לורין מאזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לורין מאזל

לורין ורנקוב מָאזֶל (Lorin Varencove Maazel;‏ 6 במרץ 193013 ביולי 2014) היה מנצח, כנר ומלחין אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזל נולד בשנת 1930 להורים יהודים אמריקאים בניי-סיר-סן, פרוור של פריז בירת צרפת, וגדל בארצות הברית, בעיקר בבית הוריו בשכונת אוקלנד (אנ') בפיטסבורג. אביו, לינקולן מאזל (1903–2009) (אנ'), היה זמר, מורה לפיתוח קול ולפסנתר ושחקן (כיכב בסרט האימה מ-1977 של ג'ורג' א' רומרו "מרטין");‏[1] אמו, מריון "מארי" שולמן מאזל (1894–1992), הייתה מנהלת תזמורת הנוער הסימפונית של פיטסבורג במשך 30 שנה.‏[2] סבו, יצחק, היה כנר בתזמורת המטרופוליטן אופרה במשך 20 שנה.‏[3]

מאזל היה ילד פלא; בגיל שבע קיבל את שיעור הניצוח הראשון שלו, מוולדימיר בקלייניקוב, ובגיל שמונה ניצח לראשונה על תזמורת. בגיל שתים-עשרה יצא למסע קונצרטים באמריקה, ובו ניצח על תזמורות חשובות. את הופעתו הפומבית הראשונה ככנר נתן בגיל חמש-עשרה. בהמשך למד באוניברסיטת פיטסבורג.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 היה מאזל לאמריקאי הראשון שניצח בפסטיבל ביירוית. הוא היה מנצח הדויטשה אופר בברלין מ-1965 עד 1971 ומנצח התזמורת הסימפונית הגרמנית של ברלין מ-1965 עד 1975.

בשנת 1972 נבחר להחליף את גיאורג סל כמנהל מוזיקלי של תזמורת קליבלנד. הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד נגני התזמורת, שהרגישו, שלא התחשבו בדעתם במשא ומתן; במשאל ניסיוני רק שניים מתוך 100 הנגנים הגדירו את מאזל כבחירה המוצלחת ביותר. פרשנותו הרגשית, העשירה של מאזל הייתה שונה מאוד מגישתו של סל, שהתאפיינה בהקפדה על הדיוק ועל הגדרות חדות בביצוע. מאזל כיהן במשרה זו עד לעזיבתו בשנת 1982. המבצע המשמעותי ביותר שלו במהלך תקופה זו היה ההקלטה הראשונה המלאה של "פורגי ובס" מאת ג'ורג' גרשווין, שעשתה שימוש בצוות שכולו אפרו-אמריקאי.

אחרי קליבלנד, היה מאזל מנצח האופרה של וינה משנת 1982 עד 1984, תזמורת פיטסברג משנת 1988 עד 1996, והתזמורת הסימפונית של רדיו באוואריה במינכן משנת 1993 עד 1992. בשנת 2002 החליף את קורט מאזור כמנהל מוזיקלי בפילהרמונית של ניו יורק.

לאורך השנים, החל ב-1960, הִרבה מאזל לבקר בישראל ולנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית.‏[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזל היה נשוי שלוש פעמים. ב-1952 נישא למרים סנדבנק,‏[5] וממנה היה אב לשתי בנות. לאחר גירושיהם, נישא ב-1969 לפסנתרנית ישראלה מרגלית (אנ'), ומנישואים אלה היה אב לבן ובת. ולאחר גירושיו ממנה, נישא ב-1986 לשחקנית הגרמנייה דיטלינדה טוּרבַּן (אנ'), והשניים היו הורים לשני בנים ובת.

מאזל נפטר ביולי 2014 בביתו בווירג'יניה מסיבוך של דלקת ריאות. במותו הותיר את אשתו, ילדיו ונכדיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אביו ראו: Lynne Conner, The Double Life of Lincoln Maazel, Pittsburgh Post-Gazette, January 13, 2002; Sara Bauknecht, Obituary: Lincoln Maazel / Performer and father of symphony conductor, Pittsburgh Post-Gazette, September 23, 2009.
  2. ^ Marion Maazel, Variety, December 17, 1992.
  3. ^ שני הוריו של מאזל התראיינו לפרויקט ההיסטוריה שבעל-פה של סניף פיטסבורג של המועצה הלאומית של נשים יהודיות (NCJW). להאזנה: מריון (מארי) מאזל (1974), לינקולן מאזל (11 בנובמבר 1994).
  4. ^ 1960 (י. לפידמסך ומסכה | ילד-הפלא ינצח בישראל, מעריב, טור 2, 13 באפריל 1960; היחיד והציבור, חרות, 15 באפריל 1960; המנצח לורין מאזל הוזמן לנהל התזמורת הפילהרמונית, דבר, 17 באפריל 1960), 1962 (שיחות מעריב | השרביט הנודד, מעריב, טורים 1–2, 12 באפריל 1962), 2001 (מרב יודילוביץ'לורין מאזל ינצח על הפילהרמונית הישראלית, באתר ynet‏, 18 באפריל 2001; לורין מאזל וכריסטוף פון דוהנני ינצחו על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, באתר הארץ, 16 באפריל 2001; הפילהרמונית יצאה לסיור באירופה עם לורין מאזל, באתר הארץ, 29 באפריל 2001) ובתווך (ראו ביקורות בקישורים החיצוניים, לעיל).
  5. ^ Lorin Maazel, Boston Girl Married, Pittsburgh Post-Gazette, June 26, 1952, p. 10.