שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים. צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסה מגיע עד דוד המלך.
תולדות חייו [עריכה]
המהרש"א נולד לגיטל (ממשפחת מהר"ל מפראג) ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, בפולין היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו. הוא נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של בריסק), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (יידיש: של איידל). בשנת שס"ח 1608 נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. השתתף בועד ארבע ארצות בירוסלב, והיה חתום על תקנה שאסרה קניית משרות רבניות בשכר. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו". כמו כן היה משורר, וכתב כמה קינות על יהודים שנהרגו מעלילה. נפטר בה' בכסלו ה'שצ"ב (1631), ונקבר באוסטרואה.
חתנו היה ר' משה בעל "מהדורא בתרא".
ספר המהרש"א [עריכה]
המהרש"א חיבר פירוש על הש"ס אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה. פירושו של המהרש"א מתמקד בעיקר בתוספות, אבל לפעמים מפרש גם את הגמרא ורש"י. חלק מהספר, קיים בשתי מהדורות. הספר נחשב לספר יסודי בלימוד תוספות עד כדי כך, שהוא משמש מדד ללומדי תוספות אם לימודם הובן להם על ידי השוואה עם הבנת המהרש"א, והחזון איש באגרותיו מדריך ללמוד מהרש"א כחלק עיקרי בלימוד. גם חכמי המזרח החשיבו מאד את לימוד המהרש"א, לדוגמה, הרב עזרא עטיה הנהיג בישיבת פורת יוסף, שמיד לאחר לימוד התוספות ילמדו את פירוש המהרש"א כולו על הסדר.
| תקופת חייו של שמואל אליעזר הלוי איידלס על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים [עריכה]
- שמואל אליעזר הלוי איידלס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת" - ערך 1
- שמואל אליעזר הלוי איידלס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת" - ערך 2
- רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס באתר אהלי צדיקים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמואל אליעזר הלוי איידלס", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1323-1320, באתר HebrewBooks
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז |
רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אברהם דנציגר (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שלחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") |
|
| חכמי יהדות ארצות האסלאם |
רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי מרדכי כרמי (בעל ה"מאמר מרדכי") • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי חיים פאלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") |
|
| חכמי ארץ ישראל |
רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אויערבך • רבי אליעזר יהודה ולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר |
|
