היכל הספר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כיפת היכל הספר
רחבת הכניסה להיכל הספר וקיר הבזלת, 5/06

היכל הספר, אגף של מוזיאון ישראל, מצוי בגבעת רם, בירושלים, ומשמש משכנן של תגליות ארכאולוגיות יוצאות דופן: מגילות מדבר יהודה וכתבי-יד עתיקים ונדירים של התנ"ך בהם כתר ארם צובה.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור תוכנן המבנה להוות חלק מהספרייה הלאומית על קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית הסמוכה.

המבנה תוכנן על ידי האדריכל ארמן פיליפ בארטוס (1910 - 2005) אשר נבחר בשנת 1955 על ידי מממן הפרויקט, דוד שמואל גוטסמן (1885 - 1956), אשר רכש ארבע מהמגילות עבור המוזיאון והסכים לממן את המבנה להצגתן. האדריכל בארטוס נבחר בשל קשריו המשפחתיים לגוטסמן, ונישואיו לסלסט רות, ביתו של גוטסמן. עם בארטוס שיתף פעולה בתכנון המבנה האדריכל פרדריק ג'ון קיזלר (1890 - 1965).

בחירת האדריכלים עוררה התנגדות רבה בקרב אדריכלים ישראלים אשר טענו כי למבנה בעל חשיבות זה יש לבחור אדריכלים מקומיים. הביקורת הועלתה בעיקר נגד הנפוטיזם וכן נגד ההשכלה הארכיטקטונית של קייסלר אשר לא סיים את לימודי האדריכלות שלו (אותם עשה בווינה וברלין) והיה חסר תואר רשמי (אף שהיה לו רישיון של מדינת ניו יורק לעסוק באדריכלות).

למרות הביקורות שליוו את הקמת המבנה, נחשב המבנה מיד עם חנוכתו לאחד מהמבנים בעלי רמת הגימור הגבוהה בישראל, כמו כן, נחשב המבנה ליצירה האוונגרדית היחידה שנוצרה בישראל.

Schrein des Buches002.jpg

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל הספר - הכיפה וקיר הבזלת
צילום תקריב

המבנה מורכב ממסדרון תת-קרקעי המוביל לאולם המצוי מתחת לכיפה. שני-שלישים של האולם בנויים מתחת לפני השטח, וכיפתו משתקפת בברכת המים המקיפה אותו. הכניסה להיכל הספר נמוכה ממפלס המוזיאון. בין הכניסה לאולם המרכזי מבנה דמוי מערה בו מוצגים כלים המתאים את חיי קהילת האיסיים במדבר.

הסמיכות של הכיפה הלבנה לקיר הבזלת השחור שלידו - צורות גאומטריות מנוגדות כל כך - יוצרת תופעה מיוחדת ורבת רושם בנוף. צורה זו באה לסמל את מאבק "בני האור" ב"בני החושך" כפי שהאמינה כת האיסיים, שמייחסים לה את כתיבת מגילות מדבר יהודה המוצגות בהיכל.

במקור על פי תוכניות האדריכל, הייתה אמורה לבעור אש במרכז המבנה המעוגל. להבת האש תוכננה כך שתצא מהפתח שבקודקוד המבנה, כשמזרקות המים מפוזרות סביבה. בשל קשיים כלכליים לא בוצע הדבר לבסוף (מזרקות המים אומנם קיימות). עם חידוש המבנה בשנת 2005, בכוונת אדריכל השימור נחום מלצר היה להשלים את אלמנט הבעירה במבנה, אך בשל החמרת תקנות מכבי האש בישראל, לא התאפשר עוד לבצע את הדבר.

כיפה מחודדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוית בצל הבנויה מבטון ומחופה באריחים של חרסינה לבנה. הכיפה מוצבת בתוך בריכת מים רבועה, במבט- על רואים שתי צורות הנדסיות מושלמות: ריבוע ובתוכו עיגול.

המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקות המים מסביב לכיפה מסמלות את עניין הטהרה.

Cquote2.svg

וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם

Cquote3.svg
יחזקאל, ל"ו, כ"ה

כמו בפסוק זה גם כאן המים נזרקים.

הבריכה, הנמצאת מתחת למזרקות, מסמלת את הצורה הרגילה בה משמשים מים לטהרה- מקוה.

הטבילה והטהרה היו חלק מרכזי בחיי אנשי קומראן והם הקפידו להיות טהורים כל הזמן ועל על כן עוצבה ראש הכיפה כך.

הכיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוצבה כסמל חזותי המבוסס על תרבות העבר-מזכירה בצורתה קבר קדוש או מכסה של כד הדומה לצורות של מכסי הכדים שבהם נמצאו המגילות הגנוזות. הכיפה שומרת על קנה מידה אנושי ואינה מאפילה על הממצאים שבתוכה. היא כמו שומרת על אוצר יקר החבוי בתוכה. המפלס שמתחתיה מסמל את המערות שבהן נמצא אוצר זה. הכיפה מכסה מבנה ששני שלישים ממנו חפורים באדמה כסמל לצורך המדינה הצעירה להכות שורשים ולהאחז בקרקע.

הקיר השחור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמל את הגלות ואת הנטל שרבץ על עם ישראל במשך 2000 שנה. צבעו מנוגד ללובן הכיפה-צבע המסמל את ההתחדשות העם בארצו. אל המפלס התחתון יורדים במדרגות חיצוניות הנמצאות בסמוך לקיר השחור. המדרגות מוגנות באמצעות מעקה הבנוי מעמודי אבן גבוהים ונמוכים לסירוגין. הירידה בהן משולה לירידה למקווה טהרה, כדי ליצור אצל המבקר תחושה שהוא עובר מעין טקס טהרה לפני כניסתו להיכל.

היציאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל מחוץ למבנה מלווה בתחושה של חזרה למציאות ולהווה, לאחר חוויה דתית והיסטורית.

תצוגות היכל הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגילות בהיכל הספר

מרבית המגילות אינן מוצגות במוזיאון על מנת לאפשר את שימורן. על מנת להגן על המגילות מוצג קטע ממגילה בין 3 ל-6 חודשים, ולאחר מכן מוחזר לשימור ומוחלף במקטע אחר. בקומה התחתונה של האולם מוצג כתר ארם צובא.

תצוגת פנים היכל הספר דרך פרוייקט המיפוי של גוגל סטריט ויאו

http://www.google.com/culturalinstitute/collection/the-israel-museum-jerusalem?projectId=art-project&source=maps.sv

המבנה בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ייחודו של המבנה, שימש המבנה כרקע לסרט מדע בדיוני. כמו כן, בהיכל הספר צולם שלב הגמר של כל פרק מפרקי סדרת הטלוויזיה הצופן ששודרה בערוץ הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]