ירושלים (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השיר כחלק מההקדמה לשירה האפית "מילטון" - בגרסה מיוחדת של ויליאם בלייק

"ירושלים" (באנגלית: "Jerusalem"; נקרא במקור על פי השורה הראשונה "And did those feet in ancient time" "והאם אותן רגליים בזמן קדום") הוא שיר פופולרי אנגלי, שהיה לשיר פטריוטי בריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה.

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השיר נכתבו על ידי המשורר האנגלי ויליאם בלייק, כשיר קצר שהיה הקדמה לשירה האפית "מילטון" (Milton), ויצא לאור לראשונה בשנת 1808.

ההשראה לשיר לקוחה ממיתוסים נוצריים שרווחו בבריטניה, ולפיהם ביקר ישו בצעירותו באי הבריטי יחד עם דודו יוסף הרמתי ומהאמונה לפי חזון יוחנן על הקמה עתידית של ירושלים החדשה. הנצרות בכלל, והכנסייה האנגליקנית בפרט, משתמשות במונח "ירושלים" לתאור העולם האלוהי האידאי.

לפי הגישה המקובלת, השיר "ירושלים" מתאר את ביאתו השנייה של ישו והקמת ירושלים החדשה באנגליה.

השיר נפתח בהתייחסות לביקורו האגדי של ישו על אדמת אנגליה:

עברית (תרגום: יהושע כוכב) המקור באנגלית
והאם אותן רגלים בזמן קדום
דרכו על הרי אנגליה הירוקים?
And did those feet in ancient time
Walk upon Englands mountains green:

ומסתיים בשורות:

לא אחדל ממאבק רוחני,
אף לא תדע חרבי תנומה
עד אשר נבנה את ירושלים
באדמת אנגליה הירוקה והנעימה
I will not cease from mental fight
Nor shall my sword sleep in my hand
Till we have built Jerusalem,
In Englands green & pleasant Land

מתחת לשיר המקורי רשם המשורר את הפסוק "וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם ה', נְבִיאִים" (במדבר י"א כ"ט)

הפופולריות של השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השנים הראשונות לאחר כתיבתו לא עורר השיר תשומת לב מיוחדת בציבור הרחב. ב-1916 כלל אותו המשורר רוברט ברידג'ס באנתולוגיה של שירים פטריוטיים, "רוח האדם" (The Spirit of Man), שיצאה לאור כדי לעודד את רוחו של העם הבריטי בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. ברידג'ס ביקש מהמלחין יוברט פארי להתאים לשיר לחן פשוט, עבור קונצרט פומבי במסגרת מסע ציבורי לעידוד המורל. מאז הלחנתו הפך השיר לפופולרי. כנסיות וקתדרלות רבות באנגליה, וגם כנסיות אפיסקופליות בארצות הברית, אמצו אותו כמזמור, אף-על-פי שמילותיו אינן מילות תפילה במובן זה שאין בהן פנייה לאלוהים. השיר צבר אהדה גם מחוץ לכנסיות, ושרים אותו גם בבתי ספר, באירועי ספורט ובאירועים שונים בבריטניה וביתר המדינות שדוברות אנגלית. השיר רווח גם בעצרות פוליטיות, בעיקר של מפלגת הלייבור הבריטית.

מסופר על המלך ג'ורג' החמישי, שכאשר שמע את הגרסה התזמורתית בפעם הראשונה, אמר שהוא מעדיף את "ירושלים" על פני "אלוהים נצור את המלך" - שלמעשה איננו מוגדר כהמנון לאומי רשמי של הממלכה המאוחדת.

השיר הוקלט לאורך השנים במגוון סגנונות מוזיקליים. שלישיית אמרסון, לייק ופאלמר הקליטה עיבוד רוק מתקדם לשיר באלבומהּ Brain Salad Surgery. בשנת 1998 הוציא סולנה של איירון מיידן, ברוס דיקינסון, את השיר בעיבוד הבי מטאל הנמשך 6 דקות באלבום The Chemical Wedding.

"ירושלים" היה אחד המזמורים המרכזיים ששר הקהל בחתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון בשנת 2011.

ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון הציע בשנת 2012, ש"ירושלים" תשמש כהמנון של נבחרת אנגליה בכדורגל ובענפי ספורט אחרים, מכיוון שלאנגליה (בניגוד לממלכה המאוחדת) אין המנון משלה, ונדרש המנון שיבדיל אותה מיתר האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת.‏[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון קיטס וויליאם בלייק, עוד משירי בליק וקיטס, מאנגלית יהושע כוכב, תל אביב: הוצאת אופיר, 1980

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]