רבי יהושע בן לוי
ערך זה עוסק באמורא בדור הראשון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יהושע בן לוי (תנא).
| רבי יהושע בן לוי | |
|---|---|
| תקופתו | תחילת תקופת האמוראים |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| דור | ראשון לאמוראים |
| בית מדרש | היה ריש מתיבתא בלוד, ובסוף ימיו הייתה ישיבתו בטבריה |
| רבותיו | רבי יהודה בן פדיה, בר קפרא, רבי אלעזר הקפר |
| חבריו | רבי חנינא, רבי יונתןיהושע |
| תלמידיו | רבי סימון, רבי חייא בר אבא, רבי חמא בר עוקבא, ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת |
| מקום קבורתו | על פי המסורת היהודית עלה לשמיים בעודו בחיים |
רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון של האמוראים, בראשית המאה השלישית. חי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים. היה מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.
רבי יהושע היה ריש מתיבתא בלוד, ורק בסוף ימיו הייתה ישיבתו בטבריה. ריב"ל היה עשיר ובעל נכסים, עסק בצרכי צבור והשתדל לטובת בני עמו אצל שרי הממשלה.
היה ממנה את כל תלמידיו וסמך ידם לדון יחידי, להתיר נדרים, לראות כתמים ולהתיר בכורות.
תוכן עניינים |
זהותו[עריכה]
בעל הערכי תנאים ואמוראים מציין שהיו שני חכמים בשם זה, האחד הוא תנא המוזכר במשנה במסכת אבות, והשני הוא אמורא המוזכר רבות בתלמוד. הוא מסביר, כי לא מסתבר לומר שרבי יהושע בן לוי, רבו של רבה בר בר חנה, ותלמידו של רבי אלעזר הקפר[1], וחי בזמן התנאים, הוא אותו רבי יהושע בן לוי המוזכר כתלמידו של רבי חנינא[2] וחי בזמן האמוראים.
בנוסף, מוסיף ומציין בעל ה"ערכי תנאים ואמוראים", שמן ההכרח הוא שהיו שני חכמים בשם זה, כי על אחד מהם מובא נפטר על מיטתו כדרך כל האדם ולא עלה בסערה השמימה. אודות כך הוא מביא את המובא במדרש רבה[3]: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא מראה להן הקב"ה עד שבהן בעולם הזה, ונפשן שביעה והן ישנין.. כי עתה שכבתי אז ינוח לי, בשעת סילוקן של צדיקים הקב"ה מראה להן שכרן, זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן פטרוס תלתהון אמרי תלתא קראי כד דמכין.. חד אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו, וחד אמר תערוך לפני שולחן נגד צוררי וחד אמר כי טוב יום בחצריך מאלף"...". אגדה זו מובאת גם בתלמוד ירושלמי[4] בשינוי קטן, וכן מובאת במדרש שוחר טוב: "וישמחו כל חוסי בך.. רבי זבדי בן לוי ורבי יוסי בן פסטוס ורבי יהושע בן לוי, שלושה אלו קראו פסוקים אלו בשעת פטירתן מן העולם".
בעל הערכי תנאים ואמוראים סובר שהחכם שעלה השמימה בעודו חי הוא האמורא, כי כתוב שרבי חנינא בר פפא הוה שושביניה - של ריב"ל, (אך ראיה זו ניתנת להפרכה לפי פירוש רש"י שמפרש שהוא היה חבירו של המלאך המוות, אך לא של רבי יהושע בן לוי).
למחקר זה של בעל הערכי תנאים ואמוראים, נמצאו סימוכין ברורין לאחרונה. בשנת ה'תשס"ט מצא מיטש פליצר, תושב היישוב ציפורי שבגליל, במהלך חפירות לקראת בניה, מערת קבורה מהמאה ה-3 המצוינת כקברו של רבי יהושע בן לוי הקפר, בפנייתו לחברת אתרא קדישא סירבו להתייחס לפנייתו, בטענה שרבי יהושע בן לוי עלה בחייו לגן עדן, אולם כשהחלה רשות העתיקות לטפל בממצא, עלתה ההנחה כי אין הכוונה לרבי יהושע בן לוי שעליו דובר במדרש שעלה בחייו אלא לחכם אחר, ולכן מצוין שמו בתוספת הכינוי "הקפר" שמשמעו טוחן פירות, על מנת להבדיל בינו לבין החכם המפורסם. ייתכן שמדובר ברבי יהושע בן לוי זה[5]. (מוצא הקבר התנגד לחפירות במקום, ותביעה משפטית הוצאה נגדו)[6].
בכך גם נמצאת חפיפה בין שם התלמיד "רבי יהושע בן לוי הקפר" לשם רבו "רבי אלעזר הקפר".
קברו[עריכה]
במדרש כתוב שיש אומרים שרבי יהושע עלה לגן עדן בעודו בחיים[7], וכך מובא גם בתלמוד בבלי[8].
בשנת ה'תשס"ט מצא מיטש פליצר, תושב היישוב ציפורי שבגליל, במהלך חפירות לקראת בניה, מערת קבורה מהמאה ה-3 המצוינת כקברו של רבי יהושע בן לוי הקפר, בפנייתו לחברת אתרא קדישא סירבו להתייחס לפנייתו, בטענה שרבי יהושע בן לוי עלה בחייו לגן עדן, אולם כשהחלה רשות העתיקות לטפל בממצא, עלתה ההנחה כי אין הכוונה לרבי יהושע בן לוי שעליו דובר במדרש שעלה בחייו אלא לחכם אחר, ולכן מצוין שמו בתוספת הכינוי "הקפר" שמשמעו טוחן פירות, על מנת להבדיל בינו לבין האמורא המפורסם.
מוצא הקבר התנגד לחפירות במקום, ותביעה משפטית הוצאה נגדו[9].
בנו רב יוסף, מוזכר בתלמוד[10], וכן נכדו רבי מיישא, בן בתו[11].
תורתו[עריכה]
מאמריו בהלכה ובאגדה רבים, והם משקפים את מחשבותיו בנושא תיקון המידות ובמוסר. בני זמנו היו משבחים אותו וקראוהו בעל אגדה. בהלכה הלך בדרך משנתו של רבי, ואמר "עמוד ברזל זו המשנה"[12], ודקדק בה לפרשה. כלל היה בידו: כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין אחד יודע מה טיבה, צא וראה מה הצבור נוהג ונהג[13].
כל מאמריו הם באגדה, והוא נקרא "בעל אגדה" בפי בני דורו[14], וכך גם נמצא לאחר פטירתו ספרו "פנקסיה דרבי יהושע בן לוי" בענייני אגדה[15]. זאת לעומת רבי יהושע בן לוי השני, שהיה מגנה את האגדה והעוסקים בה יותר מדי, עד שאמר "הדא אגדתא - הכותבה אין לו חלק, הדורשה מתחרך, והשומעה אינו מקבל שכר"[16]. זו גם אחת מהראיות לכך שהיו שני חכמים בשם רבי יהושע בן לוי, ולא מדובר באותו חכם[17].
אמרותיו[עריכה]
כמה מהמאמרים שלו מופיעים במשנה,[18] כולם עוסקים בדברי אגדה ולא הלכה.
 |
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת |
 |
מאמר אחר שלו הוא המאמר החותם את ששת סדרי המשנה: "אמר רבי יהושע בן לוי, עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר[19], להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא"[20]. רבי עובדיה מברטנורא, גדול פרשני המשנה, מפרש ש"יש" הוא בגימטריא שלש מאות ועשר. כלומר שההנאה וקורת רוח שיש לכל צדיק וצדיק בעולם הבא הוא שלש מאות ועשר פעמים כנגד כל העולם הזה, שאין העולם הזה כולו אלא חלק משלש מאות ועשר ממה שיש לכל צדיק וצדיק נחלה לעולם הבא.
במסכת דרך ארץ זוטא, פרק השלום מובא: "אמר רבי יהושע בן לוי: גדול הוא השלום. שהשלום לארץ כשאור לעיסה. אלמלא שנתן הקב"ה שלום בארץ, הייתה החרב והחיה משכלת את האדם. מה טעם? דכתיב: "ונתתי שלום בארץ"[21] ואין ארץ אלא ישראל, שנאמר: "ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ"[22], ואומר: "והנה כל הארץ יושבת ושוקטת"[23]."
במדרש מובא כי פגש את אליהו הנביא על פתח מערת רבי שמעון בר יוחאי, וכאשר שאל אותו מתי מגיע המשיח, הוא שלח אותו למשיח עצמו שישב בשערי רומי. כאשר הוא פגש את המשיח שאל אותו - מתי כבודו מגיע לגאלינו? אמר לו - היום. כאשר לא הגיע המשיח עד סוף היום, התפלא רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בר יוחאי הסביר את כוונת המשיח - "היום אם בקולו תשמעו"[24].
לקריאה נוספת[עריכה]
- בנימין לאו, "רבי יהושע בן לוי", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 89-75.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יהושע בן לוי", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים קצ"ט-ר"ה, באתר HebrewBooks
- הרב אהרן היימאן, "רבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 646-636, באתר HebrewBooks
- רבי יהושע בן לוי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בן ציון רוזנפלד, החכם ר' יהושע בן לוי ואשתו קירה מגה: לפיריושן של כתובות מבית-שערים, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 36-11
הערות שוליים[עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט, עמוד א'.
- ^ פרשת ואלה ימי שני חיים אברהם פסיקתא ב, ג-ד
- ^ ירושלמי עבודה זרה פרק ג' הלכה ה'
- ^ ראה השערות בעניין פתח של מערת קבורה נושא כתובות ארמיות בציפורי/ מאת ד"ר מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי המכון לארכיאולוגיה גלילית המכללה האקדמית כנרת
- ^ נמצא קברו של רבי יהושע בן לוי? באתר "חרדים"
- ^ ילקוט שמעוני, ספר יחזקאל, פרק כח.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'.
- ^ נמצא קברו של רבי יהושע בן לוי? באתר "חרדים"
- ^ ראה משה יהודה בלוי (עורך), "יוסף ברבי יהושע בן לוי", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים תע"ג-תע"ד, באתר HebrewBooks.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ג, עמוד א'.
- ^ ויקרא רבה (מרגליות) כא ה, ויקרא רבה (מרגליות) כא, ה
- ^ ירושלמי, פאה פ"ז ה"ה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ה, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'.
- ^ ירושלמי שבת פט"ז א'
- ^ כך באנציקלופדיה דעת בשם וויס. אך דוחה שם שאין זו ראיה, כי ייתכן שכוונתו הייתה לאגדות המינים שרבו בימיו, והיו לו ויכוחים רבים עימם
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ו', משנה ב'; משנה, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב.
- ^ ספר משלי, פרק ח'
- ^ משנה, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב.
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ו.
- ^ ספר מלאכי, פרק ג'
- ^ ספר זכריה, פרק א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד א'.
