מיכל מודעי

מיכל מודעי
לידה	1931; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	2 במרץ 2012 (בגיל 81 בערך)
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
השקפה דתית	פמיניסט
בן זוג	יצחק מודעי

מיכל מודעי (1931 – 2 במרץ 2012) הייתה פעילה חברתית בתחום מעמד האישה ונשיאת כבוד של ארגון ויצו העולמי. מודעי הייתה מלכת היופי של ישראל לשנת 1951 ורעייתו של הפוליטיקאי ושר האוצר יצחק מודעי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בירושלים לאשר שמואל וציפורה הריסון (הראל), משפחה ציונית ודתית ותיקה בארץ ישראל. שני הוריה היו צאצאי הראש"ז צורף - אבי משפחת סלומון בארץ ישראל. לאביה הייתה חנות סידקית בשכונת מאה שערים בירושלים. היא למדה בבית הספר אוולינה דה רוטשילד, ואחר כך הוכשרה כגננת במכללת דוד ילין, ועבדה במקצועה במעברת זכרון יעקב. בגיל 20 נבחרה למלכת היופי השנייה של ישראל. לאחר בחירתה, נשלחה לשנה של הרצאות וגיוס כספים ברחבי העולם. אז הכירה את יצחק מודעי, מי שעתיד להיות בעלה, ששרת כנספח צבאי בלונדון.

היא התחילה את פעילותה בוויצו בשנת 1968 במסגרת סניף הרצליה. בשנת 1979 נבחרה לתפקיד יושבת ראש ויצו ישראל. בתקופה זו יזמה את הקמת המקלט הראשון של ויצו לנשים מוכות בשנת 1983. בשנת 1984 נבחרה ליושבת ראש הנהלת ויצו העולמית. בשנת 1992 נבחרה לסגנית נשיאת ויצו העולמית, ובשנים 1996–2004 הייתה נשיאת ויצו העולמית. מאז היא נשאה בתואר נשיאת כבוד של ויצו העולמית. במסגרת ובנוסף לתפקידיה בוויצו, מילאה מודעי תפקידים ציבוריים שונים. היא הייתה חברה בהנהלה הציונית ובוועדת סל הבריאות. היא כיהנה כיושבת ראש מועצת ארגוני הנשים.

מודעי הייתה כלת פרס ראש הממשלה לפעילות התנדבותית לשנת 1999. בשנת 2004 הוענק למיכל תואר הכבוד "יקירת תל אביב" על תרומתה ופעילותה בעיר תל אביב.

מודעי פרסמה את הספר "יומנה של מלכת יופי", בהוצאת "לאישה" 1953.

למודעי היו שלושה ילדים. בתה הבכורה, הראלה, נהרגה בתאונת דרכים ב-1979. פרס מפקד גלי צה"ל מוענק בטקס שמתקיים מדי שנה לזכרה של הבת ששירתה כמפיקה בתחנת הרדיו הצבאית. בנה, בועז מודעי, הוא דיפלומט בכיר בשירות החוץ הישראלי שכיהן בתפקיד שגריר ישראל באירלנד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מיכל מודעי בוויקישיתוף

קורות חייה, באתר הסוכנות היהודית (באנגלית)
דוד דרעי, שגרירות בעל כורחן, באתר ynet, 2 במאי 2008, ראיון בווידאו
נשיאת ויצו לשעבר מיכל מודעי הלכה לעולמה, באתר ynet, 3 במרץ 2012
מיכל הראל יוצאת לחו"ל כמלכת היופי, יומני כרמל 1951 (התחלה 6:30)

מלכות היופי של ישראל
שנות החמישים	מרים ירון (1950) • מיכל הראל (1951) • אורה ורד ג'מילי (1952) • חבצלת דרור (1953) • אביבה פאר (1954) • אילנה כרמל (1955) • שרה טל (1956) • עטרה ברזילי (1957) • מרים הדר (1958) • רינה יצחקוב (1959)
שנות השישים	עליזה גור (1960) • דליה ליאון (1961) • יהודית מזור (1962) • אסתר כפיר (1963) • רונית רינת (1964) • עליזה שדה (1965) • אביבה ישראלי (1966) • בתיה כבירי (1967) • מירי זמיר (1968) • חווה לוי (1969)
שנות השבעים	מושית ציפורין (1970) • אתי אורגד (1971) • אילנה גורן (1972) • לימור שריר (1973) • עדנה לוי (1974) • אורית קופר (1975) • רינה מור (1976) • זהבה ורדי (1977) • דורית ילינק (1978) • ורד פולגר (1979)
שנות השמונים	אילנה שושן (1980) • דנה וקסלר (1981) • דבי הס (1982) • שמעונה הולנדר (1983) • ספיר קופמן (1984) • הילה קלמן (1985) • נילי דרוקר (1986) • ימית נוי (1987) • שירלי בן מרדכי (1988) • ניקול הלפרין (1989)
שנות התשעים	איבונה קרוגליאק (1990) • מירי גולדפרב (1991) • רוית אסף (1992) • יאנה חודריקר (1993) • רווית ירקוני (1994) • יאנה קלמן (1995) • טלי לוונטל (1996) • מירית גרינברג (1997) • לינור אברג'יל (1998) • רנא רסלאן (1999)
העשור הראשון של המאה ה-21	נירית בקשי (2000) • אילנית לוי (2001) • ימית הר נוי (2002) • סיון קליין (2003) • גל גדות (2004) • ילנה ראלף (2005) • יעל נזרי (2006) • לירן כוהנר (2007) • תמר זיסקינד (2008) • עדי רודניצקי (2009)
העשור השני של המאה ה-21	שביט ויזל (2010) • אלה רן (2011) • שני חזן (2012) • טיטי איינאו (2013) • מור ממן (2014) • מעיין קרן (2015) • קארין עליה (2016) • רותם רבי (2017) • ניקול רזניקוב (2018) • סלע שרלין (2019)
העשור השלישי של המאה ה-21	תהילה לוי (2020) • נועה כוכבא (2021)