משיח בן יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משיח בן יוסף על פי המסורת היהודית הוא המשיח שעוסק בגאולה המעשית והחומרית של עם ישראל, ואמור להיות מצאצאי שבט אפרים, בניו של יוסף.

שני המשיחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חז"ל עתידים להיות שני משיחים:

משיח בן יוסף - המשיח הראשוני שיכונן את השלבים המעשיים-חומריים כהקמת מסגרות לאומיות וקיבוץ העם לארצו.
משיח בן דוד - המשיח הרוחני-האידאולוגי שיביא את העם אל שלמותו הרוחנית.

אבות הטיפוס בעניין זה הם יוסף ויהודה. יוסף שימש כמשנה לפרעה מלך מצרים, ועסק בסדרי ממשלה ושלטון. הוא גם מכונה 'המשביר' על שום שניהל את הצד הארגוני-לוגיסטי של השברת מזון לרעבים. יהודה, לעומת זאת, הינו התלמיד חכם‏[1] ואיש ההגות הרוחני-אידאולוגי, המסמל את המשיח הסולל דרכים לתיקון העולם כולו.

שני אבות הטיפוס הללו, רומזים גם לכך שמשיח בן יוסף יהיה מבני רחל (יוסף היה בכורה של רחל), ואילו משיח בן דוד יהיה מבני לאה (יהודה קיבל את הפונקציה של בכור לאחר חטא ראובן במעשה בלהה, וחטא שמעון ולוי בפרשת שכם).

הציטוט ההיסטורי הראשון בעניין זה הינו כנראה בספר שמואל בהתייחסותו של דוד לשאול הרודף אחריו, "וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵה' אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ ה' לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא:"‏[2] שאול היה משבט בנימין, אך על פי תפיסה זו כל מלך בישראל הינו משיח, בשל כוח הכלל שהוא מייצג והישועות שהוא עושה. שאול המלך שהיה למעשה מלך צבאי, פרק את עול השעבוד הפלישתי, וייסד בעצם את ממלכת ישראל משני חרבות, והקים צבא חמוש היטב, ובית מלוכה שלם, הינו ארכיטיפ למשיח בן יוסף.

על פי מדרש תנחומא משיח בן יוסף נמשל לשור לעומת משיח בן דוד שנמשל לחמור.

הגר"א הרבה לעסוק בנושאים אלו, ואפיין את דמותו של משיח בן יוסף בספר קול התור שכתב תלמידו רבי הלל משיקלוב. לתפיסתו שמקורה במדרש תנחומא משיח בן יוסף מסומל בשור, ואילו משיח בן דוד בחמור‏‏‏[3]. והדבר למעשה מבוסס על ברכת יוסף:

"בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ, וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (ספר דברים, ל"ג י"ז)

לפי שיטתו, משיח בן יוסף הוא תנועה רוחנית שמתגלמת באנשים שבדור. בין 156 המאפיינים של משיח בן יוסף, הוא מונה תנועה שעושה מהלכים ארציים לתחיית האומה, בהסתר ובצניעות, בהדרגה איטית ובסבלנות, מתוך עניות ומסכנות, כאשר לא מכירים בעשייתה. על פי הגר"א משיח בן יוסף אינו חייב להיות גבר, וגם אסתר הייתה בבחינת משיח בן יוסף בדורה. ואף הוא ראה את עצמו בבחינה של משיח בן יוסף שמעודד ליישובה של הארץ וגאולתו של העם.

המהר"ל מפראג ממשיל שני כוחות ישראליים אלו ללב ולמוח. משיח בן יוסף ושבט אפרים מסמלים את הלב הפועם של הממלכתיות הישראלית בעוד משיח בן דוד ושבט יהודה מסמלים את המוח המדיני החושב של הממלכתיות הישראלית‏‏‏[4]. באופן דומה, הרב קוק ממשיל את שני הכוחות ליחס שיש בין הגוף לנשמה. משיח בן יוסף עוסק בחומריות של האומה, שיש לו צד משותף עם שאר האומות ואילו משיח בן דוד עוסק בנשמתיות של האומה, שבו ישראל מתייחד משאר האומות‏‏‏[5].

בהיסטוריה היהודית היו מאבקי שליטה קשים בין שני כוחות אלו החל מתקופת השבטים, והחזון העתידי של איחוד העצים, עץ אפרים ועץ יהודה, כפי שמופיע בספר יחזקאל הוא ששני כוחות אלו יוכלו לשלוט בהרמוניה אחדותית כפי שמבקש יהונתן בן שאול מדוד, "וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה" (ספר שמואל א', כ"ג י"ז) וכפי שכתוב בספר יחזקאל: "וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יִהְיֻה \{יִהְיוּ\} עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד...וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם."‏[6].

מותו של משיח בן יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חז"ל‏‏‏[7] בעקבות נבואת זכריה וקרב מגידו בעקבות הפסוק בנביא "וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ", עתיד משיח בן יוסף לההרג, לפני בואו של משיח בן דוד. דעה מקובלת היא שהוא ייהרג במלחמה כנגד ארמילוס הרשע‏[8] - מלכם של אנשי אדום, במלחמת גוג ומגוג‏‏‏[9]. על פי התנ"ך יהיה מצב של פילוג, שבו יספדו למשיח בן יוסף כל קבוצה בפני עצמה, גרסה נוספת כפי שמופיעה בקול התור שארמיליוס הרשע היינו שר הערב רב.

גם המהר"ל סבר כי משיח בן יוסף יהרג, בשל ההתנגדות הגדולה שתהיה מהגויים כלפי עם ישראל בתחלת מלכות המשיח בעת מלחמת גוג ומגוג, ולכן המעלה שהוא מייצג בעם ישראל תתבטל‏‏‏[10].

חידושו של הגר"א הינו שאין הכרח שמשיח בן יוסף ייהרג (ואף חיבר תפילה מיוחדת "לבקש על חייו של משיח בן יוסף") ובמקומו כל תנועה ואדם שעוסקים באופן מעשי בענייני הכלל וגאולת ישראל שמתבטלים או נהרגים, הם תחליף לגזרה קדומה זו, ויש לראות בהם ניצוצות של משיח בן יוסף שנהרג‏‏‏[11].

הרב אברהם יצחק הכהן קוק חיבר את המאמר המספד בירושלים כהספד לבנימין זאב הרצל חוזה המדינה (ללא אזכור מפורש של שמו), בו ראה ביטוי של משיח בן יוסף‏‏‏[12]. הרב קוק הסביר את מותו של משיח בן יוסף בכך שהכח הלאומי הצר של ישראל, שמייצג משיח בן יוסף, שיש בו גם אהבה פרטית יתירה עתיד להתבטל, כדי לפנות מקום לכוחו האוניברסלי של משיח בן דוד, שמטרתו היא לאחד את כל האנושות למשפחה אחת, שתקרא בשם ה'‏[13].

הנבואה על מות משיח בן יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ, וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר.
בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ-רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן.
וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד‏[14].

על פי רש"י בעקבות תרגום יונתן, המספד בירושלים שיתקיים ביום ההוא, יהיה על אשר דקרו והרגו בהם האומות בגלות. עם זאת, מביא רש"י את דרשת חז"ל שמדובר בהספד על משיח בן יוסף שנהרג. על פי המלבי"ם "תחלה יספדו עליו כמו שסופדים על הבן יחיד שמת ואין אחר תחתיו, וגם אחר כך כשיתגלה משיח בן דוד", ימררו עליו כעל הבן הבכור "באשר הוא היה הבכור והראשון להושיעם, וע"כ יתמיד האבל עליו גם אחרי כן".

על פי תרגום יונתן, רש"י והמלבי"ם רמוזים בחלק הפסוק "כְּמִסְפַּד הֲדַדְ-רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" שתי מספדות שהיו בעבר. המספד על המלך אחאב בן עמרי שהרגו הדד-רימון (בן הדד שעבד את האל רימון) בר טברימון ברמות גלעד (מלכים א' כ"ב) והמספד על המלך יאשיהו בן אמון שהרגו פרעה נכֹ‏ה בבקעת מגידו (דברי הימים ב ל"ה). המלבי"ם עוד מעמיק בעניין ואומר שהמספד על יאשיהו היה מפני שהיה מלך יחיד, והמספד על אחאב היה מפני שהיה הבכור מבין שני המלכים שמלכו בתקופתו, מכיוון שמלך על עשרה שבטים. ובמספד של משיח בן יוסף בירושלים יהיו את שני הדברים ביחד, שיהיה הבכור וגם שכל ישראל יספדו לו.

ערכים קרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה - המספד בירושלים, הקרן ע"ש גלדה כ"ץ, השדמ"ת.

סימוכין והערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה" - בראשית מו, כח
  2. ^ שמואל א, כד, ו
  3. ^ "משלחי רגל השור" - זה משיח בן יוסף שנמשל לשור ו"חמור" - זה משיח בן דוד שנא' עני ורוכב על חמור. (‏מדרש תנחומא בראשית פרק א‏)
  4. ^ ‏מהר"ל נצח ישראל פרק ל"ז‏
  5. ^ ‏מאמרי הראיה א' עמ' 94‏
  6. ^ ‏ספר יחזקאל ל"ז פסוקים ט"ז-כ"ב‏
  7. ^ בבלי, מסכת סוכה נ"ב ע"א‏
  8. ^ ‏ספר אמונות ודעות מאמר שמיני - אות ה‏
  9. ^ ‏רש"י סוכה דף נב/א‏
  10. ^ ‏מהר"ל נצח ישראל פרק ל"ז‏
  11. ^ ‏על פי הרב יוסף ליב זוסמן‏
  12. ^ ‏מאמרי הראיה א' עמ' 94‏
  13. ^ אורות, אורות ישראל, ו, ו
  14. ^ זכריה יב, י-יב