אברהם פריד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 21: שורה 21:
באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט כי בנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עמו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב ה[[מוזיקה חסידית|מוזיקה החסידית]] המרכזי עד אז - [[מרדכי בן דוד]] (שסייע, לבקשתו של המפיק, בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק"){{דרוש מקור}}.
באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט כי בנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עמו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב ה[[מוזיקה חסידית|מוזיקה החסידית]] המרכזי עד אז - [[מרדכי בן דוד]] (שסייע, לבקשתו של המפיק, בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק"){{דרוש מקור}}.


שני תקליטיו הראשונים, נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי היום הוא מתבייש להאזין להם. התקליט הרביעי "אנחנו מוכנים" נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם{{דרוש מקור}}.
שני תקליטיו הראשונים, נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי היום הוא מתבייש להאזין להם. התקליט השלישיי "תנו שבח" נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם{{דרוש מקור}}.


כחסיד חב"ד נהג להתייעץ עם רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]. בשנת [[ה'תשמ"ה]] ([[1985]]), כשנערך סיום לימוד מסלול [[הרמב"ם היומי]] הראשון, ביקשו מארגני הכינוס מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעת אברהם פריד בישראל - וקיבלו תשובה חיובית. מאז החל פריד להופיע בארץ בצורה סדירה.
כחסיד חב"ד נהג להתייעץ עם רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]. בשנת [[ה'תשמ"ה]] ([[1985]]), כשנערך סיום לימוד מסלול [[הרמב"ם היומי]] הראשון, ביקשו מארגני הכינוס מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעת אברהם פריד בישראל - וקיבלו תשובה חיובית. מאז החל פריד להופיע בארץ בצורה סדירה.
שורה 31: שורה 31:
הוא מופיע גם לציבור ה[[דתי לאומי]], ולמעשה מרבית הופעותיו של פריד בישראל פונות לזרם הדתי לאומי גם מכיוון שבמגזר החרדי קיימים גורמים המתנגדים להופעות זמרים{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|האם המאבק נגד הופעות וערבי שירה מתחדש?|115421|17 בפברואר 2017}}}}.
הוא מופיע גם לציבור ה[[דתי לאומי]], ולמעשה מרבית הופעותיו של פריד בישראל פונות לזרם הדתי לאומי גם מכיוון שבמגזר החרדי קיימים גורמים המתנגדים להופעות זמרים{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|האם המאבק נגד הופעות וערבי שירה מתחדש?|115421|17 בפברואר 2017}}}}.


רבים משיריו הפכו ללהיטים ביניהם: "תניא", "אדרבה", "אברהם יגל", "שבת היא מלזעוק", "אורו של עולם", "חזק", "לבנימין" (שיר שהלחין [[משה לאופר]] בעקבות ניצחונו של [[בנימין נתניהו]] ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות 1996]]{{הערה|הוא שר את זה לראשונה לנתניהו בעצרת ג' בתמוז תשנ"ו}}), "עלה קטן" (מילים מקוריות שכתב והלחין בעבורו [[ישי לפידות]]), "מוריה" (שיר שהלחין [[מונה רוזנבלום]] עבור אלבומו 'מונה 4'), "כי הירבת", "כמה טוב שנפגשנו", "קח את שלי" (שירים שהלחין ועיבד עבורו, מנהלו המוזיקלי [[יובל סטופל]]), "ירושלים שבלב", "הינני בידך" ו"איתך אני" (המוכר גם בשם "עם ישראל חי").
רבים משיריו הפכו ללהיטים ביניהם: "תניא", "אדרבה", "אברהם יגל", "שבת היא מלזעוק", "אורו של עולם", "חזק", "לבנימין" (שיר שהלחין [[משה לאופר]], השיר יוחס בטעות לנצחונו של [[בנימין נתניהו]] ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות 1996]]), "עלה קטן" (מילים מקוריות שכתב והלחין בעבורו [[ישי לפידות]]), "מוריה" (שיר שהלחין [[מונה רוזנבלום]] עבור אלבומו 'מונה 4'), "כי הירבת", "כמה טוב שנפגשנו", "קח את שלי" (שירים שהלחין ועיבד עבורו, מנהלו המוזיקלי [[יובל סטופל]]), "ירושלים שבלב", "הינני בידך" ו"איתך אני" (המוכר גם בשם "עם ישראל חי").


וכן התפרסם מחוץ לציבור הדתי והחרדי ב[[קאבר]]ים לשירים "רק תפילה אשא" המוכר בשם "[[שהשמש תעבור עלי (שיר)|שהשמש תעבור עלי]]" של [[ירדנה ארזי]], ו"[[מישהו הולך תמיד איתי]]" של [[עפרה חזה]]. בין היתר, שיתף פעולה עם [[עידן עמדי]], [[שלומי שבת]], [[חנן יובל]], [[דוד ד'אור]], [[יהורם גאון]], [[בועז שרעבי]], [[קובי אפללו]], [[עמיר בניון]], [[חיים משה]], [[חנן בן ארי]], [[שולי רנד]], [[רמי קליינשטיין]] ו[[ישי ריבו]].
וכן התפרסם מחוץ לציבור הדתי והחרדי ב[[קאבר]]ים לשירים "רק תפילה אשא" המוכר בשם "[[שהשמש תעבור עלי (שיר)|שהשמש תעבור עלי]]" של [[ירדנה ארזי]], ו"[[מישהו הולך תמיד איתי]]" של [[עפרה חזה]]. בין היתר, שיתף פעולה עם [[עידן עמדי]], [[שלומי שבת]], [[חנן יובל]], [[דוד ד'אור]], [[יהורם גאון]], [[בועז שרעבי]], [[קובי אפללו]], [[עמיר בניון]], [[חיים משה]], [[חנן בן ארי]], [[שולי רנד]], [[רמי קליינשטיין]] ו[[ישי ריבו]].

גרסה מ־19:55, 20 בנובמבר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אברהם פריד
אברהם פריד, 2010
אברהם פריד, 2010
לידה 22 במרץ 1959 (בן 65)
קראון הייטס, ארצות הברית
שם לידה אברהם שבתאי הכהן פרידמן
מוקד פעילות קראון הייטס, ברוקלין
תקופת הפעילות מ-1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מוסד אהלי תורה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר
סוגה מוזיקה חסידית
שפה מועדפת יידיש, עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים גל פז, נועם הפקות, גרינטק
www.avrahamfried.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם פריד (שמו המלא: אברהם שבתי הכהן פרידמן; נולד בי"ב באדר ב' תשי"ט, 22 במרץ 1959), הוא זמר ויוצר חסידי בולט, הנחשב לאחד מגדולי הזמר החסידי. את דרכו המוזיקלית החל בראשית שנות ה-80 והוציא עשרות אלבומים ובהם שירים שהפכו ללהיטים, כמה מאלבומי האולפן שלו זכו למעמד אלבום פלטינה וזהב. מראשית שנות האלפיים הוא משתף פעולה גם עם יוצרים ישראליים בולטים.

קורות חייו

משמאל לימין: אברהם פריד, נאור כרמי וחיליק פרנק בהופעה בבנייני האומה בי"ט בכסלו ה'תשע"ד

נולד בשכונת קראון הייטס בארצות הברית לרב יעקב משה ומרים צימל פרידמן. את דרכו המוזיקלית החל פריד כילד בגיל 9, בתלמוד תורה 'אוהלי תורה' כששימש סולן במקהלת הילדים החב"דית "אלי והילדים" בניצוחו של אלי ליפסקר שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית[1]. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה שנשתמרו על סלילי הקלטה ישנים שילב פריד בכמה משיריו במשך השנים כשהוא מלווה את עצמו בקולו העכשווי. אברהם פרידמן גדל והתחנך בישיבה חבדי"ת, חתם על תקליטו אברהם פריד כשם במה, ולאורך כל שנות הקריירה הוא מכונה כך.

באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט כי בנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עמו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב המוזיקה החסידית המרכזי עד אז - מרדכי בן דוד (שסייע, לבקשתו של המפיק, בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק")[דרוש מקור].

שני תקליטיו הראשונים, נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי היום הוא מתבייש להאזין להם. התקליט השלישיי "תנו שבח" נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם[דרוש מקור].

כחסיד חב"ד נהג להתייעץ עם רבי מנחם מנדל שניאורסון. בשנת ה'תשמ"ה (1985), כשנערך סיום לימוד מסלול הרמב"ם היומי הראשון, ביקשו מארגני הכינוס מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעת אברהם פריד בישראל - וקיבלו תשובה חיובית. מאז החל פריד להופיע בארץ בצורה סדירה.

כשעבר פריד לפני הרבי בחשון בשנת תשנ"ב בחלוקת דולרים לקבל ברכה לפני הופעה ברוסיה, ייעץ לו הרבי לשים בתחילת ההופעה ובסופה דולר בקופת צדקה[2]. פריד כתב לרבי מכתב שהוא ימשיך לנהוג כך בהופעותיו. לעיתים הוא משלב במהלך ההופעות את הסיפור על קופת הצדקה ושני הדולרים שקיבל מהרבי[3].

פריד הוא אחד הבולטים בתחום הזמר החסידי. שיריו מבוצעים על פי רוב בעברית בהגייה אשכנזית. המוזיקה המלווה את השירים היא על פי רוב מוזיקה חסידית מודרנית הנשענת על בסיס המוזיקה החסידית המסורתית בליווי כלים חדשים ובמקצב מהיר יותר, בהשפעה בולטת של סגנונות הרוק ומוזיקה מערבית אחרת.

הוא מופיע גם לציבור הדתי לאומי, ולמעשה מרבית הופעותיו של פריד בישראל פונות לזרם הדתי לאומי גם מכיוון שבמגזר החרדי קיימים גורמים המתנגדים להופעות זמרים[4].

רבים משיריו הפכו ללהיטים ביניהם: "תניא", "אדרבה", "אברהם יגל", "שבת היא מלזעוק", "אורו של עולם", "חזק", "לבנימין" (שיר שהלחין משה לאופר, השיר יוחס בטעות לנצחונו של בנימין נתניהו בבחירות 1996), "עלה קטן" (מילים מקוריות שכתב והלחין בעבורו ישי לפידות), "מוריה" (שיר שהלחין מונה רוזנבלום עבור אלבומו 'מונה 4'), "כי הירבת", "כמה טוב שנפגשנו", "קח את שלי" (שירים שהלחין ועיבד עבורו, מנהלו המוזיקלי יובל סטופל), "ירושלים שבלב", "הינני בידך" ו"איתך אני" (המוכר גם בשם "עם ישראל חי").

וכן התפרסם מחוץ לציבור הדתי והחרדי בקאברים לשירים "רק תפילה אשא" המוכר בשם "שהשמש תעבור עלי" של ירדנה ארזי, ו"מישהו הולך תמיד איתי" של עפרה חזה. בין היתר, שיתף פעולה עם עידן עמדי, שלומי שבת, חנן יובל, דוד ד'אור, יהורם גאון, בועז שרעבי, קובי אפללו, עמיר בניון, חיים משה, חנן בן ארי, שולי רנד, רמי קליינשטיין וישי ריבו.

כחסיד חב"ד הקליט פריד ארבעה תקליטים המכילים רק ניגוני חב"ד והפופולריות שלו תרמה להפצת הניגונים גם בקרב קהלים שאינם מזוהים עם חב"ד.

בשנת תשע"ד כתב פריד כמה פעמים טור אישי שבועי בשבועון החרדי "משפחה", תחת כותרת ביידיש שפירושה "לשיר ולומר".

ב-2017 הוציא את האלבומו "כמה טוב שנפגשנו", אלבום בסגנון שונה ממה שעשה עד כה, האלבום מורכב משירים ישראליים בעברית, כמעט ללא מילים מהמקורות. הוא שיתף פעולה בכתיבה והלחנת השירים עם אמנים ישראלים בולטים ביניהם רמי קלינשטיין, ישי ריבו וחמוטל בן זאב[5].

פריד אב לשישה, מתגורר בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק. אחיו, יוסף ברוך, הוא המנהל של הוצאת ספרים קה"ת; אחיו הרב אלתר אליהו, הוא מחבר ספרים מוכר ושליח קודש של הרבי לקהילת חב"ד בצפת; אחיו הרב מאניס הוא שליח חב"ד במינסוטה ומנהל בית חנה בעיר; אחייניו הם הזמרים: בני פרידמן, שמחה פרידמן, והאחים מרקוס המוכרים כלהקת היום השמיני.

דיסקוגרפיה


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  • אלבום החתונה (1981)
  • אני מאמין - אף יהודי לא יישאר מאחור (1981)
  • זה הזמן (1982)
  • תנו שבח (1983)
  • קץ לגלות (1985)
  • מלוה מלכה (1986)
  • אברהם פריד והחברים (1987)
  • מעגל השנה 2 (1987)
  • אנחנו מוכנים (1988)
  • מעגל השנה 3 (1989)
  • אדרבה (1990)
  • הימים טובים (1990)
  • המיטב (1991)
  • אוצרות יהודיים (יידיש) א' (1992)
  • אוצרות יהודיים (עברית) א' (1992)
  • "שטר התנאים" (1994)
  • אוצרות יהודיים (יידיש) ב' (1994)
  • אוצרות יהודיים (עברית) ב' (1994)
  • ברכה והצלחה (1995)
  • אם אשכחך ירושלים (אלבום כפול) (1996)
  • האפ קאזאק (ניגוני חב"ד) (1996)
  • חזק (1997)
  • ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד) 1998
  • יחיד ורבים (2001)
  • פריד הופעה חיה (2001)
  • עלה קטן (סינגל) (2002)
  • אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד) (2002)
  • אני חושב עליכם (סינגל) (2005)
  • בין כך ובין כך (2006)
  • הלהיטים הגדולים (2006)
  • רק תפילה אשא (סינגל)[6] (2008)
  • אוסף להיטי העשור (אוסף סינגלים)[7] (2009)
  • זמירות בית אבא (2009)[8]
  • יענקל יענקל (ניגוני חב"ד) (2009)
  • אברהם פריד בהופעה חיה (אלבום כפול ו-DVD לצפיה) (2009)
  • כינור היה תלוי (סינגל) (2010)
  • כי הרבית (סינגל)[9] (2010)
  • כמה טוב שנפגשנו (סינגל)[10] (2011)
  • תמשיך לטפס (keep climbing)[11][12] (2012)
  • אַ מחייה (יידיש) (2013)
  • ירושלים שבלב (סינגל) (2015)
  • הנני בידך (סינגל) (2015)
  • אתה בחרתנו (סינגל) (2016)
  • אוצר של יראת שמיים / Bring the house down‏ (2016)
  • כמה טוב שנפגשנו (שירים ישראלים) (2017)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם פריד בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי מוזיקאים

הערות שוליים

  1. ^ פריד כסולן במקהלה באתר יוטיוב
  2. ^ לפני ההופעה, כדי שההופעה תעבור בהצלחה. ולאחר ההופעה, כדי לתת הודאה לבורא העולם על הצלחת ההופעה
  3. ^ אברהם פריד כשהיה צעיר - נדיר!!!, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:01)
  4. ^ משה ויסברג, האם המאבק נגד הופעות וערבי שירה מתחדש?, באתר בחדרי חרדים, 17 בפברואר 2017
  5. ^ לינוי משעלי 03.08.17 12:48 י"א באב תשעז, ‏ישראלי חזק וטוב: אברהם פריד משיק אלבום חדש, באתר "סרוגים", 3 באוגוסט 2017
  6. ^ מאיר קליינר, פריד חוגג יובל, באתר ynet, 15 בפברואר 2009
  7. ^ יואב פרידמן, פריד מציג: מעשור יוצאים שלושים, באתר ynet, 5 במרץ 2009
  8. ^ האלבום הופק עבור תומכי בתי חב"ד בלבד. (יואב פרידמן, קול משפחת פריד, באתר ynet, 5 במאי 2009)
  9. ^ יואב פרידמן, ניגונים סלונים, באתר ynet, 14 בינואר 2010
  10. ^ לירון נגלר-כהן, שלמה ארצי, מאחוריך: אברהם פריד, באתר ynet, 26 ביוני 2011
  11. ^ טלי פרקש, אברהם פריד תמשיך לטפס, באתר ynet, 29 בפברואר 2012
  12. ^ או 'רצוננו לראות את מלכנו'