מגילת הנחושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Part of Qumran Copper Scroll (2).jpg Part of Qumran Copper Scroll.jpg
קטעים ממגילת הנחושת

מגילת הנחושת היא אחת ממגילות מדבר יהודה.‏ בשונה מיתר המגילות הכתובות על גבי קלף, מגילה זו חרוטה על גבי נחושת ומופיעה בה רשימת אוצרות ‏הכוללים כמויות עצומות של זהב, כסף, מטבעות וכלים יקרי ערך, לצד מקומות מחבואם של אוצרות אלה (שמשקלם הכולל מוערך בכ-100 טונות [1]).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגילה התגלתה בבדיקה שנערכה במערות קומראן על ידי משלחת משותפת של מוזיאון רוקפלר, בית הספר האמריקאי לחקר המקרא ובית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה, שיצאה במרץ 1952 לבדוק את אזור מערות קומראן. במרחק של כק"מ וחצי מצפון למערת קומראן מס' 1, נמצאה מערה ובה מגילות רבות, בהן מגילת הנחושת. המגילה נתגלתה כשהיא מחולקת לשני חלקים.

המגילה התגלתה בקומראן שהייתה בשלטון ירדן דאז, ועל כן נלקחה למוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן. במשך ארבע שנים לא נגעו במגילה מחשש שתתפורר בזמן הפתיחה, ולכן הייתה מונחת בארון התצוגה כפי שנמצאה. פרופ' ק.ג. קון מאוניברסיטת גטינגן זיהה את הכתוב בעברית בחלק החיצוני של המגילה, והפנה את תשומת לב חוקרי המגילות לדבר. חוקר המגילות ג'ון מרקו אלגרו לקח את אחד משני המקטעים לפרופ' רייט-בייקר (Wright Baker) מאוניברסיטת מנצ'סטר, שהצליח לנסר עם מסור עדין את המגילה ל-18 לוחות נחושת, שאותם ניתן לפענח.

במלחמת ששת הימים היא הייתה במוזיאון בעמאן, בניגוד לקרעי מגילות אחרות שהיו במוזיאון רוקפלר. כיום המגילה שמורה במוזיאון בעמאן.

ידועות שלוש הוצאות מדעיות של המגילה: של ז'וזף מיליק, של ג'ון מרקו אלגרו, ושל בן-ציון לוריא, שהיא היחידה בעברית.

תוכן המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקומות המוזכרים במגילה אינם ידועים ברובם. לא ידוע מקור האוצר ולמי היה שייך, אך ישנן מספר השערות בנוגע לטיב האוצר: אוצר פרעוני, אוצר בית המקדש הראשון או אוצר בית המקדש השני שהוסתר טרם נפילת ירושלים בידי הרומאים, אוצר שהיה שייך לכת שחיה בקומראן או אוצר שלא היה קיים כלל.‏

בן-ציון לוריא סבר שמדובר באוצרות בית המקדש השלישי. לטענתו, בתקופת בר כוכבא החלו בתהליך הקרבת קורבנות (אם כי לא בהיקף מלא) בהר הבית, וכי בעקבות הקרבות נאלצו הכוהנים להטמין את הכלים לעתיד לבוא. בזאת מנסה לוריא לאחר את זמן כתיבת המגילה מן המקובל במחקר. מסכת כלים, לטענתו, נכתבה בצורה דומה לגבי אוצרות בית המקדש של הורדוס.

פסקאות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.

בחרובא שבעמק עכור תחת

המעלות חבואה למזרח אמות

אריח ארבעין שדת כסף וכליה

משקל ככרן שבעשרה KEN


2.

בנפש בנדבך השלישי עשתות

זהב 100


10.

בבור [ש]תחת החומא מן המזרח

בשן הסלע כדין של כסף שש

מאות ותחת הסף הגדול


36.

ביגר שלפי צוק הקדרון

חפור אמות שלוש ככ 7


46.

באשוח שיבית הכרם בבואך

לסמולו אמות עסר כסף

ככרין ששין ושנין


48.

תחת יד אבשלום מן הצד

המערבי חפוור אמות שתין עסרה

ככ 80

תל כחלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל כחלת, מוזכר מספר פעמים במגילת הנחושת, משמש למחבוא של מספר רב של פריטים, כולל העתק המגילה.‏

גילוי אוצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 התגלה מטמון בזמן ביצוע עבודות עפר באחד מהכפרים במזרח ירושלים, שתואם בכמותו למתואר במגילה על האוצר בעמק עכור. בעקבות כך הוחלט לבצע חפירה ליד המבצר החשמונאי הורקניה שבמדבר יהודה בתקווה למצוא אוצרות נוספים.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני רובינשטיין, חפש בצריח שבחצר בתי העצין, באתר הארץ, אפריל 2007
  2. ^ [1] מתוך האתר "Find a book"