חרוט

	ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

חרוט, או חדודית, קרוי גם קונוס (מיוונית:κώνος) הוא גוף תלת-ממדי, המוגדר על ידי בסיס כלשהו, הקרוי ה"מכוון" של החרוט, ונקודה במרחב, שאינה שייכת לבסיס ("קודקוד החרוט"). החרוט חסום על ידי אינסוף קטעים-יוצרים, המחברים כל נקודה על הבסיס עם הקודקוד. עצם אשר צורתו כשל חרוט מתואר כ"חרוטי" או כ"קוני". החרוט הינו משטח ישרים בגלל קטעים יוצרים ישרים אלו, הגורמים לכך שבכל נקודה על משטח החרוט יימצא ישר שישכון על גביו.

גובה החרוט הוא הקטע המתחיל בקודקוד החרוט והמאונך לבסיסו. גובה החרוט אינו חייב להסתיים בבסיס עצמו, הוא יכול לחצות את מישורו גם מחוצה לו.

חרוט, שבסיסו הוא עיגול, מכונה גם "חרוט עיגולי".

חרוט, המתקבל על ידי סיבוב משולש ישר-זווית סביב אחד הניצבים, נקרא "חרוט ישר". הניצב שסביבו מסובב המשולש הוא "ציר" החרוט, הדיסקה העגולה הנסחפת על ידי הניצב האחר היא "בסיס" החרוט, ונקודת הקצה של הציר אשר אינה בבסיסו היא "קודקוד" החרוט. בחרוט ישר, הקו המחבר את ראש החרוט למרכז הבסיס מאונך לבסיס. בהקשר זה, חרוט עיגולי שצירו אינו מאונך לבסיסו קרוי חרוט משופע.

פריסה סטנדרטית של חרוט ישר היא גזרה של עיגול ועוד עיגול הבסיס.

חרוט אשר קודקודו הוסר ממנו על ידי מישור המקביל לבסיסו נקרא "חרוט קטום".

נוסחאות

הנפח $V$, של חרוט שגובהו $h$, ורדיוס הבסיס שלו $r$, הוא 1/3 מנפחו של גליל בעל אותם ממדים, כלומר $\ V = \pi r^2 h/3$. מרכז המסה (בהנחה שהחרוט מלא בצפיפות אחידה), ממוקם על צירו, ברבע המרחק מן הבסיס לקודקוד.

שטח פניו של חרוט הוא $\ A = \pi r (r + s)$, כאשר $s = \sqrt{r^2 + h^2}$ הוא "גובה השיפוע" של החרוט (לפי משפט פיתגורס). הביטוי הראשון בנוסחת השטח, $\pi r^2$, הוא שטח בסיסו, והביטוי השני $\pi r s$, הוא שטח פני הצד. פני שטחו = שטח הבסיס + שטח הצד.

חתכי חרוט

ערך מורחב – חתכי חרוט

חתך חרוט (נקרא גם חתך קוני) הוא הצורה הגאומטרית המתקבלת כאשר מישור חותך חרוט. צורת חתך החרוט תלויה בזווית שבה המישור חותך את החרוט. קיימים ארבעה חתכי חרוט: אליפסה, מעגל, פרבולה והיפרבולה.

שימושים של חרוט

שני צריחיה המחודדים, בצורת חרוט עם מרקם תחרה, של קתדרלת רגנסבורג.

צורת החרוט מאפיינת את צריחי ה-Flamboyant והתחרה הגרמניים של קתדרלות גותיות, בעיקר בצרפת וגרמניה.

רוב הטילים והרקטות מסתיימות בראש קוני, וזאת על מנת לשפר את האווירודינמיות שלהם. טילים אחרים מסתיימים בכיפה.

מטען חלול מבוסס על חרוט נחושת הפוך, שנהפך ל"ליינר" לוהט בעקבות פיצוץ חומר נפץ שנמצא בחודו.

חרוט קטום (קונוס קטום), לרוב בצבעי אדום-כתום, משמש גם לסימון מסלולים בספורט ובתחבורה.

מדורת עצים נבנית לרוב בצורת חרוט, על מנת לאפשר בעירה טובה יותר של העץ.