שמואל אליעזר הלוי איידלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המהרש"א

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים. צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסה מגיע עד דוד המלך.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרש"א נולד לגיטל (ממשפחת מהר"ל מפראג) ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, בפולין היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו. הוא נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של בריסק), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (יידיש: של איידל). בשנת שס"ח 1608 נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. השתתף בועד ארבע ארצות בירוסלב, והיה חתום על תקנה שאסרה קניית משרות רבניות בשכר. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום "דלתי לארח אפתחנו" (איוב)[1]. כמו כן היה משורר, וכתב כמה קינות על יהודים שנהרגו מעלילה. נפטר בה' בכסלו ה'שצ"ב (1631), ונקבר באוסטרואה.

חתנו היה ר' משה בן יצחק בונמש (נקרא גם רבי משה מלובמלא)[2] ערך את פירושיו בספר "מהדורא בתרא" והוסיף הערות וחידושים משלו. בהקדמת הספר רשם את צוואת חותנו המהרש"א להפיק את חידושי ההלכות וחידושי האגדות זה לצד זה. תבנית זו נשמרה בדפוס וילנא.[3]

פירוש המהרש"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרש"א חיבר שני חיבורים על הש"ס: חידושי הלכות המבאר את החלק ההלכתי בתלמוד, וחידושי אגדות המפרש את אגדות חז"ל. חיבורים אלו צורפו לחיבור אחד בדפוסים והם משולבים זה בזה לפי סדר הדפים, כאשר החלק ההלכתי הודפס בגופן קטן יותר על מנת להבדיל בין שני החלקים.[3] חיבור זה מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה.

פירושו של המהרש"א מתמקד בעיקר בתוספות, אבל לפעמים מפרש גם את הגמרא ורש"י. הספר נקרא מהדורא בתרא על שם הבאתו כפירוש בסוף הגפ"ת[4]. הספר נחשב לספר יסודי בלימוד תוספות עד כדי כך, שהוא משמש מדד ללומדי תוספות אם לימודם הובן להם על ידי השוואה עם הבנת המהרש"א, והחזון איש באגרותיו מדריך ללמוד מהרש"א כחלק עיקרי בלימוד. גם חכמי המזרח החשיבו מאד את לימוד המהרש"א, לדוגמה, הרב עזרא עטיה הנהיג בישיבת פורת יוסף, שמיד לאחר לימוד התוספות ילמדו את פירוש המהרש"א כולו על הסדר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי 'סיפורי צדיקים' ביידיש שם מתורגמת הכתובת "דלתו פתח לעני". הפסוק המקורי אינו ברור: סביר שמדובר על חלק מפסוק מתחילת קינת איוב "כִּי לֹא סָגַר, דַּלְתֵי..." או ממשלי איוב "בַּחוּץ - לֹא יָלִין גֵּר (במשמעות: זר), דְּלָתַי - לָאֹרַח אֶפְתָּח". ייתכן גם שהיה זה משחק מלים מהפסוק בפרשת כי תצא: "פתח תפתח" במשמעות פתיחת דלתות, במקור: עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ, או משחק מלים על מאמר התלמוד הבבלי (פרק השותפין) דלית ליה דלת במשמעות 'אין לו עניים', וגם 'לקחת (כלומר: פתחת) לו דלת'.
  2. ^ ספר תפארת אבותינו חלק ב', יצחק הכהן מאשקוויטש, הוצ' תמר, התשע"א, עמ' פ"ג.
  3. ^ 3.0 3.1 הספר חידושי הלכות מהדורי בתרא למהרש"א המכונה: מהדורא בתרא הודפס בוילנא בשנת ה'ת"ל (1670). לאחר מכן הועתק בש"ס בדפוס וילנא בסופי הכרכים של התלמוד הבבלי, עם שיבושים רבים, וביניהם גם אבדה ההפרדה בין הערות וחידושי רבי משה בונמש לתוכן המקורי והערוך של המהרש"א. ר' על הספר בכרטסת הספרייה הלאומית.
  4. ^ גפ"ת - גמרא פירוש (רש"י) ותוספות (כלומר: פירוש בעלי התוספות)
תקופת חייו של שמואל אליעזר הלוי איידלס על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.