יעקוב צנוע
יעקוב צנוע (يعقوب صنوع, נולד בשנת 1839 בקהיר, נפטר בשנת 1912 בפריז) היה עיתונאי ומחזאי יהודי מצרי ומי שהביא את התיאטרון המודרני לעולם הערבי. כונה המולייר של מצרים. אמו של צנוע הייתה יהודיה מצריה ואביו יהודי איטלקי. בשנים 1853 עד 1855 , בגיל צעיר מאוד, למד משפטים וספרות בליבורנו. הוא הושפע שם מבחינה ספרותית, הכיר את התיאטרון האירופאי, וגם מבחינה פוליטית, דרך תנועת הקרבונארי.
תוכן עניינים |
תיאטרון [עריכה]
ניסיונות הראשונים בתיאטרון הוא עשה בשנת 1869. מירב ההצגות שהוא העלה, היו מחזות שהוא תרגם באנגלית, צרפתית ואיטלקית. הוא העלה את המחזות בתיאטרון ברובע אל־אזבקיה, צפון-מזריחת לכיכר תחריר. הוא היה הראשון שהעלה שחקניות על הבמה. פרסומו הלך וגדל, וגם השליט איסמעיל המצרי ביקש ממנו להציג בארמונו וכינה אותו "מולייר המצרי". אבל כשהעלה שם מחזה סאטירי בשם "המולדת והחירות", שבו ביקר את שחיתות השלטון, זעם השליט וסגר את התיאטרון. צנוע ברח לצרפת למשך שנתיים.[1][2]
צנוע כתב מחזות רבים, כמו " أبو ريدة وكعب الخير", " العليل ", " بورصة مصر ", " الأميرة الاسكندرانية ".
עיתונות ופעילות ציבורית [עריכה]
כמו כן היה מקורב לג'מאל א-דין אל-אפגאני ולמוחמד עבדה.
בשנת 1877 הוא ייסד עיתון סאטירי בשם "أبو نظارة" (אבו נדארה – "בעל המשקפיים"), אך גם במקרה זה הוא התנגש עם השלטונות, ושוב הוא נאלץ לגלות. הוא המשיך להוציא את העיתון, שהוברח למצרים בתוך עיתונים אחרים. כשכבשו הבריטים את המצרים, הוא המשיך את התקפותיו, הפעם נגד הבריטים, והוא זה שיצר את הסממה "מצרים למצרים" שהתפשטה מהר מאוד.
הוא מעולם לא חזר למצרים ואמר, שלא יחזור כל עוד יישלטו שם הבריטים.[3] בשת 2001 יצא ספר במצרים המנסה לערער על המיתוס של יעקוב צנוע כאבי התיאטרון המצרי, והספר יצר פולמוס רחב, שנמשך עד היום.[4][5]
לקריאה נוספת [עריכה]
- חגי ארליך: מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה, כרך 3. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. 2005
- Matti Moosa: The Origins of Modern Arabic Fiction. Lynne Rienner. 1997