מחלת קרוהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחלת קרוהן (Crohn's disease) היא מחלת חיסון עצמי המתבטאת במערכת העיכול. המחלה עלולה להתפרץ בכל חלק של מערכת העיכול מן הפה ועד לפי הטבעת, אך ברוב המקרים המחלה מתפרצת במעיים, בעיקר במעי הדק. המחלה מאופיינת על ידי דלקות חוזרות ונשנות, הידבקויות חלקי מעי, צריבה בדרכי השתן והיווצרות חסימות מעיים וכיבים (פצעים פתוחים ברקמות מערכת העיכול) העלולים להתפתח ולהגיע עד לדופן המעי וליצור פיסטולות (נקבים הנוצרים בין דופן המעי הפגוע לבין איברים ורקמות בבטן).

ברוב המקרים המחלה פורצת מגיל 6 עד 30. ישנם תסמינים רבים ומגוונים למחלה, בהם: דם בצואה, כאבי בטן חריפים, בחילות וירידה במשקל. הופעת ועוצמת התסמינים שונה מאוד מחולה לחולה. תסמינים אלו נוצרים משום שהמעי אינו מסוגל לספוג את המזון כתוצאה מהכיבים שנוצרו. במקרים רבים נגרמת גם אנמיה, כאשר האזור שנפגע במעי הוא אזור המעי הדק הסופי - האיליאום הטרמינלי, בו נספג הברזל מהמזון. מחלת קרוהן מאובחנת לרוב באמצעות בדיקת קולונוסקופיה. הרופא המומחה-גסטרואנטרולוג המבצע את הטיפול והמעקב הרפואיים בחולה, ימליץ בדרך כלל על ביצוע קולונוסקופיה חוזרת אחת למספר שנים (בדרך כלל שנתיים), כדי לבדוק את סטאטוס המחלה ואי התפתחות פתולוגיה נוספת.

לרגישויות עיכוליות ובעיות ספיקה במערכת העיכול נודעת השפעה על חומרת המחלה ואף על התפרצות התקף חוזר. בחלק גדול מן המקרים, ימליצו הרופאים המטפלים על בדיקות משלימות כגון: רגישות ל לקטוז, צליאק, העמסת סוכר וכן הפרשת אנזימי עיכול - פרוטאז,עמילאז וליפאז, שתוצאותיהן עשויות להצביע על בעיה לבלבית. בהתאם לתוצאות הבדיקות יומלץ על טיפול משלים, לטיפול בקרוהן.

מחלת קרוהן מוגדרת כמחלה כרונית חסרת מרפא עדיין, אולם ישנן תרופות כמו רמיקייד, יומירה (anti-TNF) וסטרואידים המקלות או מפסיקות את ההתקפים כך שהגוף נכנס לרמיסיה (הפוגה - היעלמות חלקית או מלאה של תסמינים המאפיינים את המחלה). ישנן גם התרופות מבוססות ה־5-ASA (ראפאסל, פנטסה) או האזופי (תרופות אנטי-דלקתיות או אימונוסופרסוריות) שמונעות מהמחלה להתפרץ בעתיד ומהוות טיפול מונע.

לרוב, מתאימים דיאטות לרוב חולי המחלה שמצב הדלקת בינוני עד חמור אצלם. לחולי קרוהן שהמחלה מרוכזת אצלם במעי הדק תהיה הדיאטה מחמירה יותר, במעי הדק מתרחשת רוב ספיגת המזון. ככלל, יומלץ לחולי קרוהן לא לאכול מצרכי מזון המכילים סיבים תזונתיים בכמות גבוהה, ולעתים אף לקלף את הפירות שהם אוכלים על מנת לא לאכול אוכל שאינו נקי.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות,הצביעו על קשר בין מחלת הקרוהן לבין ירידה בצפיפות העצם. בחלק גדול מהמקרים ממליץ הרופא המטפל על ביצוע בדיקת צפיפות עצם אחת לשנתיים בקרב החולים במחלה.

במסגרת בדיקות דם תדירות אותם מבצע החולה בהתוייה רפואית, מתבצעות לעתים קרובות גם בדיקות המכונות בדיקות מרקרים - marker: משני סוגים: cea ו ca 9-19. מחקרים הצביעו על העובדה שהן עשויות להעיד על התפתחות ממאירות בדרכי העיכול, cea במעי ו ca 9-19 בלבלב ודרכי המרה. הבדיקות מותוות, מאחר וחולי הקרוהן מוגדרים כקבוצת סיכון.

חולים רבים טוענים שבזכות דיאטה מותאמת אישית, הצליחו להחליש את המחלה. רבים טוענים שמוצרי חלב גורמים להתקפים ברמה זו או אחרת - משום שחלב גורם על פי רוב לפעילות מעיים מוגברת, מה שלא מומלץ אצל חולי קרוהן.

מחקרים נוספים הצביעו על קשר בין חרדות, מתח ועצבנות לבין חומרת מצב הקרוהן והשפעתה על החולה ועל כן ישנם רופאים הממליצים על טיפול פסיכולוגי משלים, המסייע לנטרול והתמודדות עם מצבי מתח וחרדה. ישנם חולים המעידים על הטבה משמעותית במצבם כפועל יוצא מטיפול פסיכולוגי, המשלים את הטיפול התרופתי במחלה זו.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים


הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%94%D7%9F