גיברלטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גיברלטר
Flag of Gibraltar.svg Coat of arms of Gibraltar1.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אינו נכבש בידי אף אויב
המנון לאומי: המנון גיברלטר
מיקום גיברלטר
יבשת אירופה
שפה רשמית אנגלית ‏‏‏[1]
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
גיברלטר
36°07′N 5°21′W / 36.117°N 5.350°W / 36.117; -5.350
משטר טריטוריה בריטית מעבר לים
ראש המדינה
- מלכה
- מושל
- ראש השרים
מלכה
אליזבת השנייה
ג'יימס דוטון
פביאן פיקרדו
הקמה

שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
7 קמ"ר 
242 בעולם
זניח
אוכלוסייה[3]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
29,185 נפש 
217 בעולם
4,169.29 נפש לקמ"ר
5 בעולם
תמ"ג[4]‏ (הערכה לשנת 2008)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
1,275 מיליון $ 
200 בעולם
43,687 $
20 בעולם
מטבע פאונד סטרלינג ‏‏‏[5] ‏ (GBP)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .gi
קידומת בינלאומית 350+
מפת גיברלטר

גיברלטר (Gibraltar נהגה באנגלית "גִ'יבְּרוֹלטְר", בספרדית "חיברלטר") היא טריטוריה של הממלכה המאוחדת, הנמצאת בקצהו הדרום-מערבי של חצי האי האיברי וכן של אירופה. גיברלטר ממוקמת בנקודת הכניסה של האוקיינוס האטלנטי לים התיכון ומשקיפה על מפרץ גיברלטר. גודלה של הטריטוריה הוא כ-7 קילומטרים רבועים והיא חולקת גבול משותף עם ספרד מהצפון, ומשאר כיווניה גובלת בים התיכון. לגיברלטר חשיבות היסטורית לבריטניה ולכוחות המזוינים של בריטניה. בטריטוריה ממוקם בסיס של הצי המלכותי הבריטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של גיברלטר

בגיברלטר התיישבו לראשונה ניאנדרטלים לפני כ-50,000 שנים, וכנראה מקום זה היה מנקודות ההתיישבות הניאנדרטליות האחרונות בעולם, אשר נעלמו לפני כ-24,000 שנים.

גיברלטר מתחילה להופיע בספרות ההיסטורית הכתובה באזור שנת 950 לפנה"ס בהקשר לפיניקים שישבו בסמוך אליה. צוק גיברלטר, או Mons Calpe כשמו בתקופה ההיא, היה נערץ על הרומאים והיוונים כאחד משני עמודי הרקולס, שנוצרו על ידי הרקולס במהלך משימתו העשירית.

גיברלטר הפכה לחלק מההממלכה הוויזיגותית של היספניה לאחר קריסת האימפריה הרומית, ובשנת 711 לספירה נכבשה על ידי המורים מצפון אפריקה. תחת השלטון המורי הוקמה בגיברלטר ההתיישבות הקבועה הראשונה בתולדותיה, ושמה שונה ל"ג'בל טאריק" ("הר טאריק", על שם המצביא המוסלמי טאריק בן זיאד. תעתיק מדויק: ג'בל טארק) ולאחר מכן השתבש ונעשה ל"גיברלטר". ממלכת קסטיליה הנוצרית סיפחה את גיברלטר בשנת 1309, איבדה אותה למורים בשנת 1333 ולבסוף כבשה אותה שוב בשנת 1462. גיברלטר נהייתה לחלק מממלכת ספרד המאוחדת ונותרה תחת שלטון ספרדי עד לשנת 1704. היא נכבשה במהלך מלחמת הירושה הספרדית על ידי צי אנגלי-הולנדי בשמו של קרל השישי מלך אוסטריה, הטוען ההבסבורגי לכתר הספרדי. כשהמלחמה הסתיימה ספרד מסרה את גיברלטר לבריטניה על פי התנאים של הסכם אוטרכט.

ספרד ניסתה להחזיר לעצמה את השליטה על גיברלטר, שהוכרזה כבר כמושבה בריטית, על ידי לחץ צבאי, דיפלומטי וכלכלי. גיברלטר הייתה נצורה ומופגזת קשות במהלך שלוש מלחמות שנערכו בין בריטניה לספרד, אך בכל המקרים התוקפים נהדפו. עם סיום המצור האחרון על גיברלטר, בסוף המאה ה-18, לגיברלטר כבר היה רקורד של 14 מצורים עליה במהלך 500 שנים בלבד. המושבה הבריטית בגיברלטר צמחה במהירות במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונעשתה לאחת מן העמדות הבריטיות החשובות ביותר בים התיכון. גיברלטר שימשה כנקודת אספקה ראשית לספינות שהיו בדרכן להודו דרך תעלת סואץ. בסיס ימי גדול של הצי הבריטי הוקם בה בסוף המאה ה-19.

השליטה הבריטית על גיברלטר איפשרה לבעלות הברית לשלוט על הכניסה לים התיכון במהלך מלחמת העולם השנייה. גיברלטר הותקפה מספר פעמים על ידי גרמניה, איטליה וצרפת של וישי אך מבלי שנגרם לה נזק רב. הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו סירב להצטרף לנאצים למבצע פליקס, התוכנית הנאצית להשתלטות על גיברלטר, אך לאחר המלחמה חידש את טענת ספרד לשלטון על גיברלטר. כשהמחלוקת הטריטוריאלית סביב גיברלטר התעצמה, סגרה ספרד את הגבול עם גיברלטר מ-1969 ועד ל-1985. עמדתה של ספרד נתמכה על ידי מדינות אמריקה הלטינית, אך תוצאות משאל העם בגיברלטר הבהירו שהתושבים רוצים את שלטון בריטניה. שיחות בין ספרד לבריטניה לגבי מעמדה של גיברלטר נמשכו, אך לא נשאו פרי.

מאז 1985 גיברלטר עברה שינויים גדולים כתוצאה מצמצום בהתחייבויותיה הצבאיות של הממלכה המאוחדת בטריטוריות שלה מעבר לים. רוב כוחות הצבא הבריטי עזבו את גיברלטר, שכבר לא נחשבה לבעלת חשיבות אסטרטגית ביטחונית מיוחדת. כלכלתה של גיברלטר מבוססת כיום על תיירות, שירותים פיננסיים, ספנות והימורים. גיברלטר היא במידה רבה בעלת שלטון עצמי, ויש לה פרלמנט משלה וממשלה משלה, על אף שהממלכה המאוחדת אחראית על ההגנה עליה ועל מדיניות החוץ שלה. ההצלחה הכלכלית שלה, הפכה את גיברלטר לאחד מהאזורים העשירים באיחוד האירופי.

עד היום קיים ויכוח בין ספרד לבריטניה אודות השליטה בגיברלטר, ותושבי המושבה נדרשו מספר פעמים להכריע במשאלי עם בנושא זה. תושבי המושבה בחרו בשני משאלי עם בהמשך ההשתייכות לכתר הבריטי. המשאל הראשון נערך ב-10 בספטמבר 1967 והשני ב-2002 (המשאל ב-2002 היה משאל פנימי ביוזמת ממשלת גיברלטר ונערך בניגוד לרצונה של ממשלת בריטניה).

ספרד מעלה טענה נוספת, כי בריטניה ויתרה למעשה על ריבונותה בגיברלטר, ונתנה עצמאות לתושביו תוך שהיא מסתפקת בקיום בסיס הצי שלה. לפי חוזה אוטרכט, אין בריטניה רשאית להעביר את גיברלטר לאחרים, ובכל מקרה בו היא תוותר על ריבונותה, תחזור הריבונות לספרד. הספרדים טוענים שתנאי זה התקיים, ואילו הבריטים טוענים כי מדובר באוטונומיה בלבד, וכי נוכחות הצי הבריטי נועדה להגן על גיברלטר.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח גיברלטר הוא 6.5 קמ"ר, כאשר היקפה כולל 12 ק"מ של חופים וגבול עם ספרד באורך של 1.2 ק"מ. המבנה הגאוגרפי הוא רצועת חוף צרה ממערב לצוק שגובהו 426 מ', שבה שוכנת העיר גיברלטר, ומצפון לצוק רצועה מישורית המחברת את חצי האי לספרד. שדה התעופה שוכן על הרצועה ועל מזח מלאכותי ממערב לה, כ-200 מטר מדרום למעבר הגבול. על החוף המזרחי יש מספר מלונות מבודדים. האקלים הוא ים תיכוני עם חורף ממוזג וקיץ חם, כאשר המושבה סובלת ממחסור במים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גיברלטרים

סה"כ אוכלוסיית גיברלטר מונה 27,833 תושבים (יולי 2004) כאשר האוכלוסייה מורכבת מספרדים, איטלקים, בריטים, מאלטזים ופורטוגזים. מרבית האוכלוסייה קאתולית (76.9%). בגיברלטר קיימת קהילה יהודית חזקה, במרכז העיר של גיברלטר 6 כנסיות לעומת 5 בתי כנסת, ויש כמה מסעדות יהודיות.

יהדות גיברלטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות גיברלטר

יהדות גיברלטר היא קהילה קטנה מאוד - כ-1000 נפש מתוך כ-30,000 תושבים. היא בעלת אופי ספרדי, בריטי ומרוקאי. בני הקהילה מתפרנסים בעיקר מהיותה של גיברלטר מרכז סחר בינלאומי ומקלט מס. רבים מהם עורכי-דין, רואי-חשבון וסוחרים בינלאומיים. למרות מספרם הקטן של היהודים במקום, הם מהווים אחוז גבוה יחסית באוכלוסייה הכללית בהשוואה לקהילות יהודיות אחרות, בנוסף לכך ראש הממשלה הראשון של גיברלטר, יהושע חסן, היה יהודי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנגלית משמשת כשפה רשמית, אולם גם דיאלקט ספרדי שהושפע מאנגלית בשם יאניטו מדובר‏.
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  5. ^ ‏חלק מהשטרות והמטבעות במחזור מונפקים על ידי ממשלת גיברלטר ותקפים רק בה.‏


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · חצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה
מדינות ואזורים לחופי הים התיכון

איטליה · אלבניה · אלג'יריה · בוסניה והרצגובינה · טורקיה · יוון · ישראל · לבנון · לוב · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מצרים · מרוקו · סוריה · סלובניה · ספרד · צרפת · קפריסין · קרואטיה · תוניסיה


טריטוריות חסות של הממלכה המאוחדת: אקרוטירי ודקליה · גיברלטר


טריטוריות לא עצמאיות: הרשות הפלסטינית · הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין
MediterraneanSeaFromIsrael.jpg