משתמש:Mithkalsamara/טיוטה

בג"ץ 4541/94 אליס מילר נגד שר הביטחון ואחרים, שניתן בשנת 1995 וידוע בקיצור כבג"ץ אליס מילר, הוא עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי אליס מילר בסיוע האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים, ובעקבותיה, הורה בג"ץ לצה"ל להשוות את זכויותיהן של נשים לאלו של גברים. בג"ץ זה הוא אחד מפסקי הדין החשובים והתקדימיים באמירתו החוקית והערכית לגבי האיסור על אפליית נשים בחברה הישראלית. חשיבותה של פסיקת בג"ץ זו היא בדיון החוקתי בדבר מהות הזכות לכבוד והזכות לשוויון הכלולות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

פסק הדין

דעת הרוב

• השופט יעקב קדמי קבע שעל בית המשפט להימנע מהתערבות בהחלטות עקרוניות של גורמי הביטחון הלאומי, כל עוד לא מדובר בהחלטות שנגועות בחוסר סבירות קיצוני, בשרירות או בחוסר תום-לב. לדעתו מצבה הביטחוני הייחודי של מדינת ישראל מביא לכך שיש להתחשב בצורכי הצבא במיונם של חיילים וחיילות. על כל אזרח לתרום כפי יכולתו והשוני האמיתי בין גברים לנשים מביא לכך שכוחם ויכולותיהם שונים ומצדיקים מילוי תפקידים שונים.
• השופט צבי טל פסק שהשיקולים שהציג חיל האוויר, הן התקציביים והן התכנוניים, הם שיקולים רלוונטיים ויש להתחשב בהם, בנוסף לשיקולי הביטחון. שירותן הצבאי של הנשים קצר משמעותית משירותם של הגברים. שוני נוסף בין גברים לנשים בא לידי ביטוי עקב נישואין, היריון ולידה. הדבר מהווה הבדל רלוונטי ולכן לא מדובר באפליה אסורה.

השלכות פסק הדין

החלטת בג"ץ פתחה בפני נשים תפקידים שונים, שעד אז יוחדו לגברים בלבד. נוסף על קורס הטיס נפתחו גם קורס חובלים, תפקידים במערך הנ"מ של חיל האוויר, בגדוד האב"כ של חיל ההנדסה ובמשמר הגבול. בנוסף הוקם גדוד חי"ר ייעודי, ששמו "קרקל", שמטרתו שילוב נשים בחיל הרגלים. בינואר 2000 נכנס לתוקפו תיקון לחוק שירות ביטחון, שעיקרו הוספת סעיף 16א. אשר קובע כי לכל אישה זכות שווה למלא כל תפקיד בצה"ל, אלא אם כן קיימת מגבלה מאופי או ממהות התפקיד.

מאז נפתח קורס הטיס לנשים, מספר מצומצם יחסית של נשים סיימו אותו בהצלחה. בשלהי 1998 הפכה סג"מ שרי (דאז) לאישה הראשונה שסיימה בהצלחה את קורס הטיס. שרי הוצבה כנווטת בטייסת F16 בבסיס רמת דוד. סג"מ רוני צוקרמן (דאז), שסיימה את הקורס בשנת 2001, הייתה לטייסת הקרב הראשונה בישראל.

למרות זאת, גם היום ישנם תפקידים בצה"ל הסגורים בפני נשים. דוגמה אחת מהעבר היא מערך המחבט של מערך ההגנה האווירית. בשנת 2003 הגישה לוחמת הנ"מ יערה שטולברג עתירה לבג"ץ נגד החלטת צה"ל למנוע מנשים להשתלב במערך זה. לאחר שחרורה של שטולברג דחה בג"ץ את העתירה בטענה שהיא איננה רלוונטית עוד. מערך המחבט עצמו נסגר בשנת 2006. מאז סגירת המערך שולבו הנשים ברוב מערך ההגנ"א - טילי היהלום (פטריוט), טילי ההוק, טילי החץ וסוללות כיפת ברזל. מערכת הנשק ברקן (סטינגר) אינה פתוחה בפני נשים, זאת בשל המאמץ הפיזי הניכר אשר כרוך במערכת נשק זו (הכולל בין היתר נשיאת טיל במשקל עשרות ק"ג), אשר אינו תואם את סרגל המאמצים הפיזיים שנקבע לנשים. כ-20% מהכוח הלוחם בסוללות ההגנ"א כיום הן לוחמות.

ראו גם

• פמיניזם בישראל
• חוק שיווי זכויות האשה

לקריאה נוספת

• ניצה ברקוביץ, "'אשת חיל מי ימצא?' נשים ואזרחות בישראל", סוציולוגיה ישראלית, כרך ב', מס' 1 (1999), עמ' 277-317.
• נויה רימלט, הפמיניזם המשפטי מתאוריה למעשה - המאבק לשוויון בין המינים בישראל ובארצות הברית, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ופרדס הוצאה לאור, 2010.

הערות שוליים

בגץ 5373/08  אסמעיל אברהים אבו לדבה נ' שרת החינוך

מהות העתירה נגד המדינה שאינה מקיימת את זכותם היסודית של העותרים לחינוך חובה ועתירה להחזרת עלויות לימוד.

הנתונים מראים כי כי כמחצית תלמידי מזרח י"ם לומדים בחינוך הרשמי ורבע בחניך רשמי שאינו מוכר ורבע במגרות פרטיות

המצב העובדתי : העותרים נענו ממשרד החינוך כי לא ניתן לקלטו אותם במערכת הרשמית מטעמי חוסר מקום ונאלצו לשלם שכ"ל שנתי למוסדות פרטיים.

טענות העותרים:

בהתאם לעקרון היסוד של חינוך חובה חינם, מחובתן של מדינת ישראל ועיריית ירושלים, לספק לכל ילדי מזרח ירושלים מסגרת חינוך רשמית חינם.

על המדינה , מכוח החוק, להקים מנגנון להחזר שכר לימוד להורי הילדים שלא נקלטו.

המצב הנוכחי עומד בסתירה חזיתית לעקרון השוויון בחינוך החל במידה שווה על ילדי מזרח העיר, בדומה לילדי מערב העיר.

הסעדים: להורות לשר החינוך להקים מנגנון החזר שכר לימוד ולצוות לאוצר להשבת עלויות לעותרים.

משרד החינוך

סכומי העלות גבוהים מעל הקבוע בחוק בחינוך בלתי רשמי. לא ניתן לשלם עלויות לימוד במוסדות לימוד פרטיים ולא חוקיים. עניין בניית כיתות בטיפול והטלת תשלומי עלויות לימוד לאלפי תלמידים יפגע בתקציב המשרד ובבניית כיתות לימוד.

העירייה:

פתרון הבעיה בבניית כיתות והם מטפלים. ערוכים לקליטת תלמידי כיתה ע' חדשים אך לאלה שבמוסדות פריים אין מקום. לעותרים הייתה הזדמנות להצטרף ולא פעלו.

עתירות קודמות

נתבקשו סעדים דומים והוקם צוות לבדיקת קליטת התלמידים

עתרו לקליטת תלמידים מהחינוך הפרטי והמשיבים טענו לחוסר יכולת וכי יש מיזמים בדרך לקליטת אלפי תלמידים ושנקלטו חלק.

נטען חוסר יכולת קליטה וחוסר ושללו חובת המימון במוסדות נתמכים ושהפרטיים אינם זכאים למימון.

לא ניתן סעד הצהרתי גורף לכיסוי הוצאות אך הם יכולים לתבוע

הזכות לחינוך הוכרה כזכות בסיסית של האדם עוד משחר ימי המדינה ועוגנה בחוק. שאלת היות הזכות לחינוך כשלעצמה זכות חוקתית כחלק מכבוד האדם טרם הוכרעה אך נראה כי היא נימנית על ה"גרעין קשה" של כבוד האדם, שבלעדיו ערך הכבוד האישי נפגם פגיעה מהותית וקשה. בענייננו, משתלבת הזכות לחינוך בזכות לשוויון לכדי זכות לשוויון בחינוך. החקיקה, המטילה חינוך חובה על כל ילד בישראל, נועדה להקנות לו חינוך ברמה בסיסית, כאשר נטל הנשיאה בעלות החינוך מוטל על הרשות הציבורית.

הזכות לשוויון הוכרה אף היא בתשתית תפיסת קיומה של המדינה. לעקרון השוויון משמעות מכרעת בהקשר למימוש הזכות לחינוך. בלא שוויון בחינוך לא יובטח מימושה של הזכות לחינוך. ככל שקיימת שאלה אם הזכות לחינוך מהווה זכות חוקתית, הרי הזכות לשוויון בחינוך משיקה במישרין לזכות החוקתית לכבוד האדם. ההפליה ככלל, ובהשתקפותה בחינוך בפרט, יוצרת תחושת קיפוח ונחיתות, הפוגעת בכבוד הילד כאדם. הפגיעה בשוויון בחינוך כמוה כפגיעה בזכות חוקתית לכבוד האדם.

המדינה אחראית למתן חינוך חובה לפי הדין. מי שחל עליו לימוד חובה זכאי לחינוך חינם במוסד רשמי. קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם מוטל על המדינה ועל הרשות המקומית, והן הנושאות במימונם באופן מלא. סעיפים 6(ג) ו-(ד) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 קובעים כי ככל שהרשויות הציבוריות אינן עומדות בחובתן לספק חינוך רשמי חינם לזכאים לו, עליהן לממן עלויות חינוך זה בבתי ספר חלופיים, בתנאי שהם מהווים חלק ממערכת החינוך.

מהנתונים עולה כי זכותם של ילדים רבים במזרח ירושלים לחינוך רשמי חינם אינה באה על סיפוקה. לפיכך, ילדים שאינם נקלטים במוסדות חינוך רשמיים פונים למוסדות מוכרים שאינם רשמיים או למוסדות פרטיים שאינם מוכרים, והוריהם נאלצים לשלם סכומי כסף בעבור הוצאות לימודיהם, האמורים להינתן להם חינם. מציאות זו כרוכה בפגיעה בזכותם החוקתית לשוויון בחינוך. פגיעה זו כמוה כפגיעה בזכות חוקתית הנתונה להם מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפגיעה בזכות לשוויון בחינוך של ילדי מזרח ירושלים באי-העמדת חינוך רשמי חינם לכל זכאי אינה עומדת במבחני הסבירות המינהלית והמידתיות החוקתית. הסעד הראוי מחייב פעולה נמרצת במישור הפיסי -