ליליאן בורד
 | ||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
13 בדצמבר 1948 דרבן, דרום אפריקה | |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 בדצמבר 1970 (בגיל 22) מינכן, גרמניה | |||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 בריטניה | |||||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.68 מטר | |||||||||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | |||||||||||||||||||||||||
| תת-ענף | ריצת 400 מטר, ריצת 800 מטר | |||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||
ליליאן ברברה בורד, חברה (באנגלית: Lillian Barbara Board, MBE; 13 בדצמבר 1948 - 26 בדצמבר 1970) הייתה אתלטית בריטית, סגנית אלופה אולימפית (מקסיקו סיטי 1968) בריצת 400 מטר ואלופת אירופה (אתונה 1969) בריצת 800 מטר ובריצת שליחות 4x400 מטר ושותפה לשיאי עולם בריצת שליחות 4x400 מטר ו-4x800 מטר. הקריירה הקצרה שלה נקטעה לאחר שנפטרה ממחלת סרטן המעי הגס תוך חודשים ספורים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורד נולדה בדרבן, דרום אפריקה. לבורד אחות תאומה בשם אירן. בשנת 1947, כשנה לפני הולדתן, היגרו הוריה, ג'ורג' ופרנסס בורד, ממנצ'סטר, אנגליה לדרום אפריקה יחד עם אחיה הבכור, ג'ורג' אלפרד. שנתיים לאחר הולדתה, חזרה המשפחה למנצ'סטר ובשנת 1956 עברה המשפחה לאילינג, פרבר של לונדון.
בשנת 1963 זכתה בורד במדליית זהב באליפות בתי הספר של אנגליה בקפיצה לרוחק בתוצאה של 5.26 מטר ובמדליית כסף בקפיצה לרוחק באליפות הנוער של אנגליה בתוצאה של 5.33 מטר. את העונה סיימה בשיא אישי חדש של 5.40 מטר. משנת 1964 היא החלה להתרכז באימון בריצות קצרות, בהדרכתו של אביה ובהשראתה של חברתה למועדון מרי ראנד, אלופה אולימפית (טוקיו 1964) בקפיצה לרוחק.
1966[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות בריטניה שנערכה בשנת 1966 סיימה בורד במקום רביעי בריצת 440 יארד בשיא אירופה לנערות עד גיל 17 של 54.6 שניות. במשחקי חבר העמים שנערכו בקינגסטון, ג'מייקה בתחילת אוגוסט אותה שנה היא סיימה במקום חמישי בריצת 440 יארד בתוצאה של 54.7 שניות.
1967[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחרות בין נבחרת חבר העמים הבריטי לארצות הברית שנערכה בלוס אנג'לס, קליפורניה ב-9 ביולי 1967 זכתה בורד במדליית זהב בריצת 400 מטר בתוצאה השנייה הבטיבה באירופה של 52.8 שניות.
1968[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנית אלופה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) זכתה בורד במדליית כסף בריצת 400 מטר בשיא בריטניה חדש של 52.12 שניות (2 עשיריות איטי משיא העולם), אחרי קולט בסו מצרפת (52.03 שניות) ולפני נטליה פצ'ונקינה מברית המועצות (52.25 שניות).[1]
1969[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלופת אירופה ושיאנית עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות אירופה שנערכה באתונה בשנת 1969 זכתה בורד בתואר האתלטית המצטיינת של האליפות לאחר שזכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 800 מטר בשיא אליפות חדש של 2:01.4 דקות, לפני אנליזה דם אולסן מדנמרק (2:02.6 דקות) ושיאנית העולם ורה ניקוליץ' מיוגוסלביה (2:02.6 דקות) ובכך הייתה לבריטית הראשונה שזכתה בתואר זה (השנייה הייתה לינזי שארפ בשנת 2012) ובריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם רוזמרי סטירלינג, פטרישיה לאו וג'נט סימפסון בשיא עולם חדש של 3:30.8 דקות, לפני צרפת שקבעה תוצאה זהה וגרמניה שקבעה שיא לאומי חדש של 3:32.7 דקות. בנבחרת הצרפתית רצו שתי אצניות ניקול דיקלו וקולט בסו שקבעו יום קודם לכן בריצת 400 מטר שיא עולם. בריצת השליחות היא הייתה הרצה הרביעית והחלה את ריצתה ביחד עם קולט בסו הצרפתייה. בסו יצרה פער גדול של 10 מטרים, שאותו סגרה בורד ולבסוף אף ניצחה בפוטו פיניש.[2] בריצת השליחות כל 8 הנבחרות קבעו שיא לאומי חדש.
1970, מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורד החלה לסבול מכאב בטן חריף לאחר תחרות שנערכה ברומא ב-16 במאי 1970 שבה היא זכתה במדליית כסף בריצת מייל בתוצאה של 4:44.6 דקות, אחרי שיאנית העולם פאולה פיני מאיטליה. היא הובחנה כסובלת ממחלה ויראלית וקיבלה תרופות נגד כאב. למרות שהמשיכה להרגיש לא טוב וכאב שלא פסק, היא המשיכה להשתתף בתחרויות, כולל בתחרות שנערכה באדינבורו, סקוטלנד ב-13 ביוני וקבעה עם חברותיה בריצת שליחות 4x800 מטר שיא עולם חדש ובאליפות בריטניה שנערכה ב-20 ביוני היא זכתה במדליית ארד בריצת 800 מטר בתוצאה של 2:05.1 דקות. הייתה זו התחרות האחרונה שלה. לאחר מכן התברר שהיא סובלת מזיהום בשלפוחית השתן והובחנה כלוקה במחלת קרוהן. בספטמבר אותה שנה נמצא בשתי ביופסיות שהיא חלתה בסרטן המעי הגס במצב סופני. ב-8 באוקטובר בניתוח לשם ברור, נמצא כי הסרטן התפשט לקיבה ושנישארו לה כחודשיים לחיות. המאמץ להחלים הוביל אותה להתאשפז בכפר בהרי האלפים שבבווריה ליד מינכן, שם היא טופלה בטיפול שנוי במחלוקת על ידי ד"ר יוזף איסלס על ידי דיאטה המבוססת על מי מעיינות וחליטת צמחים. הטפול לא עזר. מצבה הבריאותי התדרדר וב-21 בדצמבר היא אושפזה בבית חולים במינכן, עקב פריטוניטיס, ב-23 בדצמבר היא עברה ניתוח חרום בשל חסימת קיבה, כשלאחריו היא נכנסה לקומה וב-26 בדצמבר היא נפטרה, בהיותה בת 22 בלבד.
הישגים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1970 זכתה בורד באות מסדר האימפריה הבריטית.
שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מקצוע | תוצאה | שנה |
|---|---|---|
| ריצת 100 מטר | 11.9 שניות | 1969 |
| ריצת 200 מטר | 23.42 שניות | 1968 |
| ריצת 400 מטר | 52.12 שניות | 1968 |
| ריצת 800 מטר | 2:01.4 דקות | 1969 |
| ריצת מייל | 4:44.6 דקות | 1970 |
| קפיצה לרוחק | 5.80 מטר | 1965 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליליאן בורד, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- ליליאן בורד, באתר olympedia.org
- ליליאן בורד, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- ליליאן בורד, באתר Track and Field (נשים)
- ליליאן בורד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
