נצרת עילית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נצרת עילית
Nazareth Illit COA.png
בית העירייה
שם בערבית الناصرة العليا
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אלכס גדלקין ((ממלא מקום ראש העיר))
גובה ממוצע ‎430‏ מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 40,829 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,255 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 32,521 דונם
מיקום נצרת עילית
נצרת עילית
נצרת עילית
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3755
פרופיל נצרת עילית נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.nazareth-illit.muni.il

נָצְרַת עִלִּית היא עיר מחוז בגליל התחתון, מן הערים הבולטות במחוז הצפון של מדינת ישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974[1].

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצרת עילית נמצאת בחלק המזרחי והגבוה של רכס הרי נצרת, צפונית ומזרחית לעיר נצרת, רכס ארוך המזדקר מתוך הגליל התחתון השטוח, בגובה של כ-500 מ' מעל לפני הים. שיא גובהה של העיר, באזור הר יונה 573 מ'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמתה של נצרת עילית החלה בדצמבר 1956, על פי חזונו של ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון אשר כלל את יישוב הגליל ביהודים. העיר, אשר נקראה בתחילה "קריית נצרת" ורק לאחר מכן "נצרת עילית" נבנתה כעיירת פיתוח ויושבו בה עולים מארצות שונות. העיר נבנתה ברובה על אדמות שהופקעו מערביי הסביבה, ביוזמתו של מרדכי שטנר שהיה אחראי על נכסי הנפקדים, דבר שגרם לחיכוכים.

בשנת 1974 הוכרזה נצרת עילית כעיר. עם השנים השתנה אופייה הדמוגרפי של העיר. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הכפילה את אוכלוסיית העיר וכיום היא נחשבת לאחד ממרכזי "התרבות הרוסית" בישראל. בנוסף, עברו אליה הרבה מאד תושבים מהעיר נצרת הסמוכה. העיר נמצאת על גבול האזור המטרופוליני של נצרת, שהינו גוש של אוכלוסייה ערבית שמרכזו בעיר נצרת, אך מחובר ברצף טריטוריאלי ליישובים ערבים נוספים כיפיע, עילוט, משהד, ריינה וכפר כנא. המתח בין היהודים והערבים התפרץ באלימות מצידם של שני הצדדים באירועי אוקטובר 2000, אלימות אשר גבתה קורבנות בנפש, אך לא באזור נצרת.

חזון מקימי נצרת עילית היה להפוך אותה לעיר המחוז, שתהווה מרכז לכל שוכני הגליל, ולכן שוכנו בה משרדי הממשלה במחוז הצפוני: פרקליטות מחוז הצפון, הסניגוריה הציבורית, לשכת מרשם המקרקעין, מחוז הצפון במשרד הפנים, מחוז הצפון במינהל מקרקעי ישראל, מחוז הצפון במשרד החינוך, ועוד. רבים מן המשרדים ממוקמים ב"קריית הממשלה" על שם יצחק רבין, בה מצוי גם מבנה היכל המשפט, שבנייתו הסתיימה בשנת 1999, המכיל את בית המשפט המחוזי, בית הדין האזורי לעבודה ובית משפט השלום.

את תפקיד ראש המועצה הראשון וראש העיר הראשון מילא מרדכי אלון. מנחם אריאב עמד בראש העירייה מ-1977 ועד בחירות 2008 בהן נבחר שמעון גפסו. בשנת 2013 הושעה גפסו מתפקידו עקב חשדות לפלילים. הוא נבחר מחדש לראשות העירייה, אך עקב השעייתו ממלא את מקומו אלכס גדלקין.

בשנים האחרונות החל גל הגירה של ערבים לעיר, ובמקביל משפחות רבות מהמגזר היהודי נטשו את העיר‏[2]. יש שטענו שגל העזיבה היהודי נוצר בגלל גל ההגירה הערבי‏[3].

אוכלוסייה ודת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בנצרת עילית 40,829 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 58.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,160 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[4] אוכלוסיית העיר היא מעורבת ומורכבת מ:


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

קריית הממשלה על שם רבין בעיר
מפעל שטראוס גרופ בנצרת עילית, ממקורות התעסוקה החשובים של תושבי העיר

מקורות תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצרת-עילית, בהיותה עיר מחוז לגליל, משמשת מרכז תעשייה, מסחר ושירותים ליישובי הסביבה. התעשייה מהווה תשתית מרכזית - הן בנפח שהיא תופסת בכלכלת העיר ובחייה והן במיקומה, שכן חלק מאזורי התעשייה, שהוקמו בעבר מחוץ לעיר, נמצאים היום בסמיכות לשכונות מגורים של העיר שגדלה. בנצרת-עילית חמישה אזורי תעשייה; אזורי התעשייה א’, ב’ ו-ג’, אזור תעשייה הר יונה ואזור התעשייה, ”ציפורית” שמצפון לעיר. כמאה מפעלים שונים ממוקמים ופועלים באזורי התעשייה. בשנת 1957 הוקם מפעל צ.ד. לייצור שוקולד וממתקים. מאוחר יותר נקנתה החברה והמפעל עמה על ידי שטראוס עלית. המפעל מעסיק כ-600 עובדים תושבי העיר והסביבה (נכון לשנת 2008). קיים בעיר קניון, שוק עירוני במבנה מקורה ומספר של מרכזים מסחריים.

תוכנית "נצרת 2000" אשר הוכנה לרגל ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, בנצרת הסמוכה, תכננה ליצור באזור תשתית תיירותית לבואם של תיירים רבים. שני בתי מלון מפוארים נבנו בגבול העיר, אך כפי הנראה בשל הירידה בתיירות בעקבות מהומות אוקטובר 2000 אחד המלונות נסגר, שימש תקופה מסוימת בתור מתקן כליאה לעובדים זרים, הוחזר לפעילות ומשמש בעיקר לכנסים, השתלמויות וועדי עובדים ואילו השני מתפקד כמלון אך בצורה חלקית וחלק ניכר ממנו מאוכלס על ידי משרדי מינהל מקרקעי ישראל.

תרבות, חינוך, תיירות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקליטות מחוז הצפון, שמושבה בנצרת עילית

בעיר מערכת חינוך מפותחת, וכן מכללת נצרת עילית-יזרעאל המשמשת כבית ספר להנדסאים. בשנת 2010 נפתחו בעיר ישיבה תיכונית‏[5], ישיבת הסדר,‏[6] שני גרעינים תורניים[7][8][9] ומכינה קדם צבאית בשם תבור‏[10]. רשת המרכזים הקהילתיים בנצרת עילית היא מרכז הפעילות העירונית בתחום החינוך הבלתי פורמלי וניצול שעות הפנאי. הרשת, על שש שלוחותיה, הפרוסות ברחבי העיר, מציעה מגוון רחב של פעילות חוגית, חברתית, קהילתית ותרבותית לתושבי העיר – ילדים, נוער ומבוגרים

קבוצת הכדורסל של העיר, הפועל נצרת עילית, משחקת בליגה הלאומית. קבוצת הכדורגל של העיר, מ.כ. נצרת עילית, משחקת בליגה הלאומית.

עירית נצרת עילית מקפידה לשמור על שטחים ירוקים, ועל ייעור. בסמוך לעיר נמצא "יער צ'רצ'יל" (אשר הכסף לנטיעתו נתרם על ידי יהודי בריטניה לזכרו של וינסטון צ'רצ'יל). היער המשתרע במורד ההר בין נצרת עילית לעמק יזרעאל מספק נקודות לצפייה בנוף העמק.

שכונות בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2009 קיימות בעיר כשתים-עשרה שכונות מגורים (אחת בשלבי בנייה) והן:

  • שכונת הר-יונה - הצפונית והגדולה ביותר מבין כל שכונות העיר
  • שכונת בנה-ביתך
  • שכונת נוף יזרעאל
  • שכונת זאב
  • שכונת פנחס ספיר
  • שכונת לוי אשכול
  • שכונת גבעת ברק
  • שכונת שלום
  • שכונת דרומית
  • שכונת בן-גוריון
  • שכונת רסקו
  • שכונת הר-יונה ג' (בשלבי בנייה)
  • שכונת קדמת תבור(בשלבי תכנון)

מרכזים קהילתיים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ישנם שני מרכזים קהילתיים לנוער. "הפוך על הפוך" - בית קפה חינמי ומרכז עידוד לנוער. "נענע" - נוער עולה נצרת עילית, לשם רוב בני הנוער באים. במרכז "נענע" יש אימוני ברייקדאנס חינמיים, היפ הופ, חדר מוזיקה עם ציוד ללהקות צעירות ועוד מגוון הצעות. מועדון "הקומונה" - בעיר פועלים ש"ש (מתנדבי שנת שירות) של גרעין "יחד" שמפעילים את מועדון "הקומונה" (כיתות ז'-י"ב) המצליח בעיר. שם מקבלים בני הנוער יחס חם ואוהב, ערכים, ועוברים פעילויות שמטרתן לחבר ולשלב בין כל הקבוצות בחברה.

בעיר פועל מרכז הצלח"ה- מרכז לצעירים בנצרת עילית. המרכז פונה לחיילים ,חיילים משוחררים וסטודנטים בגילאים 18-34 ומציע מבחר שירותים:

  • מידע וייעוץ בנושאי זכויות והטבות לחיילים משוחררים
  • הכוונה מקצועית וסדנאות שונות כגון: מציאת כיוון מקצועי, הכנה לראיונות קבלה, קורסים מקצועיים בתום ההייטק
  • מידע נרחב וסיוע בקבלת מלגות ללימודים אקדמיים
  • ייעוץ והכוונה ללימודים אקדמיים. כמו כן גם קורסים כגון הכנה לבחינה הפסיכומטרית והכנת תיק עבודות למועמדים ללימודים בתחום העיצוב
  • מפגשי תרבות ופנאי לבוגרים והקמת גרעין של פעילים בהתנדבות למיזמים חברתיים שונים
  • קורסים לאנגלית
  • סדנאות להעשרה כללית

בעיר פועל גם מרכז יוניסטרים-עמותה לפיתוח מנהיגות חברתית ועיסקית בקרב בני נוער

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 32°42′27.35″N 35°19′20.99″E / 32.7075972°N 35.3224972°E / 32.7075972; 35.3224972