משיח בשערי רומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משיח בשערי רומא היא אגדה יהודית שמקורה במסכת סנהדרין שבתלמוד בבלי.[1]

האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האגדה רבי יהושע בן לוי, בעת שהרהר ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי, זכה לביקור של אליהו הנביא. "מתי יבוא המשיח?" שאל אותו. ענה הנביא: "המשיח נמצא בשערי רומא, יושב בין עניים, חולים ואומללים. כמוהם, הוא משנה את כריכות פצעיו, אבל עושה זאת פצע אחד בכל פעם, כדי להיות מוכן".

אחר כך הלך רבי יהושע לרומא, פגש את המשיח ובירך אותו באומרו "שלום עליך רבי ומורי". המשיח ענה "שלום עליך בן לוי". לאחר מכן שאל יהושע "מתי תבוא?" ואמרו לו "היום!". יהושע חזר לאליהו ונשאל מה אמר המשיח. 'שלום לך בן לוי', השיב יהושע, ואליהו אמר לו שזה אומר שיהיה לו ולאביו מקום בעולם הבא. אז אמר יהושע שהמשיח לא אמר לו את האמת, כי הוא הבטיח לבוא היום אבל לא. אליהו הסביר "מה שאמר לך היום זה אם תשמעו בקולו".

האגדה בקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ראשוני פרשני התלמוד טענו שקטע זה בתלמוד אינו מתפרש כפשוטו. רש"י על המקום[2] טען שבפתחה של רומי בכוונה לפתחו של גן עדן. רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (מהרש"א) הרחיק לכת וטען שכשכתוב בגמרא "רומי", יש לקרוא 'דה רומי', דרומי, בהתייחס למשיח שנמצא בחלק הדרומי של גן העדן.[3]

חורבת רומא. יש שטענו כי אליה כיוון התלמוד

בתחילת המאה ה-16 הציע המקובל אברהם בן אליעזר הלוי שה'רומא' בסיפור התלמודי היא עיירה קטנה בגליל בשם זהה. מאוחר יותר רבי משה אלשיך טען כי המשיח נמצא בגן עדן המשקיף על עיירה זו.[4]

החשש להיראות כאנטי-רומי הוביל גם לכך שתרגומי התלמוד החליפו את המילה 'רומא' לעיר 'קרתא'.

במהלך ויכוח ברצלונה, בה התמודד הרב משה בן נחמן מול נזיר מומר יהודי-דומיניקאי בשם פבלו כריסטיאני, האחרון ניסה להביא ראיה מסיפור זה למשיחיותו של ישו.

בספר הזוהר[5] נאמר: "שם ירעה עגל דא משיח בן יוסף דאתמר ביה בכור שורו הדר לו, ושם ירבץ דא משיח בן דוד, חד אעבר רומי רבתי וחד אעבר רומי זעירתא דמיכאל וגבריאל לקבלייהו אינון". לפי דברי הזוהר האלו, אחד משני המשיחים יהיה בשערי רומי הקטנה. רבי משה הירושלמי מקשר את מקום קבורתו של אביה בן ירבעם שהוא ניצוץ נשמתו של משיח בן יוסף, לדברי הזוהר האלו שמשיח ישב בשערי רומי הקטנה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד א'
  2. ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד א', ד"ה בפתחא (דקרתא)
  3. ^ מהרש"א על סנהדרין צח א
  4. ^ Berger, Abraham "Captivity at the Gate of Rome: the story of a Messianic Motif", Proceedings of the American Academy for Jewish Research, Vol. 44 (1977), pp. 1-17
  5. ^ רעיא מהימנא פרשת פינחס דף רנ"ב א'
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.