חתושש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חתושש: הבירה החתית
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Hattusa.liongate.jpg
שער האריות בחתושש
מדינה Flag of Turkey.svg  טורקיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1986, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
המקדש הגדול בעיר הפנימית
סוללת יֵרְקַפּי בדרום העיר

חַתּוּשַש (גם חתושה וחתוש, טורקית Hattuşaş) הייתה בירת הממלכה והאימפריה החתית. הריסות חתושש שוכנות בצמוד לכפר בואזקיי (Boğazköy) בלולאת נהר הקיזילאירמאק אשר במרכז אנטוליה, כ־145 קילומטרים ממזרח לאנקרה. חתושש היא אחת מתשעת אתרי המורשת העולמית מטעם אונסק"ו בטורקיה.

לפני המאה ה־20 לפנה"ס, הוקם יישוב בבעלות החאתים, ילידי הארץ, על גבי שכבות יישוב עתיקות אף יותר. במאות ה־19 וה־18 לפנה"ס, סוחרים מאשור שקיימו סחר בין אשור לאנטוליה הקימו תחנת סחר באזור נספח לעיר. מרכז רשת הסחר האשורית מוקם בנשש המזוהה עם האתר הארכאולוגי קילטפה. האשורים הציגו לעיר את הכתב אשר שימשם ברישום עסקאות.

תיארוך פחמן-14 של שכבת יישוב מתום המאה ה־18 לפנה"ס העלה כי העיר נשרפה בתקופה המדוברת. מחריבה הוא כפי הנראה אניתש בן פיתחנש מלך כושר. בסיס הסברה במצבה אשר הותיר אניתש בעיר, ואת האיום אשר חרט עליה: :בליל לקחתי את העיר בכוח; זרעתי זרעים היכן שהיא עמדה. אילו ינסה מלך כלשהו לישב את חתוש אחרי, מי יתן ואל מזג האוויר השמימי יכה בו

כעבור דור אחד, בחר מלך חתי באתר כמושבו ובירתו. החתים, דוברי שפה הודו־אירופאית, עקרו לאזור ללא אלימות ניכרת או הגירות רחבות. חתוש החאתית הפכה לחתושה החִתית, והמלך לקח את השם חתושיליש הראשון, "האחד אשר הוא מחתושה". מלך זה סימן את תחילתה של שושלת המלכים החתיים, מהם ידועים לחוקרים בני זמננו 27 בשמם.

בשיאה העיר כיסתה 1.8 קילומטרים רבועים והורכבה מחלקים פנימיים וחיצוניים, שניהם מוקפים בחומות חזקות אשר הוקמו בימי שופילוליומש הראשון. העיר הפנימית כיסתה כ־0.8 קילומטרים רבועים, ובה שכן מרכז העיר על בניניו המנהליים והמקדשים.

מדרום האזור הפנימי שכנה העיר החיצונית אשר כיסתה כקילומטר רבוע. שעריה המשוכללים קושטו בתבליטי לוחמים, כפירים וספינקסים. ארבעה מקדשים מוקמו בעיר החיצונית סביב לאכסדרה, יחד עם בנינים בעלי אופי חילוני ובתי מגורים. מחוץ לחומות מוקמו בתי הקברות אשר, ברובם, הציגו סימני שריפת גוויות.

הפריגים תקפו את העיר בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, אם כי לא ברור אם הובילו להתמוטטות האימפריה החתית או נשאבו לריק שנוצר בעקבות קריסתה. חורבות העיר עמדו נטושות, עד בוא המשלחות הארכאולוגיות. משנת 1906, עמלו חברי המוסד הגרמני לארכאולוגיה (Deutsche Orientgesellschaft) בראשות הוגו וינקלר על החפירות בעיר. חפירותיהם נפסקו בשנות מלחמות העולם ושנות המשבר.

אחת התגליות החשובות ביותר הייתה ארכיון בואזקיי, הארכיון המלכותי אשר הכיל לוחות טיט רבים, ובהם התכתבויות רשמיות, חוזים, ספרי חוקים, נוהלי פולחן דתי, נבואות וספרות המזרח הקרוב הקדום. אחד הלוחות החשובים ביותר היה חוזה שלום בין המצרים והחתים המתוארך לימי רעמסס השני. העתק של המסמך מוצג בבניין האו"ם בניו יורק כדוגמה לאחד מהסכמי השלום הקדומים ביותר. אף על פי שכ־30,000 לוחות שנתגלו בחתושש מהווים את קובץ הספרות החתית המרכזי, גנזכים אחרים נתגלו באנטוליה באתרים כטָבּיגַה ושָפּינֻוַה. הממצאים מאתרים אלו מוצגים במוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול ובמוזיאון לתרבויות אנטוליה באנקרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל טורקיה
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בטורקיה

האזור ההיסטורי באיסטנבולחתושש: הבירה החתיתהאתר הארכאולוגי של טרויהספרנבולוהמסגד הגדול ובית החולים בדיבריאיהייראפוליס ופמוקלהלטואון וקסנתוסהר נמרוטהפארק הלאומי גרמה ואתרי הסלע בקפדוקיהמסגד סלימייה והמתחם החברתיהאתר הניאוליטי של צ'טלהויוק