בועז מודעי

בועז מודעי
	אין תמונה חופשית
לידה	המאה ה־20; חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
	2010–2015; (כ־5 שנים)
סגנית	נורית טינרי-מודעי
תחת שרי החוץ	ליברמן ונתניהו
	קונסול הדיפלומטי ישראל לקריית הוותיקן; ראש חטיבת ההדרכה במשרד החוץ; ראש קורס הצוערים של משרד החוץ;
	קונסול הדיפלומטי ישראל לקריית הוותיקן; ראש חטיבת ההדרכה במשרד החוץ; ראש קורס הצוערים של משרד החוץ;

בועז מודעי (נולד ב-1957) הוא דיפלומט ישראלי המכהן כשגריר ישראל בסלובקיה. היה שגריר ישראל באירלנד משנת 2010 עד 2015^[1].

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעי נולד בשנת 1957 בישראל ליצחק מודעי, שכיהן כשר האוצר בין השנים 1984–1986 וכשר המשפטים מאפריל 1986 עד חודש יולי של אותה השנה. אמו, מיכל מודעי (לבית הראל), הייתה מלכת היופי של ישראל לשנת 1951, פעילה חברתית בתחום מעמד האישה ונשיאת כבוד של ארגון ויצו העולמי.

קריירה דיפלומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעי הצטרף לשירות החוץ הישראלי בשנת 1988, מייד בסיום לימודיו באוניברסיטת תל אביב (מדעי המדינה). הוא שירת בתפקידים אחדים בשגרירויות ישראל בגואטמלה, בהונדורס, בתאילנד ובלונדון. הוא שימש כקונסול הדיפלומטי הראשון של שגרירות ישראל לקריית הוותיקן^[2]. בתפקיד זה שימש כמתאם הפוליטי לביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל בשנת 2000^[3]. לפני שעבר לדבלין, עמד שש שנים בראשות חטיבת ההדרכה של משרד החוץ בירושלים^[4].

לאחר שמונה לשגריר ישראל באירלנד, הצטרפה אליו רעייתו דאז, נורית טינרי-מודעי אשר מפברואר 2012 עד ספטמבר 2015^[5] כיהנה בתפקיד כסגנית השגריר^[6]^[7]. תחת הנהגתם, השגרירות הישראלית בדבלין ספגה ביקורת חוזרת ונשנית על תקריות דיפלומטיות שאירעו בעיקר ברשתות החברתיות המקוונות. מודעי ורעייתו אימצו גישה "פרובוקטיבית" לדיפלומטיה שלעיתים הביכה את השגרירות^[8].

השגרירות הישראלית באירלנד בראשותו זכתה ב"אות ההערכה השנתי על פעילות הסברתית יוצאת דופן" מטעם אוניברסיטת חיפה. ב-31 בדצמבר, באתר האינטרנט של האוניברסיטה צוין: ”השניים [השגריר מודעי ורעייתו נורית, סגניתו] קיבלו את אות ההערכה על פעילותם במאבק מול מקדמי החרם הכלכלי-תרבותי של ישראל ומול גורמים אנטישמיים ועל חשיפה של התרבות הישראלית, מגוון אתרי התיירות והישגים טכנולוגיים של ישראל לתושבי אירלנד, קידום שיתוף פעולה אקדמי, תרבותי וכלכלי וגיוס תומכים ואזרחים שמוכנים להזדהות ולהגן על תדמית ישראל.”^[9] הם גם זכו לפרס צוות שגרירות מצטיין בשנת 2014 מטעם משרד החוץ וזכו לדברי שבח מהמנכ"ל דאז ניסים בן שטרית. מצד שני, מבקריהם דחו את מודעי ורעייתו על גישת ההסברה הישראלית שלהם. שגרירות ישראל בדבלין נמצאה בכותרות (בהקשר של מבוכות דיפלומטיות) פעמים רבות מאז כניסתם לתפקידיהם, לא רק בגלל היחסים המתוחים בין דבלין לירושלים, אלא גם בגלל פרובוקציות מביכות של אנשי ישראל בשגרירות, המנסים לחשוב בצורה יצירתית על הסברה.

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרדת עובדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת היותו ראש חטיבת ההדרכה במשרד החוץ הישראלי, בשנת 2007 נחקר מודעי על ידי משטרת ישראל בחשד שהטריד אישה שהייתה כפופה למרותו. משטרת מחוז ירושלים קיבלה תלונה מעובדת קודמת של מודעי, שהתלוננה על קבלת שיחות טלפון מטרידות ממספר בלתי מזוהה. המשטרה עקבה אחר מספר הטלפון והגיעה אל מודעי, שלטענתו האמין שהמתלוננת הפיצה בקרב עובדיו כי ניהל רומן מחוץ לנישואים וכי מידע שקרי זה "הדיר שיניה מעיניו". לכן, הוא הרגיש שגם היא לא צריכה לישון. משטרת ירושלים נתנה למודעי צו מניעה מלהתקשר אליה, דיווחה על האירועים לנציבות שירות המדינה, והמליצה להעמיד לדין את מודעי^[10].

תקריות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמם של בועז מודעי ורעייתו נורית נקשר במספר תקריות דיפלומטיות ומחלוקות שאירעו במרשתת:

"מחשבה לחג המולד... אם ישו ואמו מריה היו חיים כיום, הרי שכיהודים ללא הגנה שגרים בבית לחם הם היו נרצחים בלינץ' על ידי פלסטינים עוינים. רק מחשבה..." סטטוס זה הועלה לפייסבוק עם תמונה שבה נראה לבם של ישו ומריה עולה באש ומושחז בחרב. הסטטוס הועלה לרשת החברתית המקוונת במהלך עונת חג המולד ב-17 בדצמבר 2012^[11]. העיתון המקוון The Times of Israel דיווח כי "כמה מאנשי השגרירות הישראלית בדבלין דרשו לפטר את השגריר"^[12], ואילו דובר משרד החוץ בירושלים יגאל פלמור אמר ש"כמובן שנערוך בדיקה פנימית כדי לברר כיצד הועלה פוסט מסוג זה, אבל זה כאמור עניין פנימי, כדי לוודא שדבר כזה לא יחזור על עצמו"^[13].
ב-16 באוגוסט 2013 פורסמה כתבה בעמודי הפייסבוק והטוויטר של השגרירות ובה ציטוט לפיו "האומות המאוחדות הפך לכלי אנטי-ישראלי ושאדולף היטלר, לו היה חי היום, היה מרוצה מתפקודו"^[14]. כתבה זו היא תמליל של נאום שנשא בשנת 2011 פליט סודאני המשבח את ישראל ומבקר את האומות המאוחדות, שעסוק בגינוייה של ישראל במקום לעסוק ב"מעוולים" גדולים ממנה^[15].
ב-12 בינואר 2015 פרסמה השגרירות "ציוץ" ברשת החברתית טוויטר, שכלל תמונה שבה הוצג הציור מונה ליזה של האמן לאונרדו דה וינצ'י כשהיא עוטה חג'אב ואוחזת רקטה, ומתחתיה הכיתוב "ישראל עכשיו, פריז אחר כך". מעל התנוססה הכותרת "אל תגידו שלא הזהרנו אתכם", בהתייחס לפיגועים שבוצעו כמה ימים לפני כן בפריז^[16].
במהלך מבצע צוק איתן, ב-23 ביולי 2014 העלה חשבון הטוויטר הרשמי של השגרירות ציוץ מחדש של תמונה ובה נראה הדגל הפלסטיני עם תמונתו של אדולף היטלר והטקסט "פלסטין החופשית - עכשיו!" והמסר "חמאס מובל בידי היטלר"^[17].
בתקרית אחרת, פרסם ערוץ 10 מברק שנשלח על ידי מודעי לבכירים במשרד החוץ והודלף, בו היא טוענת ש"פעילים ישראלים פרו-פלסטיניים, המשמיצים את ישראל בחוץ לארץ, פועלים ממניעים פסיכולוגיים ובהם - יחסים לא פתורים עם ההורים ובעיות של זהות מינית"^[18].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ברק רביד, לאחר עיכוב: הדיפלומט יצחק לבנון מונה לשגריר, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2009
^ Vatican and Israel jointly seek pilgrims for Year 2000, באתר Jweekly
^ [1]
^ Irish government rejects Israel boycott, באתר ג'ואיש כרוניקל
^ Where Israel is concerned it's always Groundhog Day
^ Why, Mr Ambassador, you're spoiling me, באתר ג'ואיש כרוניקל
^ Israeli Embassy’s ‘lynching Jesus’ Facebook post sparks Irish ire, באתר The Times of Israel
^ Israeli Embassy Deletes ‘Christmas Thought’ Attacking Palestinians From Facebook, באתר הניו יורק טיימס
^ נוסח ההודעה, באתר אוניברסיטת חיפה
^ לילך שובל, "ראש חטיבה במשרד החוץ הודה בהטרדה", באתר ynet, 28 במרץ 2007
^ אהד כהנים, "אם ישו ומריה היו חיים היום - הפלסטינים היו עושים בהם לינץ'", באתר פורבס, 17 בדצמבר 2012
^ Israeli Embassy’s ‘lynching Jesus’ Facebook post sparks Irish ire, באתר The Times of Israel
^ ברק רביד, הפרובוקציה החדשה של שגרירות ישראל באירלנד, דיפלומאניה - הבלוג של ברק רביד, 17 בדצמבר 2012
^ הכתבה, באתר אש התורה (באנגלית)
^ ג'וני זילבר, שגרירות ישראל באירלנד: היטלר היה שמח על תפקוד האו"ם, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2013
^ עמית סגל ואלעד שמחיוף, ‏שגרירות ישראל באירלנד לצרפת: "אל תגידו שלא הזהרנו אתכם", באתר ‏מאקו‏, 14 בינואר 2015
^ הציוץ (באנגלית)
^ מואב ורדי, סגנית השגריר באירלנד: הפעילים הפרו-פלסטיניים מונעים מבעיות בזהות המינית, באתר nana10‏, 12 ביוני 2012

[1] ברק רביד, לאחר עיכוב: הדיפלומט יצחק לבנון מונה לשגריר, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2009

[2] Vatican and Israel jointly seek pilgrims for Year 2000, באתר Jweekly

[3] [1]

[4] Irish government rejects Israel boycott, באתר ג'ואיש כרוניקל

[5] Where Israel is concerned it's always Groundhog Day

[6] Why, Mr Ambassador, you're spoiling me, באתר ג'ואיש כרוניקל

[7] Israeli Embassy’s ‘lynching Jesus’ Facebook post sparks Irish ire, באתר The Times of Israel

[8] Israeli Embassy Deletes ‘Christmas Thought’ Attacking Palestinians From Facebook, באתר הניו יורק טיימס

[9] נוסח ההודעה, באתר אוניברסיטת חיפה

[10] לילך שובל, "ראש חטיבה במשרד החוץ הודה בהטרדה", באתר ynet, 28 במרץ 2007

[11] אהד כהנים, "אם ישו ומריה היו חיים היום - הפלסטינים היו עושים בהם לינץ'", באתר פורבס, 17 בדצמבר 2012

[12] Israeli Embassy’s ‘lynching Jesus’ Facebook post sparks Irish ire, באתר The Times of Israel

[13] ברק רביד, הפרובוקציה החדשה של שגרירות ישראל באירלנד, דיפלומאניה - הבלוג של ברק רביד, 17 בדצמבר 2012

[14] הכתבה, באתר אש התורה (באנגלית)

[15] ג'וני זילבר, שגרירות ישראל באירלנד: היטלר היה שמח על תפקוד האו"ם, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2013

[16] עמית סגל ואלעד שמחיוף, ‏שגרירות ישראל באירלנד לצרפת: "אל תגידו שלא הזהרנו אתכם", באתר ‏מאקו‏, 14 בינואר 2015

[17] הציוץ (באנגלית)

[18] מואב ורדי, סגנית השגריר באירלנד: הפעילים הפרו-פלסטיניים מונעים מבעיות בזהות המינית, באתר nana10‏, 12 ביוני 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]