משתמש:Gilbuzaglo/הבניין החדש של הספרייה הלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


הבנין החדש של הספרייה הלאומית שוכן בקריית הלאום שבירושלים ברחוב אליעזר קפלן מספר 1. את הבניין תיכנן משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה מרון. הבניין נפתח לציבור הרחב, לקוראים וחוקרים ב-29 באוקטובר 2023.

הפתיחה התבצעה במקביל להתנהלותה של מלחמת חרבות ברזל.

הבניין החדש של הספרייה הלאומית בקריית הלאום בירושלים
מידע כללי
סוג ספרייה
כתובת רחוב אליעזר קפלן 1
מיקום ירושלים
מדינה ישראל
בעלים הספרייה הלאומית
נגישות קיימת
מנהל אורן ויינברג מנהל כללי
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 2018–10.2023
תאריך פתיחה רשמי 29.10.2023
חומרי בנייה בטון ,אבן ,עץ ,זכוכית.
אדריכל הרצוג ודה מרון
סגנון אדריכלי פוסט מודרני, מינימליזם
מידות
שטח 46,000 מ"ר
קומות 11
קואורדינטות 31°46′39″N 35°12′11″E / 31.777466°N 35.20319°E / 31.777466; 35.20319
https://www.nli.org.il/he

מיקום גודל ותהליך הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמפוס של הספרייה הלאומית החדשה ממוקם בצמוד לשני מוסדות מרכזיים בירושלים: ממול למשכן הכנסת,ובצמוד למוזיאון ישראל. בנוסף, מבנה הספרייה החדש שוכן בקרבת משרדי הממשלה ששוכנים בקרית הלאום,ובסמוך לבית המשפט העליון. מבנה הספרייה משתרע על פני כ–46,000 מ"ר.המבנה עצמו הוא בעל אחת עשרה קומות.שש קומות הן קומות שמצוית מעל הקרקע, וחמש קומות נוספות הן קומות תת קרקעיות.[1]החברה שנבחרה לבצע את הבנייה היא חברת אלקטרה.[2] עלויות הבנייה של הבניין החדש של הספרייה הלאומית הסתכמו בכתשע מאות מיליון שקל.[3] משרד האדריכלים מן שנער היה שותף בשלבי הביצוע של הפרויקט.[3][4]

הרעיונות האדריכליים המרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלי הבניין טענו שהם הושפעו ממבנים שונים בארץ ישראל כשתכננו את המבנה. הם מביאים כדוגמא למבנים שהשפיעו עליהם, מבנים בעלי קשתות שנמצאים במקומות שונים בארץ ישראל ובירושלים.בנוסף לכך,האדריכלים תכננו את המבנה בהתאם למאפיינים התרבותיים והגיאורפיים של ישראל בכלל, ושל העיר ירושלים בפרט. האדריכלים ביקשו לעצב מבנה שמתכתב עם המאפיינים התרבותיים של ירושלים וישראל ,וגם עם מגמות עכשוויות באדריכלות.[5][6] [7] חלק מן המאפיינים הללו באים לידי ביטוי במוטיבים אדריכליים שקיימים בחזית החיצונית של הבניין ובחלקים הפנימיים שלו.

המרחב החיצוני של הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרות התכנוניות של התוכנית,והדרישות שהוצבו במסגרת תחרות האדריכלים לתכנון מבנה הספריה קבעו כי על המבנה להיות מותאם למשכן הכנסת ולמוזיאון ישראל,ולא להאפיל עליהם.[8]

בצד הרצון של האדריכלים להתאים את בניין הספרייה למבנים בסביבה,הבנייה של בניין הספרייה החדש הייתה שונה במקצת מדרך הבנייה המקובלת בירושלים. השוני בבנייה נוגע בעיקר לשימוש בחומרי הבנייה.המבנים בירושלים מחויבים,מאז ימי המנדט הבריטי,בכך שהקיר החיצוני של כל מבנה יהיה מחופה באבן מסותת. האבן המסותת הזו מוכרת יותר בשם אבן ירושלמית.ברוב חלקי העיר ירושלים ישנה דרישה שהבנייה בלפחות חמישים אחוז מחזית הבניין תהיה בנייה באבן ירושלמית.ישנם חלקים אחרים בירושלים שהדרישה היא שהשימוש באבן ירושלמית תהיה באחוזים גבוהים יותר (עד שבעים אחוז בנייה באבן ירושלמית).הבניין החדש של ספרייה הלאומית חורג מן התקנות הללו. גוף המבנה של הספרייה עשוי מבטון ומתרכובת מינרלית. הבטון הוא בטון יצוק ומעובד.יחד עם זאת,הבטון אינננו החומר היחיד ממנו נבנה הבניין.האבן הירושלמית נכללת גם היא בתרכובת חומרים ששימשו ליצירת אבני הבניין. האבן הירושלמית נטחנה ונוספה אל הבטון.לאחר היציקה של האבן הירושלמית לבטון,החיפוי עבר סיתות עד שההתקבל מראה אחיד,שמחבר בין הבטון לאבן הירושלמית.כך נוצר צבע אבן שדומה לצבע של האבן הירושלמית.[9]האבנים ששימשו לבניית הבניין החדש של הספרייה, הם אבנים שנחצבו במיוחד עבור הבנייה במצפה רמון.[10] הרצוג ודה מרון,האדריכלים של הבניין החדש ניסו לבנות בניין שחלק ממנו אטום כלפי הסביבה החיצונית,וחלק שקוף כלפיה.לדוגמא,בכניסה לבניין הספרייה מרחוב רופין חזית הבניין כוללת שלוש שכבות: השכבה העליונה והתחתונה של החזית הן שכבות אטומות.לעומת זאת,באמצע החזית מצויים חרכים קטנים שמאפשרים לאור היום להכנס אל הבניין.[1][5]

החזית החיצונית של הבניין החדש של הספרייה הלאומית ברחוב קפלן

הצורות שמופיעות בחזית החיצונית של המבנה הן צורות בעלות קצוות מעוגלים. בין הצורות ניתן יהיה למצוא חרכים וסדקים.הצורות הללו והסדקים והחרכים מנסים לחקות את המבנים המסורתיים בירושלים,תוך שימוש בצורות אדרכליות בנות זמננו.הצורות בחזית החיצונית במבנה מתכתבות עם נגזרות צורניות שקיימות באחד מן המבנים המוכרים בירושלים- הכותל המערבי.[11]זהו אחד מהמבנים שהשפיעו על האדרכלים בהמהלך תכנונו של הבניין החדש של הספרייה הלאומית.[5] חלק מהצורות העיגוליות מופיעות כמה פעמים בחזית המבנה.לעיתים הצורות העיגוליות חוזרות על עצמן באופנים ובצירופים שונים. החזרתיות הזו יכולה להזכיר במובנים רבים טקסט,שכולל בתוכו צירופים שונים של משפטים ומילים.[5]

צילום של החזית החיצונית של הבניין החדש של הספרייה הלאומית ממרחק קרוב יותר. ניתן לראות את הצורות העיגוליות שמרכיבות את חזית המבנה. חלק מן הצורות העיגוליות חוזרות על עצמן בתצורות שונות,בדומה לטקסט.

מבנה הספרייה בנוי בצורה של טרפז שנמתח לשני קצוות מתחם הספריה.פינות המבנה הוגבהו כך שהחלקים העליונים של חזית המבנה נתחממים באמצעות קווים קשתיים.[1] גג בניין הספרייה החדש הוא גג קעור,שמקביל בגובהו לגובה של החלק הנמוך של הכנסת. באופן הזה מבנה הספרייה לא מאפיל או מסתר את בניין הכנסת.[12]

הכניסה לספרייה מרחוב קפלן- "אריות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה לבניין הספרייה מוצבים שני עמודי אבן,שנקראים בשם "אריות".מדובר במבנה בעל צורה מופשטת,אך השימוש בשם "אריות" טומן בתוכו משמעות סמלית. האריה הוא אחד מהסמלים של ירושלים. בנוסף ,פסלי האריות היו חלק מהכניסה לארמונות במזרח הקדום ובארץ כנען.דוגמאות לפסלי אריות כאלו ניתן למצוא בארמונות בחתושש בירת החיתים,בנינוה, ובכלח,ערים אשוריות שמצויות בתחומה של עיראק של ימינו. גם בספר מלכים וגם במדרשים,שנוצרו על ידי חז"ל ישנו תיאור של כסא שלמה המלך,כאשר משני צדדיו ניצבים אריות.[13] אחד הבניינים בירושלים בו מוצבים פסלי אריות בכניסה לבניין הוא בנין המשטרה בשוק מחנה יהודה.

שערי הכניסה לבניין החדש של הספרייה הלאומית שנקראים "אריות"

המרחבים החיצוניים שמקיפים את הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס הספרייה מוקף בגנים המעוצבים, ובכיכרות. הפארק שיקיף את בניין הספרייה יקרא "פארק עידן ובתיה עופר"[14][15].כמו כן,והמרחבים החיצוניים שמסביב לספרייה כוללים גם אמפיתיאטרון,ואת הפסל "אותיות אור".הפסל הוא מיצב אמנותי- סביבתי ייחודי שעיצב הפסל הישראלי מיכה אולמן.אולמן נחשב לאחד האמנים הישראלים הידועים בעולם. בניין הספרייה תוכנן להיות בניין פתוח ושקוף,ובעל נגישות מרבית לקהל הרחב. האדריכל ז'ק הרצוג טוען שבמהלך תכנונו של הבניין המטרה הייתה לייצר אווירה מזמינה כלפי המבקרים בבניין.[11] כדי שהשקיפות והנגישות יתאפשרו,בניין הספריה החדש הוא הבניין היחיד בקריית הלאום שאיננו מוקף בחומה או בגדר.[16][17]

המרחב הפנימי של הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטיב אדריכלי נוסף שנכלל בבניין הספרייה החדש הוא החרוט שעובר לכל אורכה של הספרייה. החרוט משתרע מגג הספרייה,ומגיע עד לקומות התת;קרקעיות שלה.החרוט יוצר בתקרת הספריה חלון אליפטי גדול, שגורם לאור הטבעי להכנס לבניין.החרוט יורד אל אולמות הקריאה,ושם הוא יוצר מעין חור,שהופך לחלל פתוח.בתוך החלל הפתוח נמצאת חצר פנימית אליפטית שמוקפת בספרים.[18]

החלון האליפטי הגדול שנוצר על ידי החרוט בתתרת הספריה.מתחתיו ניתן לראות חלק מהחצרות האליפטיות,שכוללות בתוכן מדפי ספרים.

הפתח שמכניס אור חיצוני אל המבנה מצוי גם ביצירות אחרות שלל הרצוג ודה מרון, וגם במבנים אחרים שמאפיינים אדריכלות גותית.[5]בנוסף לכך, הצוהר שמכניס אור למבנה דומה לצוהר החיצוני שנמצא בראשו של היכל הספר שבמוזיאון ישראל. מוטיב אדריכלי נוסף שמשולב בתוך הבניין בא לידי ביטוי בשני גרמי מדרגות שבנוים בצוורה מעוגלת או "לוליניית". גם המוטיב האדריכלי הזה הוא מוטיב שקיים בעבודות אחרות של הרצוג ודה מרון.[19]בנוסף לכך, גרם המדרגות הלולייני מתכתב עם גרם המדרגות שתיככנו זיווה ארמוני וחנן הברון בבניין הישן של הספרייה הלאומית בגבעת רם.

המדרגות הלולייניות בבניין הישן של הספרייה הלאומית שתכננו זיווה ארמוני וחנן הברון יוצר :dror feitelson


מדרגות באולם יהדות המובילות לאולם קריאה מיוחדים ולתצפית על המחסן הרובוטי

אולמות הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לדרך עיצוב של כמה מספריות גדולות בעולם,גם בבניין הספרייה החדש אולם הקראה יעמוד במרכזה של הספרייה.[17] השטח של אולם הקריאה המרכזי,הוא כ-4,700 מטר מרובע.האולם מחולק לשלושה מפלסים ומכיל ספרים שקשורים לארבעה מחמשת אוספי הליבה של הספרייה הלאומית:יהדות,ישראל,איסלאם והמזרח התיכון,ומדעי הרוח .(אוסף ליבה נוסף הוא אוסף המוזיקה של הספרייה הלאומית ).אחד מן הדימויים שמשים לתיאור אולם הקריאה הוא "ים הספרים" או "באר הספרים". באופן צורני,"באר הספרים" יורד מהמקומות העליונות של הספרייה עד ל"מטמון הספרים האוטומטי". מבחינה ארכיטקטונית,המטמון הוא האבן השואבת במבנה הספרייה. כל מרחבי הספרייה מתרכזים אל המטמון,בתנועה שכיוונה הוא מן החוץ אל הפנים. יחד עם זאת,לא מדובר בתנועה חד כיוונית. מצד אחד,המטמון מזין את מרחבי הספרייה באמצעות הספרים שאגורים בתוכו.מן הצד שני, כל המרחבים בספריה פונים אל המטמון,ומבקשים לינוק מהספרים והמקורות שנמצאים בו.מבנה ה"באר" מתבטא בצורה המעגלית של אולם הקריאה, ושל חלק ממדפי הספרים.את המדפים העגולים ניתן לדמות לאדוות של מים,שנוצרות בעקבות הטלה של אובייקט אל תוך באר.[17][5]

מדפי הספרים באולמות הקריאה בבניין החדש של הספרייה הלאומית המדפים בנוים בצורת עיגולית שמדמה אדוות של באר.(הם מוגדרים גם כרחבות אליפטיות).הרצוג ודה מרון מדמים את צורת האולם והמדפים ל"באר הספרים".

אולם הקריאה בנוי באופן שמאפשר זרימה חופשית של תנועה ומעבר שלושת המפלסים.בין שלושת המפלסים,ובין תחומי הליבה לא מתקיימת הפרדה פיזית כלשהי.צורת עיצוב האולמות באופן הזה עומד בניגוד לאופן בו עוצבו אולמות הקריאה בבניין הספרייה הישן בגבעת רם.בבניין הספרייה הישן בגבעת רם התקיימה הפרדה מלאה בין אולם קריאה הכללי,שכלל אוספים במדעי הרוח,לבין אולם קריאה יהדות,שכלל את האוספים בנושאי יהדות,ישראל ואיסלאם ומזרח התיכון.בדומה לחלוקה בבניין הספרייה הישן,גם בבניין הספריה החדש,אוסף גרשם שלום שוכן במתחם נפרד בתוך האזור שבו שוכן אוסף יהדות וישראל.אולמות הקריאה מכילים כשש מאות עמדות קריאה.אולם קריאה נוסף שבבניין החדש הוא אולם הקריאה לאוספים מיוחדים על שם הוגו לואי. בתוך האולם זה ניתן יהיה להזמין ולעיין בכתבי יד ובפרטי ארכיון נדירים. האוסף המרכזי ששוכן באולם זה הוא אוסף ספריית קרן ולמדונה שנרכשה על ידי הספרייה הלאומית בשנת 2017 .[20][21]

אולם קריאה לאוספים מיוחדים (ארכיונים, נדירים ותצלומי כתבי יד) בבניין החדש של ספרייה הלאומית


אולם הקריאה של אוסף גרשם שלום בבניין החדש של הספרייה הלאומית

פונקציות פנימיות נוספות.[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין החדש של הספרייה הלאומית מכיל בתוכו מרחבים נוספים,בנוסף לאולמות הקריאה. בתוך הבניין נמצאים עשרים ואחד חדרי לימוד והרצאות.בנוסף,נכללים במבנה הספריה החדש גם שני חללים להצגת תערוכות. חלל אחד הוא גלריית ויליאם דוידסון לתצוגת קבע.[22] בחלל זה שוכנת תצוגת הקבע של הספריה הלאומית. בחלל זה מוצגת תערוכת הקבע של הספרייה הלאומית, "אוצר מילים". בתצוגת הקבע מוצגים פריטים נדירים ובעלי חשיבות היסטורית ותרבותית מאוספי הספרייה הלאומית.בנוסף, תכלול תצוגת הקבע גם מיצג איטראקטיבי בשם "חוויית הספריה".המיצג יוצג על מסך ענק באורך עשרים מטרים.הוא יעסוק בחווית הקריאה ובדרך בה תורמים הספרים לתרבות האנושית.המיצג יעסוק בספרים וטקסטים שמייצגים מגזרים ותרבויות שונות בחברה ההישראלית.[23]החלל השני הוא גלריית משפחת הלן דילר לתערוכות מתחלפות.[24]בנוסף לכך,במסגרת השטחים הציבוריים של בניין הספרייה החדש יכלול גם מרכז חוויתי על שם יונאס וסוריה נזאריאן,שבו מןתג מיצג אינטראקטיבי.

האודיטורים על שם דיוויד גפן בבניין החדש של הספרייה הלאומית

בקומת הכניסה ימוקם המרכז החינוכי על שם סטפן שוורצמן,והאודיטוריום על שם דיוויד גפן.[25][18] האודיטוריום יכיל כ-480 מושבים. האודיטוריום,חללי התצוגות והמרכז החוויתי- חינוכי יהוו את "מרכז חווית המבקר" של הספרייה הלאומית.הקומות התחתונות של בניין הספרייה יאוכלסו בשטחים ציבוריים נוספים,בית הכנסת על שם ווהאל,[26]חדר תפילה לבני דתות אחרות(או "בית תפילה לכל העמים")על שם אן גרמאנקוס,[27]ואולם הקריאה לאוספים מיוחדים על שם הוגו לוואי. ליד אולם הקריאה שוכנת גלריית הרוטונדה על שם קרן דוד ברג.[28]

גלריית הרוטונדה צופה אל מחסן הספרים האוטומטי של הספריה."מטמון הספרים",(או מחסן הספרים), מכיל בתוכו כארבעה מיליון ספרים.גובהו של המחסן הוא כחמש קומות.מי שאחראי על הבאת הספרים אל הקוראים הם ארבעה רובוטים,או עגורנים שניגשים אל המדפים במחסן ומביאים את הספר המבוקש.כמות החמצן באוויר במחסן עומדת על ארבע עשר אחוזים,לעומת עשרים ואחת אחוזי חמצן באוויר רגיל.המטרה בדילול האוויר מחמצן היא למנוע כל פוטנציאל של בעירה.כמות החמצן הנמוכה במחסן לא מאפשרת כניסה חופשית אליו.כניסה אל המחסן מותרת רק למי שההצטייד במכשיר אוקסימטר(או מד סטורציה).[29][3]

חלק מגלריית הרוטונדה על שם קרן דוד ברג בבניין החדש של הספרייה הלאומית.גרם המדרגות מתחיל מאולם קריאה יהדות/ישראל.
מחסן הספרים האוטומטי (המטמןן) בבניין החדש של הספרייה הלאומית

שטחים ציבוריים נוספים בספרייה כוללים חנות ספרים ומזכרות,מסעדה,ובית קפה.בית הקפה הוא החלק הפנימי של שתיים מחזיתות הבניין.את שתי החזיתות מעטרת יצירת טקסטיל של המעצבת גלי כנעני,שמדמה את מדפי הספרים שמהם בנויה הספריה.יצירתה של כנעני נקראת "קיר הכריות".[30]

חלק מיצירתה של גלי כנעני קיר הכריות

מרחבים נוספים בספרייה כוללים מחסנים,עמדות לקליטת ספרים, שבהם ניתן לבצע גם עבודות חיטוי. כמו כן, המרחבים המקצועיים בבניין החדש כוללים מעבדת שימור,ומרחבים מיוחדים לאחסון של ספרים נדירים.בנוסף לכך,הבניין החדש של הספרייה הלאומית כולל בתוכו גם משרדים לשימוש העובדים,מרחבי עבודה משותפים ועמדות עבודה.

אדריכלות סביבתית ובנייה ירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין החדש של הספרייה הלאומית נבנה על פי סטנדרטים של אדריכלות סביבתית.הבניין זכה בתו התקן LEED בדרגת פלטינום.מדובר בתו תקן שנחשב לאחד מהסיווגים הגבוהים בעולם למבנים ירוקים. בניין הספריה החדש נבנה באופן שמאפשר את קיומם של פתרונות אקולוגיים,ושל שימור אנרגיה.שימור האנרגיה מתממש באמצעות כמאתיים חמישים אלף אבנים שנמצאות בקומת החנייה של הבניין החדש.[31]במהלך כחצי שנה הוכנסו בתהליך איטי מאתיים חמישים אלף אבנים לתוך כלובי ברזל שנמצאים בחדר מלבני.מערכת המיזוג של הבניין הספרייה החדש נעזרת באבנים כדי שניתן יהיה לקרר את האוויר בבניין.קירור האוויר בעזרת האבנים מתבצע ללא עזרה של חשמל.התהליך מתבצע באופן הבא: בלילות חודר אוויר קר אל גל האבנים.האוויר מגיע מתוך פיר גדול,תוך סיוע של מפוחים שמעברים את האוויר בין האבנים.מעבר האוויר גורם לקירור של האבנים.בבוקר,כאשר מזג האוויר מתחמם,האוויר שאמור להיכנס אל מערכת מיזוג האוויר של הספרייה יעבור דרך גל האבנים(שמכונה גם "מאגר הסלעים").גל האבנים מבצע את הקירור של האוויר הזה.רמת הקירור היא בין שתי מעלות לשש מעלות.באופן הזה,האוויר שנכנס אל מערכות האוורור של הספרייה נכנס כשהוא מקורר יותר.כניסת האוויר בצורה הזו חוסכת בין עשרים לשלושים אחוזים באנרגיה שמיועדת לקירור הבניין.מערך הקירור האקולוגי השל בניין הספרייה החדש הוא אחד מארבעה המערכים אקולוגיים שקיימים בעולם.שני מערכים כאלו נמצאים בבריטניה,ומערך נוסף אחד נמצא בדרום אפריקה.[31]

מאגר הסלעים, בעזרתו מתבצע קירור האוויר  בבניין החדש של הספרייה הלאומית


יצירות אומנות בבניין הספרייה החדש של הספרייה הלאומית -גלרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמן שבור של האמנית מיכל רובנר[32]
    זמן שבור של האמנית מיכל רובנר[32]
  • שברי אונייות של הפסל יחיאל שמי
    שברי אונייות של הפסל יחיאל שמי
  • אותיות של אור של הפסל מיכה אולמן
    אותיות של אור של הפסל מיכה אולמן
  • היצירה ברושים של האמנית מיכל רובנר בבניין החדש של הספרייה הלאומית
    היצירה ברושים של האמנית מיכל רובנר בבניין החדש של הספרייה הלאומית
  • היצירה "גמרא" של האמנית מיכל רובנר בבניין החדש של הספרייה הלאומית
    היצירה "גמרא" של האמנית מיכל רובנר בבניין החדש של הספרייה הלאומית
  • יצירתו של האמן והסופר אדמונד דה ואל  תהילים IV,בקומת הכניסה של  בספרייה הלאומית.
    יצירתו של האמן והסופר אדמונד דה ואל  תהילים IV,בקומת הכניסה של  בספרייה הלאומית.
  • היצירה  "סוכה" של האמן אדמונד דה ואל  ליד בית הכנסת על שם וואהל, שהנמצא בספרייה הלאומית
    היצירה  "סוכה" של האמן אדמונד דה ואל  ליד בית הכנסת על שם וואהל, שהנמצא בספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, הספרייה הלאומית החדשה היא מבנה הציבור המוקפד שנבנה אי פעם בישראל, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2023
  2. ^ פרטים על הפרויקט באתר חברת אלקטרה .
  3. ^ 1 2 3 עמר לחמנוביץ, שווה קריאה: מבט על הספרייה הלאומית החדשה, באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2023
  4. ^ הסבר על הפרויקט באתר משרד האדריכלים מן שנער
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 Jacques Herzog - How Architecture is Bound to a Specific Ground
  6. ^ From the Ground Up: Building a new National Library of Israel
  7. ^ הסבר על הפרויקט באתר של האדריכלים הרצוג ודה מרון
  8. ^ הילה שמר, דף חדש: זו תהיה הספרייה הלאומית בתכנון אדריכלי-העל הרצוג ודה מרון, באתר ynet, 4 באפריל 2016
  9. ^ הילה שמר, דף חדש: זו תהיה הספרייה הלאומית בתכנון אדריכלי-העל הרצוג ודה מרון, באתר ynet, 4 באפריל 2016
  10. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, הספרייה הלאומית החדשה היא מבנה הציבור המוקפד שנבנה אי פעם בישראל, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2023
  11. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, "לא נבנה בישראל פרויקט כזה": בצל האסון, הספרייה הלאומית נפתחה לספק נחמה לאומה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2023
  12. ^ הילה שמר, דף חדש: זו תהיה הספרייה הלאומית בתכנון אדריכלי-העל הרצוג ודה מרון, באתר ynet, 4 באפריל 2016
  13. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, ‏אוצר מדרשים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא:מלכים א' פרק י פסוקים יח-כ.
  14. ^ Idan and Batia Ofer Park
  15. ^ מיכל גלנטי‏, מי המילארדר הישראלי שתרם 15 מיליון דולר להקמת פארק מול הכנסת?, באתר וואלה‏, 19 באפריל 2021
  16. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, הספרייה הלאומית החדשה היא מבנה הציבור המוקפד שנבנה אי פעם בישראל, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2023
  17. ^ 1 2 3 משכנה החדש של הספרייה הלאומית. עריכה: ד"ר אביעד סטולמן תרגום ועריכה לעברית: צור ארליך,רמה זוטא.(ירושלים: הספרייה הלאומית,2016), עמ' 23.
  18. ^ 1 2 David Geffen funds auditorium on new National Library campus, באתר גלובס
  19. ^ A Collection of Herzog & de Meuron's Striking Staircases in arch daily 27.6.2018
  20. ^ Hugo Lowy Reading Halls, Special Collections Reading
  21. ^ הספרייה הלאומית רכשה את האוסף הפרטי העשיר ביותר של ספרים וכתבי יד עבריים בעולם שיוצג במשכנה החדש – אוסף הוולמדונה
  22. ^ William Davidson Permanent Exhibition Gallery
  23. ^ מידע על המיצג האינטראקטיבי בבניין החדש של הספרייה הלאומית.
  24. ^ Helen Diller Family Rotating Exhibitions Gallery
  25. ^ David Geffen Auditorium
  26. ^ Wohl Synagogue
  27. ^ Anne Germanacos Prayer Room
  28. ^ David Berg Foundation Rotunda Gallery
  29. ^ יגאל מוסקו במשכן החדש של הספרייה הלאומית 17.09.23דקה ראשונה.
  30. ^ הסבר על יצירתה של גלי כנעני באתר מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
  31. ^ 1 2 אביב לביא, המזגן הגדול בישראל, באתר זמן ישראל, 7 ביוני 2023
  32. ^ ראה הסבר על היצירה(באנגלית) :Broken Time: Michal Rovner in:love art and exebiton. 27.5.2015
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Gilbuzaglo/הבניין_החדש_של_הספרייה_הלאומית&oldid=38279971"