לואי מאונטבטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואי מאונטבטן

אדמירל הצי, הלורד לואי פרנסיס אלברט ויקטור ניקולאס ג'ורג' מאונטבטן, הרוזן הראשון מבורמה, (באנגלית: Louis Mountbatten) ‏(25 ביוני 1900 - 27 באוגוסט 1979) היה מדינאי, אדמירל בריטי וראש מטה ההגנה של בריטניה, בן משפחת המלוכה (נינה של המלכה ויקטוריה). נרצח על ידי המחתרת האירית.

לואי מאונטבטן נולד בשנת 1900 בטירת וינדזור כבן השני למשפחת אצולה ולכן לא היה זכאי לרשת את התואר "המרקיז של מילפורד הייבן", שאותו נשא אביו, הנסיך לודוויג פון באטנברג. פון באטנברג, אשר נולד באוסטריה, עבר לאנגליה לאחר נישואיו לנסיכה ויקטוריה, נכדתה של המלכה ויקטוריה. בעת מלחמת העולם הראשונה החליף פון באטנברג את הסיומת "ברג" שבשם המשפחה הגרמני באטנברג לקידומת "מאונט" בעלת המשמעות הזהה ("ברג" ו"מאונט" פירושם הר), וכך הפך למאונטבטן.

מבחינת ייחוסו המשפחתי, לואי מאונטבטן היה נין של המלכה ויקטוריה, בן דוד בדרגה שנייה של המלך ג'ורג' החמישי, אחיה של המלכה לואיזה משבדיה, דודו של הנסיך פיליפ (בעלה של אליזבת מלכת בריטניה) ואחיינה של אלכסנדרה פיודורובנה, אשתו של ניקולאי השני, קיסר רוסיה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיו בבית הספר המכין Lockers Park עבר לואי בשנת 1914 ללמוד באקדמיה המלכותית של הצי. בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הצטרף לואי מאונטבטן כצוער לצי המלכותי הבריטי. בתום המלחמה יצא ללימודים גבוהים באוניברסיטת קיימברידג' וחזר לשרת בצי.

בשנת 1922 ליווה את אדוארד, נסיך וויילס (דודנו מדרגה שנייה) במסעו המלכותי להודו, שם פגש לואיס את אדווינה אשלי ונשא אותה לאישה עוד באותה שנה. לזוג נולדו שתי בנות.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה מפקד צי המשחתות הקטן החמישי. המשחתת שלו HMS Kelly השתתפה בקרבות הימיים בנורבגיה כשפלשו אליה הגרמנים ב-1940. במאי 1940 הוביל שיירה דרך ערפל כבד שפינתה את כוחות בנות הברית שהשתתפו במבצע נמסוס. ב-1941 הוטבעה המשחתת קלי בקרב ימי ליד חופי כרתים בעת הקרב על כרתים.

באוגוסט 1941 נתמנה מאונטבטן למפקד נושאת המטוסים אה"מ אילוסטריוס שהייתה בתיקונים בנמל נורפוק בווירג'יניה. בתקופה זו של חוסר פעילות טס מאונטבטן לפרל הארבור בהוואי וביקר בבסיס הצי האמריקאי שם. הוא לא התרשם מהמוכנות של הצי למלחמה, מה שאכן התברר כנכון לאחר ההתקפה על פרל הארבור.

ב-27 באוקטובר 1941 התמנה מאונטבטן לראש מטה מבצעים משולבים ויזם מבצעי קומנדו נועזים ובהם את הפשיטה על דייפ הרת האסון ב-19 באוגוסט 1942. מאונטבטן טען כי הלקחים מכישלון זה נלמדו ויושמו בפלישה לנורמנדי, אך מספר היסטוריונים חולקים על כך שהפשיטה אכן הייתה נחוצה. בקנדה, שמספר רב מבניה נפלו בפשיטה הכושלת, הפך מאונטבטן לדמות דחויה ורבים סירבו להיפגש עימו גם מאוחר יותר בקריירה שלו.[דרוש מקור]

בסוף 1942 מונה מאונטבטן למנהל פרויקט חבקוק לבניית נושאת מטוסים עשויה מלבני קרח. הפרויקט לא הגיע מעולם לידי סיום.

באוקטובר 1943 מונה מאונטבטן לעמוד בראש פיקוד דרום מזרח אסיה, וקבע את מפקדתו בארמון המלכותי בקאנדי שבציילון (כיום סרי לנקה). במהלך תפקידו זה שוחררו בורמה וסינגפור מידי היפנים.

מאונטבטן היה המשנה למלך האנגלי האחרון ששלט בהודו. בעת הענקת העצמאות להודו וחלוקתה לשתי מדינות, הודו ופקיסטן, היה האחראי מטעם הבריטים לסדרי העברת השלטון לשתי המדינות ונשא לאחר העצמאות בתואר "המושל הכללי של הודו".

בשנים 1952 עד 1955 שירת כמפקד העליון של הצי הבריטי במזרח התיכון. בשנים 1959 עד 1965 כיהן כלורד הים הראשון, המפקד הראשי של הצי הבריטי. בתקופה זו כיהן מאונטבטן גם כראש מטה ההגנה, כאשר כהונתו במשך שש שנים נחשב עד היום הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה. בשנת 1965 פרש מהשירות.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 באוגוסט 1979, בעת שנפש בטירת קלאסיבואן, מעון הנופש שלו ברפובליקה האירית, יצא למסע דיג בספינתו הפרטית. בעת שהספינה הפליגה התפוצצה פצצה שהוטמנה בה ומאונטבטן נהרג מיד. יחד עמו נהרגו בהתפוצצות מספר אנשים ובהם נכדו, ואחרים נפצעו.

המחתרת האירית נטלה את האחריות להטמנת הפצצה. רצח הלורד שהיה בן 79 במותו ומזה שנים רבות שלא שימש בשום תפקיד רשמי, היה מכוון לפגוע באיש משפחת המלוכה שהפך לסמל בבריטניה.

באותו יום עצמו רצחה המחתרת האירית 18 חיילים בריטיים בצפון אירלנד. אירועים אלה גרמו לזעזוע קשה ברפובליקה האירית ולמחוות הזדהות של ממשלתה. איש המחתרת האירית בשם תומאס מקמהון הואשם בהשתתפות בהתנקשות ונדון למאסר עולם אולם הוא שוחרר בשנת 1998 במסגרת הסכם יום שישי הטוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]