יחסי רוסיה–חמאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחסי רוסיה–חמאס, ארגון הטרור האסלאמיסטי הפלסטיני השולט ברצועת עזה, הם ידידותיים. למרות שרוסיה נקטה עמדות נוקשות כנגד הטרור האיסלאמיסטי, רוסיה מעולם לא הגדירה את חמאס כארגון טרור כפי שעשו מדינות רבות.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסים פוסט-סובייטיים מיידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה בפגישה עם בכירים רוסים במוסקבה ב-2022

לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991, רוסיה שיפרה באופן דרמטי את היחסים עם ישראל. במהלך שנות ה-90 וה-2000, ממשלת רוסיה גינתה באופן קבוע את התקפות חמאס, כמו פיגועי האוטובוסים של באר שבע ב-2004, בהם נהרגו 17 בני אדם. עם זאת, רוסיה מעולם לא הגדירה את חמאס כארגון טרור כפי שעשתה עם הטליבאן.[2] ב-2005, סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב אישר מחדש את עמדת רוסיה לפיה רוסיה אינה רואה בחמאס קבוצת טרור אלא כ"חלק בלתי נפרד מהחברה הפלסטינית".

השתלטות חמאס על עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין רוסיה לבין ארגון הטרור חמאס התחממו מיד לאחר הבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-26 בינואר 2006. במסיבת העיתונאים השנתית שלו ב-31 בינואר, לאחר ניצחונו של חמאס, הדגיש נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי רוסיה מעולם לא כינתה את חמאס כקבוצת טרור, והוסיף כי רוסיה לא "מאשרת ותומכת בכל מה שחמאס עושה".[2] פוטין היה בין מנהיגי העולם הראשונים שבירך את ארגון הטרור על ניצחונו בבחירות.[1]

מאז 2006 נערכו פגישות קבועות בין הלשכה המדינית של חמאס לבכירי משרד החוץ הרוסי. ח'אלד משעל, המנהיג הפוליטי של חמאס דאז, התארח בביקור רשמי במוסקבה במרץ 2006.[2] בשנה שלאחר מכן, ב-2007, אירח פוטין את משעל במוסקבה. משעל שיבח את פוטין על "אומץ הלב והגבריות שלו".[1] בשנת 2020, נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב נפגש עם משעל.[2]

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, התקרבה רוסיה לחמאס ונהייתה עוינת יותר את ישראל,[1][3][4] למרות ששמרה על יחסים עם שני הצדדים והציגה עצמה כמתווך.[5]

לאחר מתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, שלח פוטין את תנחומיו למשפחות הנרצחים הישראלים[6] ואמר שלישראל יש זכות להגן על עצמה, ותיאר את התקפת חמאס כ"חסרת תקדים באכזריותה".[7] הוא גם גינה את ההפצצות הישראליות שלאחר מכן על עזה[8] וקרא לפתרון שתי המדינות לפתרון הסכסוך.[7] דיפלומטים רוסים של האו"ם גינו מאוחר יותר הן את התקפת חמאס על ישראל והן את ההפגזה הישראלית על שכונות אזרחיות בעזה.[9] עם זאת, רוסיה הצביעה נגד החלטה המגנה את חמאס בעצרת הכללית של האו"ם.[10]

לפי הניו יורק טיימס, רוסיה השתמשה בתקשורת הממלכתית שלה ובפלטפורמות הרשתות החברתיות המובילות כדי לתמוך בחמאס ולהכפיש את ישראל ובת בריתה העיקרית, ארצות הברית.[11] פוטין אמר כי המלחמה מראה "דוגמה ברורה לכישלון מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון".[12] ב-14 באוקטובר הודה חמאס לפוטין על "עמדתו בנוגע לתוקפנות הציונית המתמשכת נגד עמנו".[13]

ב-26 באוקטובר אירחה מוסקבה משלחת מדינית בכירה של חמאס, בראשות מוסא אבו מרזוק, צעד אשר זכה לגינוי מצד ישראל כ"צעד ראוי לגינוי שנותן תמיכה בטרור ולגיטימציה למעשים הנוראים של מחבלי חמאס".[14]

במשבר בני הערובה של המלחמה, שחרר חמאס אזרחים כפולים רוסים-ישראלים שנחטפו. חמאס תיאר את הפעולות הללו כמחווה של הערכה לתמיכתה של רוסיה בעניין הפלסטיני.[15][16]

בדצמבר 2023 אמר שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, כי מטרותיה של רוסיה ל"פירוז" ו"דנציזיפיקציה" באוקראינה דומות למטרות המוצהרות של ישראל להביס את חמאס ולהקצנה בעזה.[17][18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי רוסיה–חמאס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Why Russia and Hamas Are Growing Closer, Carnegie Endowment for International Peace, ‏25/1012023
  2. ^ 1 2 3 4 Рассказываем об истории отношений России с ХАМАС — главным врагом Израиля в эти дни Почему в Москве считают эту организацию не террористической, а чуть ли не «благотворительной»?, Meduza (ברוסית)
  3. ^ "Hamas Attack Ends a Delicate Entente Between Russia and Israel". WSJ. 6 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Dubow, Ben (2023-10-26). "Russia Winks to Old Friends in Hamas". CEPA (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-11-06.
  5. ^ "Putin cautions Israel against using tactics in Gaza like Nazi siege of Leningrad". Reuters (באנגלית). 2023-10-13. נבדק ב-2023-11-30.
  6. ^ "Putin speaks to Netanyahu about Gaza conflict, promises measures to prevent escalation". The Times of India. 2023-10-18. ISSN 0971-8257. נבדק ב-2023-11-30.
  7. ^ 1 2 "Putin Says Israel Has Right to Defend Itself, Calls for a Palestinian State". WSJ (באנגלית). נבדק ב-2023-11-30.
  8. ^ "Russia says Israeli bombardment of Gaza is against international law". Al Jazeera (באנגלית). נבדק ב-2023-11-30.
  9. ^ "Russia condemns Hamas actions on October 7, but cannot turn a blind eye to Gaza shelling". tass.com. 23 באוקטובר 2023. נבדק ב-2023-11-30. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ UN News [@UN_News_Centre]. "Canada-led amendment to the draft resolution on the Gaza crisis fails to pass at the UN General Assembly; it did not achieve two-thirds majority". X (formerly Twitter) (באנגלית). נבדק ב-2023-11-30.
  11. ^ Myers, Steven Lee; Frenkel, Sheera (2023-11-03). "In a Worldwide War of Words, Russia, China and Iran Back Hamas". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-11-06.
  12. ^ Times, The Moscow (2023-10-10). "Putin Says U.S. Foreign Policy Failure Behind Israel-Hamas War". The Moscow Times (באנגלית). נבדק ב-2023-11-30.
  13. ^ "Hamas welcomes Russia's offer for mediation, praises Putin's position". CNN (באנגלית). 2023-10-13. נבדק ב-2023-11-06.
  14. ^ Nechepurenko, Ivan (2023-10-26). "Hamas leaders arrive in Moscow as the Kremlin attempts to showcase its clout". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-11-06.
  15. ^ אתר למנויים בלבד Our Foreign Staff, ‏Hamas thanks Putin for his support as it releases Russian hostage, The Telegraph, 26 November 2023
  16. ^ "Hamas to release two Russian hostages in act of 'appreciation' to Putin". The Times of Israel. 2023-11-29.
  17. ^ "Lavrov appears to liken Israel's war on Hamas in Gaza to Russia's invasion of Ukraine". Times of Israel. 28 בדצמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Objectives of Israel's and Russia's Wars 'nearly Identical' – Did Lavrov Shift Position on Gaza?". Palestine Chronicle. 28 בדצמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)


חמאסחמאס חמאס
מחלקות הלשכה המדינית של החמאס • גדודי עז א-דין אל-קסאם
היסטוריה אמנת חמאס • תמיכת איראן בחמאס • תמיכת טורקיה בחמאס
קרבות ומלחמות האינתיפאדה הראשונה • האינתיפאדה השנייה • עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע חגורה שחורה • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • מלחמת חרבות ברזל
פיגועים רצח אבי סספורטס ואילן סעדון • חטיפת נסים טולדנו ורציחתו • הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים (1996) • הפיגוע בדיזנגוף סנטר • רצח שלושת הנערים • הפיגוע בקו 5 • הפיגוע בדולפינריום •הפיגוע במלון פארק•הפיגוע במסעדת סבארו•הפיגוע במסעדת מצה
מנהיגים אחמד יאסין
תקשורת, תעמולה וחינוך ערוץ אל-אקצה • האוניברסיטה האסלאמית בעזה • תקוף, תעשה פיגועים
איראןאיראן הסכסוך האיראני-ישראלי ישראלישראל
גופים מעורבים
ישראלישראל ישראל המוסד • צה"ל • בתמיכת: ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
איראןאיראן איראן משמרות המהפכה האסלאמית • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני • חות'יםחות'ים חות'ים
פעולות טרור נגד ישראל הפיגועים בקופנהגן (1985) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (1992) • הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (1994) • פרשת טננבוים (2000) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (2012)
מערכות בין גופי הפרוקסי המערכה ברצועת הביטחון • סכסוך ישראל חזבאללה בשנים 2000–2006 • מלחמת לבנון השנייה (2006) • סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה (2006–היום) • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה (2007) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • מבצע ארבעת המינים (2009) • מבצע חוק ברזל (2011) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2012–היום)
תקריות עימות ישירות התקיפה הישראלית בסודאן (2009) • תקיפת מפעל התחמושת "ירמוכ" בסודאן (2012) • התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015) • העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018) • תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018) • תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018) • מבצע בית הקלפים (מאי 2018) • תקיפות ישראל בעיראק (2019) • תקיפת ספינת הביון האיראנית (2021) • המערכה הימית בין ישראל לאיראן (2019-2021) • מתקפת הטילים בארביל (2022) • מתקפות הכטב"מים באיראן (2023) • סיכול מפקד כוח קודס בסוריה (2024) • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל (2024) • התקיפה באיראן (2024)
תוכנית הגרעין האיראנית הסכם הגרעין (הסכם ז'נבה, הסכמות לוזאן) • ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי (2015) • השגת מסמכי תוכנית הנשק הגרעיני של איראן וחשיפתם (2018) • חשיפת קיומו של מחסן גרעין סודי ברובע טוקוזאבאד בטהראן (2018) • הפיצוצים באיראן (2020) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחסי_רוסיה–חמאס&oldid=38206432"