יעקב לניאדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב לניאדו
לידה 17 בנובמבר 1930
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 6 במרץ 2019 (בגיל 88)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
המוסד
ההגנה
משטרת ישראל
משמר הגבול
דרגה סגן-אלוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב חיים לניאדו (17 בנובמבר 19306 במרץ 2019) היה איש ההגנה, סגן-אלוף בצה"ל, תת ניצב במשטרת ישראל ממייסדי משמר הגבול ואגף המבצעים של המשטרה, איש המוסד, מושל רפיח וראש עיריית עזה, ומפקד המשמר האזרחי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים ב-17 בנובמבר 1930 (כ"ו בחשוון ה'תרצ"א) למזל ולרב דוד ציון לניאדו. בילדותו למד בתלמוד תורה, שהתנהל בשיטות לימוד מודרניות, ומשם המשיך לישיבת פורת יוסף.

בנערותו הצטרף לפלג של "ההגנה" בתנועת הנוער "ברית החשמונאים", ששימשה כמאגר כוח אדם מבצעי לפעולות של המחתרות העבריות בארץ ישראל.

בשנת 1947 במלחמת העצמאות נשלח להילחם בקרב על גוש עציון, בפלוגת החי"ש של גדוד מכמש. בקרב האחרון על הגוש ב-14 במאי 1948, ניצל לניאדו ממוות, כשהחליט יחד עם חברו לחבור לשיירת פצועים שיצאה מכפר עציון למשואות יצחק. הלוחמים שנותרו בכפר עציון נורו למוות בידי הכוחות הערביים שהגיעו מאוחר יותר למקום. בשעות הערב של אותו היום נלקח כשבוי בידי הלגיון הירדני לעבר חברון, שם שהה בשבי במתחם משטרת חברון במשך שלושה שבועות. מחברון הועבר למחנה השבויים אום אל ג׳מאל שבעבר הירדן, שם הצטרף אל השבויים מהעיר העתיקה ששהו במחנה. עם שחרורו מהשבי, חזר לביתו לאחר תקופה ארוכה ביותר שלא ראה את הוריו.

בשנת 1952 התגייס למשטרת ישראל, ואט אט התקדם בסולם התפקידים לדרגת קצין, ונמנה עם מייסדי משמר הגבול. בשנות ה-60 החל לשרת במוסד, וביצע מטעמו משימות שונות מסביב לעולם. בשנת 1966 נשלח לאתיופיה, כדי לייעץ בנושאי טכניקות לחימה ללוחמי הקומנדו של הקיסר היילה סלאסי. לקראת סיום תקופת פעילותו באתיופיה לאחר שלוש שנים, הוזמן אל הקיסר לשם קבלת מדליה.

עם חזרתו לישראל, מונה לניאדו לשמש כמושל הצבאי של רפיח שברצועת עזה, בשל ידיעותיו בשפה הערבית ובקיאותו בתרבות הערבית. כסגן-אלוף בצה"ל, מונה לשמש כנציג הצבא במפקדה הרשמית המשותפת, שכללה שלושה קולונלים - לניאדו, ועוד שני קולונלים מטעם האו"ם ומצרים. בתקופה זו התיידד עם קצינים מצרים.

לאחר שיצא לפנסיה העלה על הכתב את סיפור חייו בספר בשם "בשירות העם והמולדת", שזיכה אותו בפרס מפעל חיים לספרות צבאית חדשה של אוניברסיטת אריאל מטעם האחים מולדובן.

לניאדו היה נשוי לחביבה, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. בשנותיו האחרונות התגורר בכפר אדומים.

הלך לעולמו ב-6 במרץ 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]