משתמש:Doronve/ארגז חול4

שושלת חלואה היא אחת ממשפחות הרבנים החשובות והותיקות ביהדות.

רבני המשפחה נודעו כדיינים, רבנים, פרשני מקרא, מקובלים ופייטנים לאורך הדורות מימי תור הזהב בספרד ועד ימינו.

רבני שושלת חלואה חיו וכיהנו בין היתר במדינות והערים הבאות

בספרים שנכתבו בידי רבני משפחת חלואה יכולים שמותיהם של בני השושלת להופיע כחלואה, חליוה, חלאוה, חלאווה וכיוצ"ב.

בין הידועים שברבני המשפחה נמנו:

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), מפרשני המקרא. חי בסראגוסה שבספרד. היה מתלמידיו הידועים של הרשב"א. בשנת ה'נ"א (1291) החל בכתיבת פירוש על התורה בצורת מדרשים שנודע בשם "מדרש רבינו בחיי על התורה". רבנו בחיי בן אשר אבן חלאוה נמנה על מהראשונים שבפרשני התורה, אשר הכלילו את דרך הסוד כאחת מדרכי הפרשנות. חשיבותו בעולם הקבלה כה גדולה, עד כי חוקר הקבלה פרופ' יהודה ליבס התיר לעצמו לשער כי ייתכן ורבנו בחיי בן אשר אבן חלאוה היה ממחברי ספר הזהר – הספר החשוב ביותר בתורת הקבלה. (ליבס, "כיצד נתחבר ספר הזוהר", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח', תשמ"ט, עמודים 1-8).פירושו של רבנו בחיי על התורה היה אחד מהספרים הראשונים שראו אור בדפוס בעברית (ונציה, 1525).

בספרד פעל גם קרובו של רבנו בחיי, ר' משה חלואה הידוע כמהר"ם חלאוה, מחשובי המפרשים על מסכת פסחים. חיבורו ראה אור בעשרות הוצאות.
בנו, ר' יהודה חלאוה כתב פירוש על ספר בראשית, "אמרי שפר", ומצין בו את קרבתו לרבנו בחיי.

ר' יהודה חליווה מפאס, שהתיישב בצפת בתקופת גדולי המקובלים ובזמנו של מחבר "שולחן ערוך", ר' יוסף קארו, כתב ככל הנראה את הפירוש הקבלי המוקדם ביותר לתורה במאה הט"ז (לפי פרופ' משה חלמיש ב"הקבלה בצפון אפריקה למן המאה הט"ז", הקיבוץ המאוחד ת"א 2001). חוקר הקבלה, פרופ' משה אידל (אידל, "ר' יהודה חליווה וחיבורו צפנת פענח", שלם 1984) מציין כי לחיבורו של ר' יהודה חליווה חשיבות רבה להבנת הקבלה הספרדית המקורית שהגיעה דרך מרוקו לארץ ישראל, ולחקר תורת הגלגול.

ר' [[משה חלואהפפ מפאס נמנה על מנהיגי מגורשי ספרד למרוקו, ולפי "עץ חיים" לר' חיים גאגין היה בין המקילים בדיני השחיטה, אשר היו סלע מחלוקת בין המגורשים והיהודים ה"תושבים" במרוקו. בסופו של דבר גברה ידם של המגורשים שהקלו בדיני השחיטה.

במקנאס שבמרוקו, בדורות שאחרי הגירוש, פעלו מקובלים רבנים בני המשפחה:

ר' אברהם חלואה, שכונה "המקובל האלוקי", ובניו המקובלים
ר' יעקב חלואה
ר' משה חלואה (מחבר דרושים ומאמרים).
בנו של ר' משה חלואה הנ"ל ונכדו של המקובל האלוקי אברהם חלואה הוא ר' יוסף חלואה ממקנאס, מחבר "וילקט יוסף". עד הדורות האחרונים פעל במקנאס בית כנסת על שמו של ר' יוסף חלואה ("אוצר המכתבים" לר' יוסף משאש).

בנו של ר' יוסף חלואה ממקנאס הוא אברהם חלואה, שכיהן כרב ראשי של עדת הספרדים בלונדון מדרש "עץ חיים - שער השמיים", אשר חיבר דרושים ומאמרים הסכמות ופיוטים שראו אור ב"קול יעקב" לר' יעקב בירדוגו.

לבד מר' אברהם חלואה מלונדון, לר' יוסף חלואה ממקנאס היו עוד מספר בנים שהשאירו כתבים ופיוטים:

ר' משה חלואה
ר' דוד חלואה
ר' חיים חלואה. חלק מפיוטיהם פורסמו ב"קול יעקב".
בן דודם, ר' משה חלואה (בן ר' אהרון), נרצח סמוך לכפר אזרו, ופיוטיו ראו אור ב 1853 בספר "פה לאדם", בידי בנו, אהרון ובסיוע אבא יוסף נסים חלואה, בנו של ר' אברהם חלואה מלונדון.

במקנאס פעל גם ר' שלמה חלואה (רש"ח), מגדולי משוררי יהדות מרוקו. בספרו, "שירה ופיוט ביהדות מרוקו" (האונ' העברית בשיתוף מוסד ביאליק ומכללת אשקלון, תשנ"ט), כותב חוקר השירה פרופ' יוסף שטרית כי מבין עשרות ואולי מאות המשוררים שחיברו שיריים עבריים במרוקו בארבע מאות השנים האחרונות, בולט ר' שלמה חליוה בעושר שירתו ובמגוון הנושאים והסוגים שבהם הוא נגע בכתיבתו השירית. ר' שלמה חלואה, כותב פרופ' שטרית, השתייך למשפחת רבנים ומשוררים שהשאירה את רישומה בתולדות הקהילה. פייטן אחר הוא ר' יצחק חלואה, קרובו של רש"ח, ששיריו מופיכים בכתבי יד שונים.

במאה ה-19 פעל במרקש המקובל משה חלואה (חמ"ה) שחיבר את "פני חמה", פירוש קבלי על התורה,
בקזבלנקה המקובל ר' דוד חלואה. קבריהם של השניים האחרונים, אשר נחשבו לעושי נסים, מהווים עד היום מוקד עליה לרגל בבתי העלמין של מרקש ומקנס, וביום בפטירתו של חמ"ה נערכות הילולות במקומות שונים. על שמו של חמ"ה בית כנסת בעיר שדרות.

במקנאס, בדורות האחרונים, פעלו גם סופר הסת"מ

ר' חיים חלואה
והרב "החסיד" אהרון חלואה
באוראן שבאלג'יריה פעל הרב סמחון חלואה שהותיר חיבורים שונים בתחומי המוסר וההלכה,
בקרית-אתא פעל במאה העשרים הרב יוסף חליוה, שהעמיד תלמידים רבים.
ר' חנניה חלואה אשר פעל במרוקו כתב את "חח ונזם".

משפחת חלואה נמנתה על מתיישבי ירושלים וטבריה במאה ה- 19.

ר' אברהם חלואה מירושלים יצא כשד"ר למדינות רבות וכשהגיע לאיטליה הוציא שם את ספרו "מנחת אברהם".
ר' יוסף חלוה ורעייתו אסתר (לבית צרפתי) נמנו על מחדשי הישוב היהודי בטבריה בתקופת העליה הראשונה.
בנם, דוד חלוה, שנולד בטבריה ב 1899 היה ממייסדי בית הכנסת "חסד ואמת" בתל-אביב. בני הענף הטברייני של המשפחה הוגלו ב-1915 לקורסיקה שבצרפת, יחד עם כ-700 יהודים מהגליל בעלי אזרחות צרפתית.

בנו של דוד חלוה, יוסף חלוה לביא, היה לוחם הגדוד הראשון בפלמ"ח ומראשוני צה"ל.

בימינו ידועים מספר רבנים לשושלת חלואה המכהנים בתפקידים רבניים:

הרב יצחק חלבה, הרב הראשי של טורקיה;
הרב שמעון חליוה (בעבר רב במרסי ובאמסטרדם), רב של קהילת עולי צרפת ברעננה;
הרב שלמה חליוה ר"מ בישיבת חיים ברלין בניו יורק,
הרב מרדכי חליוה מבאר שבע,
ובנו ר' אברהם חליוה מירושלים (מחבר "באר התלמוד"), ועוד.
צאצא אחר של המשפחה, תא"ל אהרון חליוה, מפקד על עוצבת האש בצה"ל.

שושלת חליווה משמשת מושא למחקר בידי מספר חוקרים: ד"ר הרב שלמה טולידאנו מירושלים, הרב שמעון חליווה מרעננה, ד"ר פייר איב חליוה מפאריס ודוד לביא, איש תקשורת ומשפטן.

ספרים שנכתבו בידי רבני משפחת חלואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צו לצו – ר' סמחון חלואה, ירושלים 1904.
חכמה ודעת – ר' סמחון חלואה, ירושלים תשס"ג.
פירוש להגדה של פסח – ר' סמחון חלואה (בכתב יד).
ספר פועל ישועות - ר' סמחון חלואה (בכתב יד).
חיבור ללא שם עצמאי משנת תר"ח - ר' סמחון חלואה (בכתב יד).
פה לאדם – ר' משה חלואה, קניגסברג 1853.
כד הקמח – רבנו בחיי בן אשר אבן חלאוה (עשרות הוצאות מאז קושטא 1515)
פירוש על התורה - רבנו בחיי בן אשר אבן חלאוה.
פירוש על מסכת אבות – רבנו בחיי בן אשר אבן חלאוה.
פירוש על מגילת אסתר - רבנו בחיי בן אשר אבן חלאוה.
שולחן של ארבעה - רבנו בחיי בן אשר אבן חלאוה.
מנחת אברהם – ר' אברהם חלואה, ליבורנו, תרס"א.
פירוש על מסכת פסחים – מהר"ם (ר' משה) חלואה (מספרד, עשרות הוצאות).
שו"ת מהר"ם חלואה – ר' משה חלואה (מספרד).
אמרי שפר – ר' יהודה חלואה (מספרד).
הפעם אודה – ר' דוד חלואה (מקנאס).
פני חמה – ר' משה חלואה (מרקש).
צפנת פענח – ר יהודה חלואה (המאה ה-16, צפת, כתב יד בטריניטי קולג' דבלין אירלנד)
באר התלמוד = ר' אברהם חליוה (ירושלים).
וילקט יוסף – ר' יוסף חלואה ממקנאס (בכתב יד, תקנ"ה).
אוצר שירים פיוטים וענייני מליצה – ר' אברהם חלואה ממקנאס (בכתב יד).
דרושים ומאמרים – ר' משה חלואה ממקנאס (בכתב יד, תק"ן).
פיוטים – ר' שלמה בן יששכר חלואה ממקנאס (בכתב יד).
חח ונזם – ר' חנניה חלואה, (בכתב יד, תרצ"ז).
קינות לתשעה באב ועל נפטרים – ר' שלמה בן משה חלואה (כתב יד, ניו יורק).
רפואות בדוקות ומנוסות – ר' אברהם חלואה (בכתב יד, הספריה הבריטית לונדון).

ספרים הכוללים הסכמות של רבני משפחת חלואה ו/או אזכורים שלהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ראובן – ר' מימון בן עבו, תרכ"ד.
עץ חיים – ר ' חיים גאגין.
תפוחי זהב במשכיות כסף – ר' מכלוף אמסלם, ירושלים תקפ"ז.
כתבי יד – ר' משה יעקב טולידאנו, טאנג'יר תרפ"ח.
קול יעקב – ר' יעקב בירדוגו.
שופריא דיעקב – ר' יעקב בירדוגו.
אוצר המכתבים חלקים א' ב' ג' – ר' יוסף משאש.
דברי שלו"ם – ר' שלום משאש.
בית שלמה – ר' שלמה מאיר פרידמאן, תרנ"ב ירושלים.
דברי מרדכי – ר' מרדכי בירדוגו, מקנאס.
תורות אמת – ר' רפאל בירדוגו, מקנאס.
פתח הבית – ר' אברהם בלעיש, ליוורנו.
תקנות חכמי מקנאס - ר' ד"ר מרדכי עמאר.
שירה ופיוט ביהדות מרוקו – פרופ' יוסף שטרית.
מלכי רבנן – ר' יוסף בן נאים.
יהודי המזרח בא"י – משה דוד גאון.
סתרי רבנו בחיי – ליקוטי קבלה מספרי רבנו בחיי.
דברך ניצב בשמיים – מאוצרות רבנו בחיי.
פירוש על ספר איוב מאת רבנו בחיי.
נר המערב – ר' יעקב משה טולידאנו.
דיבור ומחשבה – ר' שלמה טולידאנו.
פי חכמים – לרבני משפחת טולדיאנו.
תהילה לדוד – ר' דוד חסין.
סדר תפילות כמנהג ק"ק ספרדים (אמסטרדם).
תועפות ראם – ר' משה אלקאיים (כתב יד).
כמו כן כתבי-יד ובהם תפילות, קמעות, סגולות, שטרות, פיוטים, תקנות, וכיוצ"ב המפוזרים בכתב יד בספריות שונות בעולם. לרבות בארה"ב, אנגליה, קנדה, גרמניה, רוסיה, ישראל.