מירצ'ה סאוקאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
מירצ'ה סאוקאן
Mircea Săucan
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 5 באפריל 1928
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באפריל 2003 (בגיל 75)
נצרת עלית (כיום נוף הגליל), ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, תסריטאי, סופר
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירצ'ה סאוקאןרומנית: Mircea Săucan;‏ 5 באפריל 1928 פריז - 13 באפריל 2003 נצרת עילית, כיום נוף הגליל) היה במאי, תסריטאי וסופר ישראלי-רומני. סבל מרדיפות המשטר הקומוניסטי בגלל סרטיו הבלתי רגילים, מהפכנים מבחינה סגנונית, בהתאמה מושלמת עם הגל החדש של הקולנוע הצרפתי, "רעידת אדמה חזקה שהייתה עלולה לשנות את הקונפיגורציה הגאולוגית של הסרט הרומני".[1] תואר כ"אמן חולה תמונות"[2] שסרטיו הלא רבים, איקונוקלסטים,[3] היו יותר "סרטי מצב" מאשר של "עלילה".[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירצ'ה סאוקאן נולד בשנת 1928 בפריז כבן לאב רומני, אלכסנדרו סאוקאן, נכד של רועה צאן, ולאם יהודייה ממשפחה דוברת הונגרית, תרזה סולומון. המשפחה עברה אחרי לידתו לפראג, שבה התחתנו הוריו רשמית ואביו למד במכון הפוליטכני המקומי.[4][5] ב-1934 עברו לגור ברומניה, בעיר קאריי. בעקבות תכתיב וינה משנת 1940 כשסופחה קאריי מחדש לממלכת הונגריה נמלטה המשפחה בשנים 1940–1944 לסיביו ולסיגישוארה[5] חלק ממשפחת אמו נעצרה על ידי השלטונות ההונגרים ונספתה באושוויץ[6] בימי השלטון הקומוניסטי בשנים 1952-1948 למד סאוקאן בימוי במכון הסובייטי לקולנוע במוסקבה.[5] אחד ממוריו, לזמן קצר, היה סרגיי אייזנשטיין.[7] מורים אחרים היו סרגיי גרסימוב ומארק דונסקוי,[4]

פעילותו האומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאוקאן ביים ברומניה רק 4 סרטים ארוכים, אבל רק אחד - "Meandre" (נפתולים) הוצג בבתי הקולנוע בשנת 1967. השאר נאסרו על ידי הצנזורה השלטונית או נשארו לא גמורים. לדברי מנולה מרכוס היה במאי מקורי מאוד, בעל השקפה מודרנית מאוד לגבי הקולנוע והמציאות הרומנית אבל בגלל רדיפת המשטר נמנע מלמצות את הפוטנציאל המלא שלו. [8] לאחר שהיה בתחילת דרכו מעריץ כן של האידאולוגיה הקומוניסטית, ומילא את תפקיד מזכיר השלוחה של המפלגה הקומוניסטית באולפני הקולנוע "אלכסנדרו סאחייה" שבבוקרשט,[9] הפך סאוקאן מהר לבלתי רצוי בגלל התוכן הנון-קונפורמיסטי של סרטיו ואיכותו האומנותית. אחרי מות שני הוריו, ואחרי שבע שנים של אבטלה כפויה, החליט להגר לישראל בשנת 1987.[5] אחרי התיישבותו בישראל בשנת 1996 ביים בצרפת את הסרט הקצר בצרפתית "Le Retour" (השיבה).

קובץ סיפוריו הראשון - Camera copiilor (חדר הילדים) פורסם בשנת 1968. את רוב יצירותיו בפרוזה פרסם אחרי עלייתו לישראל, חלקן בצרפת. Manuscrisul de la Ciumați (1989), Izidor Mânecuță (1990), David Rege (1991), Parastasul (1994), Funérailles à Bucarest (2000).

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאוקאן היה נשוי החל משנת 1959 עם סוזנה (ז'וז'ה) רות. לזוג נולד בן בשם אמיל (יליד 1961)[5].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים בבימויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sărbătoarea alegerilor (1952) (חג הבחירות)
  • Pe drumul libertății (1954) (בדרך החירות) - סרט פואטי לירי
  • Reportaj de pe Marea Neagră (1956) (כתבה מהים השחור)
  • Casa de pe strada noastră (1957) - סרט תיעודי (הבית ברחוב שלנו) עם ראדו בליגן כקריין
  • Pagini de vitejie (1959) - (דפים של גבורה) סרט תיעודי - סרט פואטי לירי
  • Când primăvara e fierbinte (1960) - סרט ארוך (כשהאביב חם) -לפי תסריט מאת דומיטרו קרבץ, בנו מאירוביץ', ומירצ'ה סאוקאן, - פואמה קולנועית על חיי הכפר רומני בשלהי מלחמת העולם השנייה, שני חיילים חוזרים לכפר לחופשה בת יומיים. מוזיקה: אנטול ויארו - הוקע על ידי ביטאון המפלגה "סקנטייה" כ"עיוות של מציאות הכפר הרומני, המוצג באופן לא טיפוסי")
  • Țărmul n-are sfârșit (1962) - סרט ארוך (חוף ללא קץ) - סרט נסיוני - הוצג לראשונה ב-1990 - לי תסריט של וצלב סטוקאס ומירצ'ה סאוקאן, עם אאוג'ן פופיצה והזמרת ממוצא רוסי מרינה ווייקה - אהבתם של חייל רומני וצעירה מוסקבאית הנפגשים על חוף הים השחור; מוזיקה מאת טיבריו אולאך
  • Meandre (1966) - סרט ארוך (נפתולים) סרט פסיכולוגי על שני אדריכלים ועל זוג מתבגרים, לפי תסריט של הוריה לובינסקו - עם מרגרטה פוגונט, מיכאי פלדסקו, אנה סלש, דן נוצו, ארנסט מאפטיי - מוזיקה: טיבריו אולאך
  • Alerta (1967) - (האזעקה) סרט תיעודי - על העזרה הראשונה בתעשייה הכימית
  • O sută de lei (1973) - סרט ארוך (מאה ליי) - סרט פסיכולוגי לפי תסריט מאת הוריה לובינסקו, עם השחקנים דן נוצו ויון דיקיסיאנו - מוזיקה: אנטול ויארו„ יש אומרים כי תשליל הסרט נשרף בפקודת אלנה צ'אושסקו ודומיטרו פופסקו - לפי ניקולאיה מנולסקו - אחד הסרטים הנאו-ריאליסטים הרומנים הראשונים[9]
  • Ziduri și mâini (1974) - סרט תיעודי (חומות וידיים) - הפרס ACIN
  • Un sul de ceară (1975) - סרט תיעודי (גליל שעווה)
  • Impresii din copilărie (1977) - תיעודי (רשמים מילדות)
  • Eroul de la Prahova' (1977) (הגיבור מפרחובה)
  • O boală vindecabilă (1978) (מחלה ניתנת לריפוי)
  • Viitorul începe ieri - Ștafeta (1980) - סרט תיעודי (העתיד מתחיל אתמול - השליח) ( הפרס A.C.I.N.) - על מחזור תלמידי תיכון
  • Sub poalele Taborului (1993) (למרגלות הר טבור)
  • Le retour (1994) - (השיבה) סרט קצר, פואטי, בהפקת משרד החוץ של צרפת[5] - עם ארנסט מפטיי בתפקיד הראשי

תסריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Casa de pe strada noastră (1957) (הבית ברחוב שלנו)
  • Când primăvara e fierbinte (1960) (עשהאביב חם)
  • Țărmul n-are sfârșit (1962) (חוף ללא קץ)
  • Ziduri și mâini (1974) (חומות וידיים)
  • Un sul de ceară (1975)
  • Impresii din copilărie (1977)
  • Le retour (1994)

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Camera copiilor, בוקרשט, 1969; (חדר הילדים)
  • Manuscrisul de la Ciumați, תל אביב, 1989; (כתב היד מצ'ומאץ)
  • Izidor Mânecuță: cioburi, Tel Aviv, 1990; ; איזידור מנקוצה -תל אביב, תרגום לצרפתית מאת מוניקה קוסטנדאקה, פריז 1994
  • David rege, 1991; דוד מלך, בוקרשט
  • Parastasul, 1994; האזכרה - בוקרשט
  • Funerailles à Bucarest 2000. לווייה בבוקרשט - תרגום לצרפתית מאת סנדה פרי ומוניקה קוסטנדאקה, תל אביב

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1974 - פרס ACIN (איגוד הקולנוענים של רומניה) עבור הסרט התיעודי Ziduri și mâini
  • 1980 - פרס ACIN (איגוד הקולנוענים של רומניה) עבור הסרט התיעודי Viitorul începe ieri - Ștafeta
  • 1991 מדליון מירצ'ה סאוקאנו - רטרוספקטיבה לכבוד הקולנוען -אורגן על ידי סאבל סטיופול, מנהל ארכיון הסרטים של רומניה
  • 2002 - הפרס סבסטיאן קוסטין (ישראל) - הטקס התקיים בירושלים, בהשתתפות מבקר הקולנוע דן פיינארו

[10]

  • 2003 - Caietele culturale Realitatea evreiasca - מחברות התרבות של המגזין היהודי בבוקרשט "ריאליטאטיה אבריאסקה", גיליון 13, בעריכת ז'או שרבן, מוקדש למירצ'ה סאוקאן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007 Iulia Blaga - Fantasme și adevăruri - O carte cu Mircea Săucan, Editura LiterNet, București
  • Manole Marcus -p.555 Filmul artistic - în N.Cajal, H.Kuller (coord.) - Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Hasefer 2004

Doru Segall p.562 - Filmul documentar - în N.Cajal, H.Kuller (coord.) - Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Hasefer 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר All About Romanian Cinema - שובו של מירצ'ה סאוקאן - מאמר מ-21 ביוני 1991 במגזין קונטמפורנול (ברומנית)

במגזין Noul Cinema 8/1991 - מאמר "הבלתי רגיל - מימד של התרבות", מירצ'ה סאוקאן - מאת סאבל סטיופול (ברומנית)

מאמר מאת מגדה מיכאילסקו - "אמן חולה תמונות" בעיתון אדוורול

Marian Rădulescu Portretul unui necunoscut Mircea Sucan, LiterNet 2007

Observatorul cultural Nr.177 15.7.2003

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מריאן רדולסקו
  2. ^ סאבל סטיופול
  3. ^ George Littera
  4. ^ 1 2 Costel Safirman
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 Young jews
  6. ^ M. Mihăilescu 2003
  7. ^ Astra Film
  8. ^ M.Marcus 2004 עמ' 555
  9. ^ 1 2 Valerian Sava
  10. ^ Observatorul cultural Nr.146 10/12/2002