MIM-104 פטריוט
| MIM-104 פטריוט | |
|---|---|
 |
|
| מידע בסיסי | |
| יצרן | ריית'און |
| עלות יחידה | 1 מיליון דולר אמריקני |
| פעילות מבצעית ראשונה | מלחמת המפרץ |
| פלטפורמת שיגור | פלטפורמת שיגור ייעודית הכוללת 4 טילים (16 טילים ב-PAC3) |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע רקטי דלק מוצק |
| משקל | 900 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 5.31 מטר |
| קוטר | 410 מ"מ |
| מוטת כנפיים | 920 מ"מ |
| ביצועים | |
| מהירות | 5.5 מאך |
| טווח | 70 ק"מ ל-PAC1 140-70 ק"מ ל-PAC2 |
| גובה טיסה | 24,200 מטר |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 30 ק"ג |
| מרעום | קרבה |
| הנחיה | שליטת רדיו עם עקיבה חצי-אקטיבית של הטיל |
.jpg)
MIM-104 פטריוט (MIM-104 Patriot) הנה מערכת נשק נגד מטוסים וטילים בליסטיים שיוצרה על ידי חברת ריית'און האמריקאית. במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר הישראלי מכונה המערכת "יהלום". השם PATRIOT הוא למעשה ראשי תיבות של Phased Array TRacking to Intercept Of Target הודות לעקרון "מערך המופע" (Phased Array). כיוון שאנטנת המכ"ם היא מסוג Phased Array, הרי שהיא בנויה ממספר רב של אלמנטי שידור-קליטה כשלכל אחד ניתן להזין מופע (פאזה) שונה. דבר זה מאפשר להסיט את אלומת המכ"ם הן בשידור והן בקליטה לכיוון אחר בזמן אפסי, ולמעשה לסרוק את המרחב עליו אמון המכ"ם מבלי לבצע תנועה מכנית של האנטנה. בנוסף, לשיטה זו יתרונות בהתמודדות עם לוחמה אלקטרונית, למשל ע"י יצירת הגבר אפס בכיוון ממנו מגיע אות שמטרתו לחסום את המכ"ם וע"י כך להתגבר על החוסם עוד בשלב הקליטה.
מערכת הפטריוט נהגתה בשנות השישים, פותחה מ-1976 והייתה מבצעית בארצות הברית החל מ-1982 כמערכת נגד מטוסים, והותאמה ב-1988 כמערכת נגד טילים בליסטיים. מערכת הפטריוט התפרסמה לאחר השימוש הרב בה במלחמת המפרץ. במהלך המלחמה, מינואר ועד פברואר 1991, נפרסו סוללות פטריוט של צבא ארצות הברית בערב הסעודית ובישראל במטרה ליירט טילי סקאד עיראקיים, אך היא נמצאה כלא יעילה מספיק, כאשר טיל הפטריוט התקשה בזיהוי ראש הקרב של טיל הסקאד.
סוג אחד של מערכת הפטריוט מצויד במשגרים ניידים מדגם M-901. משגרים אלו נגררים על ידי רכב ייעודי של חברת "אושקוש" בעל הנעה 8X8 המתאים לנסיעה בשטח. גרסה אחרת של המשגר מורכבת כיחידה אחת ומקורה בגרמניה, כאשר הרכב הנושא אותה הוא של חברת "מאן". כל משגר פטריוט מדגמי "PAC-1" ו- "PAC-2" יכול לשאת עד ארבעה טילים ומשגרי "PAC-3" עד 16 טילים (אך הם קטנים יותר). במשך השנים יוצרו גרסאות שונות לטילי הפטריוט. כך לדוגמה, נתוניו של דגם PAC 2 (גרסה משופרת עם יכולת התמודדות טובה יותר עם טילים בליסטיים): אורכו - 5.31 מטרים, משקלו 900 ק"ג והוא טס במהירות של 5.5 מאך בשיא תאוצתו. מרכז הבקרה: Engagement Control Station (מכונה בקיצור ECS) הוא נייד גם כן.
מערכת הפטריוט מסוגלת ליירט כלי טיס עוינים מטווח של כ-160 ק"מ וטילים מטווח של כ-60 ק"מ וכן מצוידת במערכת זע"ט (זיהוי עמית-טורף) לזיהוי מטרות ידידותיות ועוינות ואף במערכת למניעת שיגור טילים בשוגג לעבר מטרות ידידותיות. מכ"ם הפטריוט (המכונה Radar Set - RS) מדגם AN/MPQ-53 מצויד באמצעי התמודדות כנגד לוחמה אלקטרונית (נ"לא או ECCM - Electronic Counter Counter Measures) מתקדמים.
גדוד סוללות פטריוט יכול לתקשר עם מרכז בקרה גדודי: Information Coordination Center (בראשי תיבת: ICC), אשר מסוגל להעביר מידע בין הסוללות (וסוללות נ"מ אחרות, כגון סוללות טילי הוק) ולהקצות להן מטרות ליירוט. כמו כן ביכולתו לתקשר עם סוללות נ"מ אחרות כגון סוללות ההוק.
מערכת הפטריוט נמכרה לישראל, גרמניה, ספרד, יפן, הולנד, יוון, פולין, טורקיה, בחריין, מצרים, כווית, דרום קוריאה, טיוואן, ערב הסעודית ובלגיה.
[עריכה] הפטריוט בישראל
את מערך הפטריוט בישראל מפעיל מערך ההגנה האווירית בצה"ל. הפטריוט הוצבו לראשונה באופן מבצעי בישראל במלחמת המפרץ[1]. במהלך הלחימה נורו עשרות טילי פטריוט נגד טילי הסקאד העירקים, אך לא הצליחו ביירוט הטילים העירקים. חלק לא ידוע ממטחי הפטריוט הצליחו אומנם ליירט את מטחי הטילים העירקים אולם את נתוני היירוט מסרב עד היום צה"ל למסור.
כיום סוללות הפטריוט מוצבות בישראל בעת שיגרה ובעת מלחמה, למשל בעת מלחמת לבנון השנייה נפרסו מספר סוללת פטריוט סביב העיר חיפה.
בשנים האחרונות ביצעה ישראל מספר שדרוגים של המערכת על מנת להגדיל את יעילותה כנגד טילים, ואף שולבה בניסוי האחרון של טיל החץ כמערכת גיבוי. בנובמבר 2009, במסגרת תרגיל 'ג'וניפר קוברה' 10, ביצעו צה"ל וצבא ארצות הברית ירי של 10 טילי פטריוט על אדמת ישראל ובמתקני שיגור על ספינות אמריקאיות.[2]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מיכל ויסברוד, יהלומים לנצח, באתר חיל האוויר הישראלי
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מיכל ויסברוד, "הטיל בדרך אליכם. בהצלחה", באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ גל גולדשטיין, מדברים בשפה אחת, באתר חיל האוויר הישראלי
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
