שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בשלמה המלך. אם התכוונתם לשימושים אחרים במילה, ראו שלמה (פירושונים).

שלמה
מלך ישראל
שלמה המלך בערוב ימיו, איור מאת גוסטב דורה
תקופת שלטון	מ-976 לפנה"ס לערך עד 931 לפנה"ס
קודמו	דוד
יורש	רחבעם בממלכת יהודה; ירבעם בממלכת ישראל
בת זוג	700 נשים, ובהן בת פרעה, וכן 300 פילגשים.
צאצאים	רחבעם בשמת טפת
שושלת	בית דוד
אב	דוד
תאריך לידה	1000 לפנה"ס לערך ירושלים
תאריך פטירה	931 לפנה"ס
מקום קבורה	עיר דוד

איור משוער של מקדש שלמה

תצלום של אמת מים רומית אשר מובילה מבריכות שלמה לירושלים

שלמה, דמות מקראית, בנו של דוד והאחרון במלכי ממלכת ישראל המאוחדת. קורותיו מסופרות בספר מלכים. הוא בנה את בית המקדש הראשון בירושלים, ובימיו הגיעה ממלכת ישראל המאוחדת לשיאה.

לפי המקרא, שלמה נחשב לחכם מכל אדם. דוגמה לחוכמתו מובאת בסיפור משפט שלמה.

המסורת היהודית מייחסת לשלמה שלושה מספרי התנ"ך:

ספר משלי, המכיל פתגמים וחוכמת חיים.
מגילת קהלת, מגילת פילוסופיה והגות.
שיר השירים, מגילת אהבה (יש שהתייחסו אליה כמשל לאהבה בין כנסת ישראל לה')

המילה "לשלמה" מופיעה בכותרתם של שני מזמורים בספר תהילים (ע"ב וקכ"ז), ועל כן יש המייחסים לו את כתיבת שני המזמורים הללו.

[עריכה] ימי מלכותו

לפי המסופר בתנ"ך ירש שלמה ממלכה גדולה מאביו דוד, והצליח לשמור על מרבית שטחה, למעט ארם דמשק שמרדה בו והצליחה להשתחרר משלטונו. הוא גם הוסיף לממלכה את ממלכת חמת, ואת תדמור ששכנה במדבר, כנראה כפיצוי עצמי לאובדן דמשק ודרך המסחר שעברה בה.

על פי אותו מקור, ימי מלכותו של שלמה התאפיינו בשלום ובשלווה כמתואר בציטוט מספר מלכים א', פרק ה', פסוק ה': "וישב יהודה (ישראל) לבטח, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, מדן ועד באר- שבע, כל ימי שלמה.".

לפי האגדה שלמה פיקד על מערכת מסועפת של קשרי מסחר עם ארצות אחרות:

כל ארצות אסיה הקטנה
חלק מארצות מזרח אפריקה
תרשיש (נוהגים לזהותה עם העיר טרסוס באנטוליה או המושבה הפניקית טרטסוט בספרד)
ממלכת אופיר
ממלכת שבא שהתקיימה ככל הנראה באזור תימן המודרנית

בעת שמלך בישראל פיתח את הארץ בבנייה. מפעלו החשוב ביותר היה בניית בית המקדש הראשון בירושלים, שבנייתו החלה בשנה הרביעית למלכותו ושנמשכה 7 שנים. המקדש נבנה מאבני גזית וצופה בעצי ארז. אורכו של מקדש שלמה היה 35 מטר ורוחבו 10 מטרים.

המקדש היה רק חלק ממכלול של בניינים בהם נכללו גם בית יער הלבנון, אולם העמודים, אולם המשפט וארמון המלך. לצורך בניית המקדש כרת שלמה ברית עם חירם מלך צור, שסיפק לו אומנים, בנאיים מומחים וארזים מלבנון. נוסף לכך שלח שלמה גם אנשים משלו לכרות עצים ביערות הלבנון ולחצוב אבנים.

כדי לממן את תנופת הבנייה בירושלים הוטלו מסים כבדים על הארצות הכבושות ועל בני ישראל. גם נקבע מס עובד שקבע חובה לעבוד 4 חודשים בשנה בשרות המלך. מס העובד והמיסים הגבוהים שהוטלו עוררו תרעומת רבה בקרב השבטים ובייחוד בשבט אפרים, והדבר עורר לבסוף מרד גלוי שנכשל ובעקבותיו ייתכן כי מס העובד בוטל לגבי ישראל והמשיך להיות מוטל רק על האוכלוסייה הכנענית.

[עריכה] נשות שלמה

שלמה פוגש את מלכת שבא

ערך מורחב – נישואי שלמה לבת פרעה

על פי המסופר בספר מלכים, היו לשלמה שבע מאות נשים ושלוש מאות פלגשים. נישואי שלמה עם אחת מהם, בת פרעה, המוזכרת במקרא מספר פעמים, היו נישואים מדיניים. לעת זקנותו נשיו היטו את לבבו להקים במות לעבודת אליליהם בירושלים. על פי המסופר הוא הקים לכולן במות בהר הזיתים, דבר שלפי ספר מלכים היה החטא, בגללו נקרעה ממלכת ישראל בימי בנו רחבעם.

[עריכה] ביקורת המקרא בעניין שלמה המלך

אימפריית שלמה המלך מבוקרת לפרקים, לפי גישת ביקורת המקרא. הטענה היא כי לא נמצאו ראיות ארכאולוגיות לקיומו של שלמה או בכלל קיומה של אימפריה עברית, בסדר הגודל והפאר המתואר בתנ"ך, בתקופה האמורה. כמו כן לא נמצאו תימוכין חיצוניים אחרים, כדוגמת כתבים ועדויות ממלכות שכנות, על קיום האימפריה. זאת למרות שניתן היה להניח קיום עדויות או רישומים חיצוניים, לאימפריה כה גדולה, שהביאה, לדוגמה, עצים מממלכת צור וצידון הפניקית וקיימה מסחר אף עם ממלכת שבא. כמו כן אין ראיות ארכאולוגיות לקיום ממלכה מאוחדת ושיתוף בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל בתקופת בית ראשון.

למרות היעדר ראיות, מקובל במסורת היהודית לראות בדמותו של שלמה המלך את השריד הממלכתי האחרון לקיום הממלכה המאוחדת, ולכן כדמות משמעותית במיתוס היהודי.