מאיר מוהר
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1888 רוזבאדוב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1967 (בגיל 78) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| שם עט |
Simla'i, R. |
| שפות היצירה |
עברית |
| צאצאים |
יחיאל מר |
  | |
מאיר מוהר (1888, רוזוודוב, גליציה – 30 באוקטובר 1967, תל אביב) היה סופר, מתרגם ומשורר עברי ישראלי. היה גם איש חינוך בגרמניה.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוהר נולד בעיירה רוזוודוב שבגליציה המערבית (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה), דור רביעי למשפחת סופרי סת"ם. כדי להימלט משירות החובה בצבא האוסטרו-הונגרי, היגר מוהר לארצות הברית והתפרנס כחייט, אך בעיקר ישב בספריית העיר ניו יורק וקרא. עם חזרתו לאירופה פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא גויס נגד רצונו לצבא האימפריה. במהלך הקרבות נפצע, ועם החלמתו וסיום המלחמה עבר לברלין בירת גרמניה, שם שימש כמחנך וכמורה לעברית.
נשא לאישה את חיה (חייצ'ה), ולזוג נולדו שלושה בנים: המשורר יחיאל מוהר, הצייר אברהם מוהר והמוזיקאי ישעיהו מוהר. יחיאל מוהר היה הראשון שעלה לארץ ישראל, ובעקבותיו עלו הזוג בשנת 1939. בנו ישעיהו הצטרף אליו ב-1942. בנו אברהם נותר מאחור ועקבותיו אבדו ברוסיה במלחמת העולם השנייה בלוחמו בגרמניה הנאצית. ב-3 במאי 1948 נפטר בנו ישעיהו, במהלך מלחמת העצמאות.
בארץ ישראל התיישב מוהר בתחילה בירושלים ואחר כך בתל אביב, והתפרנס כמתרגם, משורר וסופר. ספריו "עין בעין" ו"בחרט אנוש" זכו להערכה רבה בישראל. על הראשון זכה בשנת 1951 בפרס רופין. מוהר פרסם את שיריו וסיפוריו בעיתוני הארץ גם על הווי העיירה הגליציאנית. לאחר שאבד בנו השני הסתגר והפסיק לכתוב לתקופה, אך זמן קצר לפני פטירתו חזר לכתוב.
ב-1964 נפטרה אשתו. מוהר נקבר בבית העלמין בחולון בסמוך לקבר אשתו. בנו המשורר יחיאל מוהר ואשתו עדינה וכן נכדו עלי מוהר קבורים אף הם בבית הקברות בחולון.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[1].
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "עין בעין שירים", הוצאת דביר, 1950
- "בחרט אנוש", הוצאת דביר, אוקטובר 1959
- "מלקוש: סיפורים", ספריית תרמיל, 1972
תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שטפן צווייג, "תמונתו העצמית של טולסטוי", הוצאת עופר
- לודוויג מרכוזה, "היינריך הינה", הוצאת גזית, 1945
- פרנץ ורפל, "שירת ברנאדט", הוצאת גזית, 1946
- מרים זינגר, "דן וין והחסידות", ספרייה "לנער", הוצאת עם עובד, תל אביב, 1947
- אוסקר באום, "עם נסוך תרדמה: סיפור היסטורי מימי הכוזרים", הוצאת עם עובד, 1949
- מכס איזידור בודנהיימר, "דרכי לציון: זכרונות יהודי גרמני", הוצאת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, 1952
- תומאס מאן, "הראשים המוחלפים", הוצאת גזית, 1954
- מ. בר יהודה, "פעמי המבשר", הוצאת ניב, 1960 (תורגם יחד עם שמואל שגיב)
- תומאס מאן, "טריסטאן", ספריית תרמיל, 1977 (תורגם יחד עם יצחק הירשברג)
- גוטפריד קלר, "שני סיפורים": מתוך "אנשי זלדווילה", ספריית תרמיל, 1983
- תומאס מאן, "הראשים המוחלפים : אגדה הודית", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר מוהר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מאיר מוהר, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של מאיר מוהר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי מאיר מוהר בפרויקט בן-יהודה
- אהרן קוה, שירי מאיר מוהר, דבר, 8 ביולי 1949
- ג. שופמן, שירי מאיר מוהר ("עין בעין"), דבר, 7 ביולי 1950
- מרדכי עובדיהו, מאיר מוהר "עין בעין" (שירים), דבר, 17 בנובמבר 1950
- אנדה עמיר-פינקרפלד, טורי מאיר מוהר, דבר, 17 באוגוסט 1956
- ש"י פנואלי, מאיר מוהר בן השבעים, דבר, 16 בינואר 1959
- נעם קורב, כאפר על פני שדות: הגירוש שהקדים את השואה, מקור ראשון, 12 בדצמבר 2021
מפרי עטו:
- נוף נמוך, דבר, 25 באוקטובר 1940
- מכל מה שהיה לי, דבר, 8 באוגוסט 1947
- איוב, דבר, 9 בספטמבר 1949
- יפיְסני אלהים, דבר, 11 בספטמבר 1950
- רק ברוש רחוק, דבר, 26 בינואר 1951
- רוֹזבדוּב (נר נשמה), דבר, 3 במאי 1951
- שוּב קוּם ועשה, דבר, 4 בינואר 1952