ערבית מצרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערבית מצרית (مصرى)
מדינות בהן מדוברת: מצרים
אזורים בהם מדוברת: המזרח התיכון
סך כל הדוברים: 77.5 מיליון
דוברי שפת אם: 44.5 מיליון
כתב:
סיווג משפחתי: אפרו אסיאתית

 שמית
  שמית תיכונה
   שמית תיכונה דרומית
    ערבית
     ערבית מצרית

מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: (אין)
גוף מפקח: לא מפוקחת על ידי אף גוף
ראו גם: שפהרשימת שפות

ערבית מצריתערבית: العَرَبي المَصري , אלערבי אלמסרי, גם اللهجة المصرية ) הוא הניב הערבי המדובר בצפון עמק הנילוס, כלומר באזור בירת מצרים קהיר ומצפון לה - בדלתה של הנילוס, בעיר אלכסנדריה וכולי. מדריך השפות "אתנולוג" מעריך את מספר דוברי הערבית המצרית ב-44.5 מיליון נפש בערך (נכון ל-1998), אולם סביר להניח כי כל 77.5 מיליון תושבי מצרים מדברים ערבית מצרית ולו במידה מעטה.

זהו הניב העיקרי המדובר במצרים, כך שגם תושבי אזורים אחרים של מצרים מסוגלים בדרך-כלל להתבטא בו. מלבד הערבית הספרותית, זהו הניב הערבי המוכר ביותר בעולם הערבי, זאת בשל השפעתה התרבותית הרבה של מצרים. הערבית המצרית היא השפה המשמשת בדיאלוגים בסרטים, במחזות ובתוכניות טלוויזיה המופקים במצרים, ומופצים בקהילות ערביות ברחבי העולם. כמו כן, מצרים הייתה במשך שנים רבות מרכז ההשכלה הגבוהה בעולם הערבי - תושבי ארצות ערב יצאו ללמוד במצרים, ומורים מצרים יצאו ללמד בקהילות ערביות מחוץ למצרים. לפיכך, ערבים רבים מבינים ערבית מצרית ולפעמים אף מסוגלים להתבטא בה, גם במקרים שבהם הניב שהם משתמשים בו בחיי היומיום שונה במידה ניכרת.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערבית המצרית נחשבת לאחד הניבים המזרחיים של השפה הערבית. אף שהיא שונה במידה ניכרת מן הניבים המדוברים בלבאנט ובעיראק וכן מהניבים הבדואיים המדוברים בסיני, בנגב, בחצי האי ערב ובאזור המפרץ הפרסי, היא דומה להם יותר מאשר לניבים המדוברים בצפון-מערב אפריקה (הניבים המערביים). המאפיין המובהק ביותר המבדיל בין הניבים המזרחיים למערביים הוא אופן הנטייה של צורת העתיד בגוף ראשון (אני/אנחנו) - אכתב/נכתב בניבים המזרחיים, לעומת נכתב/נכתבו בניבים המערביים. מבחינה זאת שייכת הערבית המצרית ללא ספק לניבים המזרחיים.

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין הבולט ביותר של הערבית המצרית הוא אופן הגיית העיצור המסומן באות ج. בערבית מצרית עיצור זה נהגה [ɡ] (כמו האות גימ"ל בעברית), בעוד בשאר הניבים הערביים הוא נהגה [dʒ] או [ʒ] (כמו ג' בשם ג'ורג', או כמו ז' בשם ז'אק). הבדל זה בהגייה ניכר גם כשדוברי ערבית מצרית מדברים ערבית ספרותית, כך שאפשר לזהות את מוצאו המצרי של הדובר אפילו בנסיבות שבהן מקפידים לדבר בערבית ספרותית בלבד.

העיצור המסומן באות ق נהגה כ-/ʔ/ ("סותם סדקי", כמו אל"ף במילה "קופאים"), אולם במילים השאולות מערבית ספרותית הוא נהגה כ-/q/. מבחינה זו דומה הערבית המצרית לניבים הערביים המדוברים בערים הגדולות של הלבאנט.

תחביר ומורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין התחבירי המובהק ביותר של הערבית המצרית הוא מיקומן של מילות השאלה במשפט. בערבית מצרית מילות השאלה נשארות במקומן (in situ) ואינן נעות לתחילת המשפט. תכונה זו ירשה הערבית המצרית מן השפה הקופטית שדוברה בצפון מצרים עד ראשית המאה ה-12, ובדרום מצרים אף מאוחר יותר.
לדוגמה:

בכתב ערבי בתעתיק תרגום מילולי תרגום
راح مصر إمتى؟ רַאח מַס'ר אֶמְתַא?
[ˈɾˤɑːħ ˈmɑsɾˤ(e ˈʔ)emtæ]
הולך קהיר מתי? מתי (אתה) נוסע לקהיר?
راح مصر الخميس. רַאח מַס'ר אֶלְחַ'מִיס.
[ˈɾˤɑːħ ˈmɑsˤɾ elxæˈmiːs]
הולך קהיר יום-חמישי. (אני) נוסע לקהיר ביום חמישי.

המילה "אֶמְתַא" (מתי) שמחליפה בשאלה את תיאור הזמן "אֶלְחַ'מִיס" (= ביום חמישי), נשארת במקום שבו מופיע תיאור הזמן ואינה נעה לתחילת המשפט, כפי שקורה בעברית, בשפות אירופיות, וכן ברוב הניבים האחרים של ערבית. במשפט השאלה: مين راح مصر؟[‎ˈmiːn ˈɾˤɑːħ ˈmɑsˤɾ] (מִין רַאח מַס'ר? = מי נוסע למצרים?) מילת השאלה מופיעה בתחילת המשפט, כיוון שהיא מחליפה את הנושא של המשפט, שממילא אמור להופיע בתחילת המשפט. השוו לתשובה: نورى راح مصر‏, [‎ˈnuːɾi ˈɾˤɑːħ ˈmɑsˤɾ]. (נוּרִי רַאח מַס'ר. = נורי נוסע למצרים.)

בערבית מצרית נפוצה מאוד התחילית "חַ-" [ħæ~ħɑ] (נהגית גם "הַ-" [hæ~hɑ], ונכתבת حـَ או هـَ) לציון פעולה שתתרחש בעתיד. התחילית הזאת מתפקדת באופן דומה לתחילית "סַ-" (سـَ) בערבית ספרותית, ומשערים שהיא קיצור של המילה راح ("ראח"=הולך) שמציינת זמן עתיד בניבים ערביים אחרים. לדוגמה:

בכתב ערבי בתעתיק תרגום מילולי תרגום
استنا وشوف هيقول ليك ايه. אֶסְתַנַּא וּשוּף הַיְאוּל לִיכּ אֵיה.
[esˈtænnæ wˈʃuːf hæjˈʔuːl ˈliːk ˈʔeː]
חכה וראה ה-יגיד לך מה. חכה וראה מה (הוא) יגיד לך.

כינויי הרמז בערבית מצרית מופיעים אחרי שם-העצם, ולא לפניו כמקובל בניבים אחרים של ערבית. לדוגמה:

  • الراجل ده‏, [eɾˈɾˤɑːgel ˈdæ] (אֶרְ-רַאגֶל דַה = האיש הזה)
  • المرة دى‏, [elˈmɑɾˤɾˤɑ ˈdi] (אֶלְ-מַרַּה דִי = האישה הזאת)

לעומת המקובל בניבים של הלבאנט: هذا الرجل (הַאדַ'א-רַגֻל = האיש הזה), هذي المرة (הַאדִ'י-לְ-מַרַה = האישה הזאת).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]