כריסטיאן וילהלם אלרס

כריסטיאן וילהלם אלרס
Christian Wilhelm Allers
	דיוקן עצמי
	דיוקן עצמי
לידה	6 באוגוסט 1857; המבורג
פטירה	19 באוקטובר 1915 (בגיל 58); קארלסרוהה
לאום	גרמני
מקום לימודים	האקדמיה לאמנויות של קרלוסהה
תחום יצירה	ציור; הדפס אבן
זרם באמנות	נטורליזם; ריאליזם
הושפע על ידי	פרדיננד פון קלר
יצירות ידועות	Unser Bismarck, לה בלה נאפולי, Freund Allers
	www.cwallers.de

כריסטיאן וילהלם אַלרס (בגרמנית: Christian Wilhelm Allers; ‏6 באוגוסט 1857, המבורג – 19 באוקטובר 1915, קארלסרוהה) היה צייר ודפס גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרס, בנו של סוחר, נולד בשנת 1857 בהמבורג, ושם עבד בהדפס אבן. בשנת 1877 עבר לקארלסרוהה והוסיף לעבוד במקצוע. בהמשך למד באקדמיה לאמנויות "Kunstakademie Karlsruhe" אצל הצייר פרדיננד קלר (Keller). בשנת 1880 הצטרף למשך שנתיים לצי הגרמני הקיסרי בעיר קיל שבצפון גרמניה, שם נתמך על ידי הצייר הפרוסי אנטון פון ורנר. בקיל הכיר אלרס את המשורר הסקסוני קלאוס גרות (Groth), והשניים הפכו לחברים קרובים.

אלרס זכה להכרה רבה כאשר פרסם בשנת 1888 את אוסף הדפסיו, ""Club Eintracht"" ("מועדון איינטרכט"). לאחריו פרסם ספרים נוספים, בין היתר על אודות אוטו פון ביסמרק, שהצלחתם אפשרה לו תוך מספר שנים להקים וילה באי קאפרי, והוא חי שם מספר שנים, כמו כן בהמבורג וקארלסרוהה וטייל רבות בעולם.

בסתיו 1902 נקלע אלרס לשערורייה כאשר התעשיין הנודע פרידריך אלפרד קרופ, אשר התגורר גם הוא בקאפרי, הואשם על ידי כמה עיתונים איטלקיים בהומוסקסואליות ופדרסטיה. שבועיים אחר כך הואשם בכך גם אלרס בבית משפט. קרופ מת כמה שבועות לאחר מכן, ככל הנראה בעקבות התאבדות. אלרס הצליח להימלט מהמדינה, מה שהביא להרשעה ולפסק דין של ארבע וחצי שנות מאסר, שניתן שלא בפניו. בעיתון האיטלקי "Tito Fiorani", אשר סיקר את הפרשה, נכתב כי "אלרס היה במפורש בעל נטייה מינית הומוסקסואלית, והוא הקיף עצמו בנערים אשר שימשו לעיתים קרובות כמודלים לציוריו".^[1]

לאחר שעזב את קאפרי נדד אלרס בעולם, ושהה בין היתר בניו זילנד, אוסטרליה וסמואה. במהלך תקופה זו נהג לעיתים קרובות להשתמש בפסבדונים "W. Andresen", ועבד למחייתו כצייר דיוקנאות של בעלי הון. הוא נפטר בשנת 1915, זמן קצר לאחר ששב לקארלסרוהה.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרס היה נטורליסט; רישומיו עשירים בפרטים ובעלי סגנון ריאליסטי, ולרוב חסרי הבעת רגש. מבחינה טכנית הוא נהג להשתמש בעיפרון כבסיס לציור, ואת ציוריו הצבעוניים צבע בחומרים שונים כמו פסטל וצבע שמן. למרות שהרישומים בסגנון ריאליסטי, אלרס נהג להוסיף לציורים דמויות פרי דמיונו. הוא נהג לצייר תמונות מחיי היום-יום, דיוקנאות ותיעודי מסעות.