר אילצו הקשיים הכלכליים את הלהקה להתמזג עם התיאטרון האידי בבוקרשט, בחר מאורער להגר לארגנטינה (מקום אליו עתיד להגיע חבר בכיר נוסף של הלהקה, שמואל איריס).

בארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאורער הגיע לבואנוס איירס בשנת 1927 ומיד השתלב בחיי התיאטרון היהודי שם, בעיקר בגילום תפקידים דרמטיים. במשך 36 השנים בהן חי בארגנטינה שיחק במעל 200 הצגות לצד גדולי הבמה של התיאטרון ביידיש כמו יוסף בולוף, מוריס שוורץ, יעקב בן עמי, בן ציון ויטלר והיה מעורב כמתרגם ועוזר במאי בחלק מן ההפקות היותר יוקרתיות של התיאטרון היהודי. מאורער היה בין מקימי הקואופרטיב של שחקני היידיש בארגנטינה אשר הפיק והציג עונות ארוכות בבואנוס איירס ויזם מסעות למושבות היהודים וערי השדה בפרובינציות של ארגנטינה וכן במדינות שכנות.

בין תפקידיו הבולטים: גיתה במחזה בטהובן מאת דונלד רוברטסון, ביף במותו של סוכן מאת ארתור מילר לצידו של יוסף בולוף במה שנחשב ל"בכורה האמיתית" של המחזה ואחד הביצועים המבריקים של כל הזמנים^[1], אוריאל מזיק (השטן) ב"אלהים האדם והשטן" מאת יעקב גורדין (בהצגה זו נהג להחליף תפקידים עם יעקב בן עמי אשר שיחק את הרשלה דוברובנר, "האדם", וצופים רבים באו לראות את ההצגה פעמיים כדי להשוות ביצועיהם), השופט ב"עששית הגז" מאת אוגוסטין דיילי, התפקיד הכפול של שלמה המלך ושלמי הסנדלר במחזה של סמי גרונמן, הבעל ב"בית הבובות" של איבסן, הורציו ב"המלט" ועוד.

בנוסף השתתף בהצגות בתיאטרון בספרדית לצידה של השחקנית ברטה סינחרמן ונטל חלק בכשלושים סרטים באורך מלא.

בשנת 1940 נבחר לשמש נשיא אגודת שחקני היידיש, תפקיד אליו עתיד להיבחר חמש פעמים רצופות ולשרת בו קרוב ליובל שנים. בתקופת כהונתו הוקמה קרן הגמלאות לשחקנים, נרכש בית קיט בו בילו השחקנים את חופשותיהם ונרכש גם בית האגודה ("דער אידישער אקטיארן פאריין") אשר שימש את האגודה עד להתפרקותה בעשור האחרון ובו אולם וספריה לה תרם מאורער אישית והתרים שחקנים אחרים. ספריית האגודה הכילה כתבי יד והדפסות נדירות של מחזות מקוריים ומתורגמים ביידיש אשר עברו ברובן למשמרת לבניין האמי"א ואבדו לעולמים כאשר הבניין נפגע קשות בפיגוע חבלני בחודש יולי 1994.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963 עלו יוסף מאורער ואשתו, פאולינה טאכמן לישראל והפכו גם כאן מן הדמויות הבולטות בתיאטרון ביידיש. מאורער המשיך פעילותו הארגונית והקים בישראל את אגודת שחקני הבמה ביידיש ביוני 1965 ובהופעה החגיגית הראשונה השתתפו מיטב שחקני ישראל דוברי יידיש ובהם שחקני הבימה שמואל רודנסקי, ליה קניג ועוד. אגודה זו הקדימה את הקמת אמ"י בלמעלה מעשור.

בשנת 1968, בסוף הצגה בה השתתף לצידם של הנרי גרו ורוזיטה לונדנר, לקה בשטף דם במח ונפטר תוך זמן קצר והוא בן 62 שנים. יוסף מאורער נטמן בבית העלמין הדרום. מותו הביא לראשונה בתולדות התיאטרון היהודי לסגירת כל התיאטראות ביידיש למשך זמן השבעה. אלמנתו תרמה את ספרייתו האישית, אשר כללה אוסף מחזות מתורגמים בכתבי יד – ביניהם מיטב המחזאות הארגנטינית של תחילת המאה העשרים, פרי עבודתו של מאורער עצמו, למרכז רנה קוסטה ללימודי יידיש אשר באוניברסיטת בר-אילן.

אלמנתו, השחקנית פאולינה טאכמן, ילידת ארגנטינה (1908) החלה את הופעותיה בגיל 14. לאחר מותו ללא עת של בעלה המשיכה להופיע בישראל לצדם של גדולי הבמה ביידיש: עם אידה קמינסקה במירל'ה אפרת, כבת זוגו הקבועה של שמעון דז'יגאן משך שלוש עונות, עם פרלמן, זיגמונט טורקוב, בולוף ועוד. בהמשך הייתה בת זוגו הקבועה של השחקן יעקב אלפרין והשתתפה בהצגות שהעלה יעקב בודו בטרם ייסוד היידישפיל. טאכמן פרשה מהבמה בגיל 85. בהצגה האחרונה גילמה בתולה זקנה בת 40.

עם היכנסה לשנתה המאה הוזמנה להצגה חגיגית של יידישפיל וזכתה לברכות ממנהל התיאטרון, שמוליק עצמון ומחיאות הכפיים של עמיתיה השחקנים והקהל שנכח באולם. היא נפטרה באפריל 2008, בגיל 100 שנה וחמישה ימים. נינם של השניים הוא השחקן והסטנדאפיסט יונתן ברק (בנו של נכדם רופא הילדים ד"ר שמעון ברק מנישואיו לרותי הולצמן).