AK-47

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רובה AK-47 קלשניקוב
AK-47 type II Part DM-ST-89-01131.jpg
מידע כללי
סוג רובה סער
תכנון מיכאיל קלשניקוב, 19441946
שנות שירות 1949 - עד ימינו
מידע טכני
קליבר 7.62x39 מ"מ
פעולה גז, בריח מסתובב
חירוק קנה 1:12
הזנה מחסנית
(30 או 40 כדורים, 75 במחסנית תוף)
כוונות ברזל (378 מ"מ)
אורך כולל 870 מ"מ עם קת עץ
אורך קנה 415 מ"מ
משקל ריק כ-4.3 ק"ג
קצב אש 600 כדורים לדקה
מהירות לוע 715 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 100–800 מטר

רובה קלשניקוב אוטומטי מודל 1947רוסית: Автомат Калашникова образца 1947 года) או בקיצור AK-47, המוכר גם בשם קלשניקוב (רבים מבטאים "קלאצ'ניקוב", באופן מוטעה, או בקיצור: "קלאץ'"), הוא רובה סער מתוצרת סובייטית העושה שימוש בתחמושת בקליבר 7.62 מ"מ (7.62x39). הקלשניקוב הוא רובה סער זול מאוד ונוח לתפעול, ונחשב לרובה הסער הנפוץ והפופולרי ביותר בעולם, עם כ-100 מיליון יחידות שיוצרו‏[1]. מיליציות וארגוני טרור רבים משתמשים בו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובה תוכנן על ידי מיכאיל קלשניקוב. קלשניקוב היה מפקד טנק בצבא הרוסי במלחמת העולם השנייה, ולאחר שהטנק שלו נפגע הוא נאלץ לצאת ממנו, ולהגיע בכוחות עצמו למקום בטוח. במהלך הלחימה הרגלית הזאת הבין כמה חסר רובה אוטומטי לצבא האדום, בשעה שהגרמנים עושים שימוש מוצלח וקטלני בתמ"ק האוטומטי שלהם (הMP40 שמייסר) וברובה הסער המתקדם שלהם MP44, אשר שימש מקור השראה ל- AK-47. בעת שהחלים מפציעתו בבי"ח צבאי קרא ספר על פיתוח רובים וכלי-ירייה, והחל לתכנן את הרובה האוטומטי שלו. על פי גרסה אחרת, מיכאיל קלשניקוב תכנן את הרובה בו בעת ששכב במיטתו בבית החולים והתאושש מפצעיו. מאוחר יותר סיפר, שהתכונה החשובה ביותר לדעתו ברובה היא היופי. הרובה אומץ על ידי הצבא האדום בשנת 1949. מאוחר יותר עבר הרובה שינוי מהמודל הראשוני (שפותח ב-1946), אשר כיום כמעט ואינו מצוי, למודל המשופץ, אשר הוא המוכר והידוע, והוא המיוצר עד היום. גם הדגם השני עבר שיפור, הנקרא AKM (ברוסית: Автомат Калашникова Модернизированный, רובה קלשניקוב משודרג), קלשניקוב משודרג, שתוכנן בשנות החמישים ונכנס לשירות הצבא האדום בשנת 1959. הרובה המשודרג היה אמין יותר, מדויק יותר, קל יותר מקודמיו, ונפוץ אף הוא, עד היום. בשנת 1974 עבר הרובה שדרוג נוסף, הנושא את השם AK-74, וממנו נפוצו נגזרות רבות, כמפורט מטה.

על בסיס רובה הקלשניקוב פותח אף רובה הצלפים, הדרגונוב (ברוסית: Снайперская винтовка Драгунова, רובה צלפים דרגונוב, או בקיצור SVD או СВД). לדרגונוב תחמושת בקליבר זהה לקלשניקוב, אך כדור מוארך יותר המיועד למטרה לירי צליפה. הוגה ומפתח הדרגונוב היה סרגיי גאברילוביץ'. רובה הצלפים נראה כקלשניקוב מוארך ביותר עם קת מותאמת צליפה ומחסנית קצרה. כמו כן פותחו עשרות, אם לא מאות דגמים של כלי נשק המבוססים על הקלשניקוב, בשל אמינותו הגבוהה.

בשנת 2009 במסגרת חגיגות יום ההולדת התשעים של מיכאל קאלשניקוב, הוענק לו פרס גיבור הפדרציה הרוסית על ידי נשיא רוסיה, דימטרי מדבדב. באוקטובר 2011 הודיע משרד הביטחון הרוסי כי לא ירכוש עוד רובים מדגם AK-47.

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלשניקוב מצטיין באמינות גבוהה ובעמידות רבה. אף על פי שבעת פיתוחו היה קל וקצר מרובי התקופה, חסרונו הגדול הוא משקלו הרב (בערך 4 ק"ג לאחר ריקון), דיוק לא גבוה וחוסר התאמה לאביזרים מערביים מודרניים, היות שלא תוכנן להתאים אליהם - בעיות שנפתרו חלקית, מכיוון שישנם מתאמים ופותחו גרסאות קלות יותר ומדויקות יותר לרובה. עם השנים נוצרו לו גרסאות נוספות (קת מתקפלת תחתונה, צידית, מקוצר, קליבר 5.56 מ"מ ועוד).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייל יורה ברובה צלפים דרגונוב

הקלשניקוב הוא רובה הסער הנפוץ ביותר בעולם ומלבד המספר העצום של רובי AK-47 שנפוצו בעולם, מספר רב של מדינות (בייחוד בגוש המזרחי) ייצרו חיקויים של הקלשניקוב ורובי סער המבוססים עליו. אחד מהם הוא רובה הסער הישראלי גליל, שמבוסס על גרסה פינית של הקלשניקוב המוכרת בשם Valmet, אך ישנם חיקויים של ממש הנושאים את שם המותג "קלשניקוב" ובנויים באופן זהה, אף על פי שהם מיוצרים באופן פיראטי. לפני מותו, עבד קלשניקוב על רשימת הפטנט על הרובה והפסקת ייצורו הפיראטי, אשר לטענתו, פוגע באמינותו ובשמו הטוב של הרובה.

בגלל תפוצתו הרבה ומחירו הזול, הגיע הקלשניקוב למספר רב של קבוצות גרילה וארגוני טרור, והרובה הפך מזוהה עמם. רוב הכוחות המערביים מעדיפים את סדרת ה-M16 האמריקאית על שלל גרסאותיה ורובים אירופאים כגון G36 ,FAMAS ,שטייר AUG ו-SA80, המדויקים בהרבה.

הרובה היה מרכזי כל כך במהפכה המוזמביקית, עד כדי שהוא מופיע בדגל מוזמביק. כמו כן, לפי התפיסה וזיהויו עם ארגוני טרור, הוא מופיע אף בלוגו החזבאללה.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה AK-47
רובה AK-47 עם קת מעץ
רובה AKS-47 עם קת מתקפלת
  • AK-47 1948–51, 7.62x39mm - המודל המקורי הראשוני. נדיר כיום.
  • AK-47 1952, 7.62x39mm - מודל בעל משקל של 4.2 ק"ג. מותאם להרכבת קת עץ ובעל ציפוי כרום.
  • AKS-74 (רובה אוטומטי קלשניקוב מודל 1974, בלועזית: Avtomat Kalashnikova model 1974, או בקיצור: AKS-74) - גרסה מחודשת של ה-AK-47 שההבדל ביניהם הוא במעבר מקוטר 7.62x39 מילימטר ל־5.45x39 מילימטר. הרובה משמש את הכוחות המוטסים הרוסים שכן הקת הוחלפה לקת מתקפלת וחלקי העץ של הרובה הוחלפו בפלסטיק חזק.
  • AKS-47 - מתאפיין בקת מתכת מתקפלת-מטה, דומה לרובה הגרמני ה-MP40. נישא בעיקר על נגמ"ש ה-BMP-1, כמו גם על ידי כוחות מזוינים.
  • AK-74U - רובה אוטומטי קלשניקוב מודל 1974 מקוצר. זוהי בעצם גירסת הקראבין של הקלשניקוב, עם קת מתקפלת.
  • AKMS 7.62x39 מ"מ - דגם מתקפל של ה-AKM, הנישא בעיקר על ידי כוחות מוטסים וצנחנים.
  • RPK 7.62x39 מ"מ - דגם כבד, בעל קנה ארוך.
  • AKM 7.62x39 מ"מ - דגם קל של ה-AK-47. שוקל 3.1 ק"ג.
  • AK-101/AK-102 - סדרת רובים.
  • AK-103/AK-104 - סדרת רובים.
  • AK-107/AK-108 - סדרת רובים.

בסוף שנות ה-80 פותח דגם בולפאפ של רובה סער OC-14 המכונה "גרוזה" - סערה. מאפיינים: ממדים: משקל: 2.7 ק"ג, 3.1 ק"ג לפי הדגם) אורך כולל: 720 מילימטר, 720 מילימטר (לפי הדגם) אורך קנה: 240 מילימטר, 415 מילימטר (לפי הדגם)

הזנה: 20\30 כדורים טווח ירי: 400 מטר קליבר: 9X39\7.62X39\5.45X39 (כדור ללוחמה בשטח עירוני מסוג SP-6 SP-5) מילימטר עיצוב: בולפאפ המבוסס על AKS-74U, שילוב עם מטול 40 מ"מ מסוג GP-25 כשלשניהם הדק אחד המעביר בין מטול לרובה בדומה להעברה של M-16 מאוטומטי לחצי-אוטומטי. בנוסף יש אפשרות הרכבה של כוונה אופטית X4 ומשתיק קול כוונת: כוונת הדומה לכוונת הסטנדרטית של M-16 עם מפצה, המשמשת גם כידית. בנוסף לכוונת ידית יש כוונת מתקפלת קדמית לירי מטולים.

הדגם הזה נמצא בכמויות מוגבלות בשימוש הספצנאזים השונים, הכוחות המיוחדים של רוסיה.

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]


בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-AK-47 הוא אולי רובה הסער הנפוץ ביותר בעולם. העובדה שבזמן המלחמה הקרה מכרה אותו ברית המועצות לעשרות מדינות וארגוני גרילה וטרור שנלחמו בארצות הברית, ברית נאט"ו וישראל - בהן מדינות הגוש המזרחי, מדינות ערב, חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטיני - הפכו אותו מחד לסמל של נשק פשוט, אמין וזול המסמל התנגדות ומאידך לסמל של נשק פרימיטיבי ופחות יעיל (לעומת סדרת רובה M-16 המערבית) המשמש ארגוני טרור וגרילה בעלי איכות צבאית נמוכה. ה-AK-47 מופיע אף במספר דגלים של מדינות וארגונים צבאיים (כמו בדגל של חזבאללה). בתפישה המערבית, הרואה את ארצות הברית ונאט"ו כ"טובים" ואת ברית המועצות וגרורותיה כ"רעים", ה-AK-47 זכה לתדמית של "הרובה של הרעים" והופיע שלא בטובתו בצורה זו בסרטי קולנוע ומשחקי מחשב רבים (כגון Counter-Strike, Call of Duty: Black Ops, Call of Duty 4). עם זאת, עמידותו הרבה (גם לבוץ, לחות ושהיה מתחת למים) ותפוצתו הנרחבת גרמו לכך שהוא היה בשימוש גם בקרב כוחות מיוחדים של מדינות המערב, ובפרט יחידות קומנדו הפועלות בעורף האויב וכן בקרב יחידות קומנדו ימי. מספר מדינות, בהן ישראל, אף פיתחו וייצרו חיקויים ל-AK-47 או רובים המבוססים עליו ועל נגזרותיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]